הרב גבריאל קדוש

 

אהבת הגיבורים

 

    חז"ל דרשו (ויקרא רבה, פרשת ויקרא) את הפסוק בתהילים (קג, כ) "גבורי כח עשי דברו" כך:

"במה הכתוב מדבר, אמר ר' יצחק בשומרי שביעית הכתוב מדבר. בנוהג שבעולם אדם עושה מצוה ליום אחד, לשבת אחת, לחודש אחד, או שמא לשאר כל ימות השנה, ודין חאמי חקליה ביירא וכרמיה ביירא ויהב אנונה ושתיק (=רואה שדהו בור וכרמו בור שנה שלמה ומשלם ארנונה ושותק) יש לך גיבור גדול מזה".

    דור דור ודורשיו, דור דור וגבוריו. דורנו הצמיח גיבורים מיוחדים, קדושי עליון המוסרים נפשם על דבר ה', על תורתו וארצו. אמונה תמימה באחיזתנו בארצנו, בלימוד תורה לשמה וקיום מצוותיה בהידור, בישרות הליכות, באחריות ציבורית לשמירתה של אחדות האומה, אחדות התורה ושלמות הארץ, הם מהמאפיינים של הגיבורים של דורנו.

 

    אם על שתיקה על מצוות שמיטה שהיא מצווה שבממונו, חז"ל דורשים את הפסוק "גבורי כח עשי דברו", על אחת כמה וכמה שאפשר לדרוש פסוק זה על אנשים וציבור שלמים שכל חייהם הם מסירות נפש, על משפחות שלמות שגרות ביהודה, שומרון וחבל עזה אשר מסירותם לתורה וארץ ישראל הפכה לשם דבר.

 

    ישנה תופעה מרתקת אשר כל תושב מגוש קטיף חש אותה בכל מפגש עם אנשים ממרכז הארץ ואפילו עם אנשי ההתיישבות ביהודה ושומרון: "מה נשמע אצלכם?", "איך אתם מחזיקים מעמד?" "אתם הגיבורים האמיתיים", ועוד כל מיני אמירות בסגנון השמור לכל אחד כפי עניינו.

    אדם שואל את עצמו, אני גיבור? וכי התכוונתי לזה? הרי בסך הכל הגעתי לגוש קטיף בשביל לחיות כאן בשקט, ללמוד לעבוד, התכוונתי להיות חלוץ, אבל גיבור?!

 

    ראשית אנו חייבים להקדים ולהגדיר שיש כאן תופעה שלא הייתה מוכרת לנו, אנשי גוש קטיף, בכל השנים כולם, אמנם הייתה אהדה מצד חלק קטן מהציבור אך אנשים רבים, ובתוכם קרובים וידידים, וקרובים לדרך ההתיישבות, לא כל כך הבינו מה אנו עושים כאן בגוש קטיף, אזור שהוא לא בדיוק בעל חשיבות אסטרטגית-ביטחונית, או בעל שורשים של מקומות קדושים, או מקורות מים וכדו', "רק" קדושת ארץ ישראל לשמה! בלי שום מטרה, רק בגלל שריבונו של עולם ציווה עלינו לגור בארץ הזו - אנו גרים כאן בגוש קטיף.

    עלינו לדעת שריבונו של עולם שולח את האנשים המיוחדים למקומות מיוחדים, אם אנו כאן ויד ההשגחה העליונה כיוונה כך את הדברים שלכל אחד מאתנו יהיה צורך כלשהו להגיע לכאן מאלף ואחד סיבות - סימן הוא שזה הוא מקומנו! כאן אנו צריכים לחיות את חיינו ולמלא את תפקידנו וייעודנו בעולמו של הקב"ה.

    וכדברי הרב קוק בספרו "חבש פאר" ביחס למקומות שמניחים תפילין בחול המועד (בניגוד למנהג המקובל):

"מי שצריך לתקן נשמה כזאת, נכון לו יחש של הנחת תפילין בחול-המועד ומי שאין צריך לתקן  נשמה כזאת אינו נכון ליחש של תפילין בימים אלו. ולפי שאין אתנו יודע עד מה, נתחלקו המנהגים בזה לפי סדר המקומות, והמסבב כל הסבות מסבב כל נשמה לפי צרכה במקומה הראוי לה".

    לא התכוונו תושבי יש"ע להיות גיבורים, אך "מסבב כל הסבות מסבב כל נשמה לפי צרכה במקומה הראוי לה", ולנו תושבי גוש קטיף סבב ריבונו של עולם את הדברים כך שנגור בחבל ארץ נפלא זה ונשמור עליו.

כוח העמידה של תושבי גוש קטיף בשנים, ובמיוחד בחודשים האחרונים, המעורר התפעלות והשתאות, הוא אחד מפלאיו של ריבונו של עולם. "לעושה נפלאות גדולות לבדו - כי לעולם חסדו".

    "איך אנו מחזיקים מעמד?" על שאלה זו אני בדרך כלל עונה שאני באמת לא יודע, זה ממש לא מובן! אך אני מרגיש שישנו איזה שהוא שעון חול ענק שמלא בכוח עמידה ואמונה אין סופיים שריבונו של עולם דואג תמיד למלא אותו, גם בשעות הכי קשות, שעון הכוח האמוני לא מאכזב, זה אותו שעון שהיה לאברהם אבינו במאבקיו על הארץ, אותו שעון שהיה ליצחק בעקידה, אותו שעון של ראשונים ואחרונים, ילדים, אמהות ואבות שבמשך כל הדורות חיו ומסרו נפשם, ממונם ונוחיותם על הארץ הזו, השעון הזה הוא בעל כוח בלתי נלאה. הוא שעומד ויעמוד לנו, בעז"ה.

 

    והרשו לי לספר לכם חוויה מפעימה, וודאי אחד מיני רבות, שכולנו נפגשים עמה.

    מכון "התורה והארץ" שבכפר דרום הוציא את ספרו "התורה והארץ" (חלק שישי). העוסק כולו בעניינה של שנת השמיטה. בעלי דפוס חמד מירושלים בקשו להנציח בתרומה של מאות ספרים, אשר יחולקו חינם לספריות וישיבות בכל הארץ, את זכרו של איתמר יפת הי"ד.

דרכו האחרונה של איתמר יפת הי"ד, הייתה בכבישי גוש קטיף, בדרכו לכפר דרום. מטרת נסיעתו של איתמר לכפר דרום הייתה לחזק את אחיזתנו שם, ע"י עזרה בהרחבת גבולותיו של היישוב. הלך לקיים את דברי הנביא "הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשכי האריכי מיתריך ויתדתיך חזקי" (ישעיהו נ"ד).

    בשנת השמיטה תשס"א, בכ"ג חשוון יום אחד בלבד לאחר הרצח של הקדושים גבי ביטון ומירי אמיתי הי"ד, בכביש הגישה ליישובי גוש קטיף. כיוון בן עוולה את נשקו הרצחני לעברו של איתמר. מיתת צדיקים מכפרת, ואומר לך בדמייך חיי, ואמר לך בדמייך חיי.

    ראוי הוא איתמר, אשר שילב בחייו תורה וארץ ישראל. להקדשת ספר זה העוסק כולו בענייני שביעית, גיבורי כוח עושי דברו אשר בארץ ישראל.

    כבוד גדול למכון "התורה והארץ" שבכפר דרום ביחד עם משפחת בטט הי"ו בעלי דפוס חמ"ד, אוהבי תורה וארץ ישראל הנכבדים, להנציח את זכרו הקדוש של איתמר הי"ד בספר התורה והארץ (חלק שישי).

    נתפלל כולנו לקיום המשך דברי הנביא: "כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי, זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאם ה'".