תוכן המאמר: פגישת היכרות תיאור הילדים רקע משפחתי - אחים ואחיות רקע משפחתי - הורים המצב החברתי - הקשרים בין חמשת הילדים הקשרים עם ילדים אחרים בעיות מיוחדות והמלצות לפתרונן סיכום ובדיקת ההנחות תקציר: המאמר מציג מחקר של חמישה ילדים מחוננים - תאור הילדים, תאור משפחתם וקשריהם החברתיים. ישנה התיחסות לבעיות שהילדים נתקלים בהם בבית הספר. מילות מפתח: חינוך, מחונן |
ספרות המחקר על ילדים מחוננים שנכתבה בעברית מצומצמת ביותר. למעשה, מבין כ-140הפריטים המופיעים במאגר המידע של מכון הנרייטה סאלד בערך "מחוננות", רק ספריהם של אריקה לנדאו ואבנר זיו מכילים תיאורי מקרה ואף תיאורים אלו הם חלקיים ומאירים רק אספקטים בודדים בחיי הילדים. חשיבותו הראשונית של מאמר זה היא להוסיף נדבך לספרות הקיימת בעברית על ילדים מחוננים בכלל, וניסיון ראשון לכתיבת תיאור מקרה מפורט, שיתאים למציאות החינוכית, החברתית, המעמדית, הכלכלית והפוליטית בארץ בפרט. "טיפוח כשרונות צריך להיות בעדיפות לאומית ראשונה במעלה: כשרונות מטופחים עשויים, לטווח ארוך, להשפיע לא רק על חיי הילדים עצמם, אלא גם על רווחת הכול. ככל שאנו יודעים יותר על הילדות המוקדמת של ילדים צעירים מחוננים, כן נדע יותר כיצד לשמר את האוצר היקר הזה - ונדע יותר איך לעודד את ההתפתחות הכוללת של כל הילדים". יתר על כן, מעבר לעריכת ההיכרות עם חמישה ילדים מחוננים, יתאר המאמר את הקשרים ביניהם. קשרים אלו חשובים במיוחד, משום שדרכם ניתן יהיה להצביע על בעיית הקשרים החברתיים של הילד המחונן בחברה ה"רגילה" ועל אחת הדרכים לפתרונה. כאשר מספר הילדים המחוננים בקבוצת גיל מסוימת גדול דיו, הם בני אותו מין והם בעלי תחומי התעניינות דומים - לכל אחד מהחברים בקבוצה יש לפחות תחום התעניינות משותף אחד עם כל חבר אחר - הדרך ליצור קשרים עם בני אותה קבוצת גיל קלה יותר. הספרות הקיימת על מחוננים מצביעה על האחוז הגבוה של הבנים הבכורים או היחידים ביניהם, ועל רגישותם הגבוהה יחסית של אלה אף ביחס לזו של "שאר" המחוננים. שלושה מחמשת הילדים שיתוארו כאן הם בנים בכורים לשני הוריהם, הרביעי - בן בכור לאמו אך לא לאביו, והחמישי - בן שני במשפחה שכל שלושת הבנים בה מחוננים. תיאור מצביהם המשפחתיים והחברתיים של ילדים אלו עשוי לתת אישוש איכותני - ולו חלקי, להנחות מספר: (א) הסתגלותו החברתית של מחונן שהוא בן בכור עשויה להיות קשה מזו של מחונן שאינו בכור. (ב) קשרים חברתיים בין מחוננים מתפתחים לעתים קרובות בהתאם לתחומי עניין משותפים ואין חשיבות מיוחדת לגיל הכרונולוגי או למין ביצירת קשרים. (ג) במשפחות שבהן יש מספר ילדים מחוננים הצורך בחברה מחוץ למשפחה נמוך מאשר במשפחה שיש בה ילד מחונן אחד. (ד) האצה בדרך של כניסה מוקדמת לבית הספר או הקפצת כיתה היא פתרון (חלקי) בחינוך ילדים מחוננים - בפתרון זה יש להשתמש בצורה מבוקרת ורק על פי המלצה של פסיכולוג. במקרים רבים שבהם אין משתמשים בפתרון זה גורמים עוול לילד המחונן. (ה) מספר ילדים מחוננים בכיתה רגילה מספקים תמיכה הדדית. (ו) בחלק גדול מהמקרים אין בכיתה הרגילה פתרונות מספקים לבעיותיהם החברתיות והלימודיות של ילדים מחוננים, לפיכך יש להם צורך במסגרות מיוחדות; אולם על ההורים להפעיל את כל משאביהם כדי להשתמש בהם. הורים העומדים על זכותם של ילדיהם המחוננים ללמוד במסגרות מיוחדות ומחפשים באופן פעיל מסגרות כאלה, יצליחו למצוא את המסגרות הלימודיות והחברתיות האופטימאליות לילדיהם יותר מהורים שדוגלים בקונפורמיות ובקבלת סמכות. הורים המעדיפים לחנך את ילדיהם ללכת בתלם - לא לקפוץ כיתה, לא לדרוש תכניות מיוחדות, לא להתמקד בתחביב מסוים ברמת היכולת הגבוהה ביותר שקיימת - קיימת סבירות גובהה למדי שילדיהם לא ימצו את יכולותיהם. להלן נערוך היכרות עם כל אחד מחמשת הילדים ומשפחותיהם לאור שש הנחות אלה. פגישת היכרות גם בין 18 הבנים ה"רגילים" בכיתה היו בעלי רמת משכל גבוהה - חלקם למד בחוגים יוקרתיים כמו חוגי מדעים במסגרת המכון לקידום נוער של ד"ר אריקה לנדאו, או השתתף בחוג שחמט, או בשני החוגים כאחד. רבים השתתפו בחוגי ספורט הישגי ותחרותי. אצל חלק מהם בלטו כשרונות יוצאי דופן במתמטיקה, בספורט, במוזיקה, בדרמה. אחרים לא הראו נטייה לתחום מסוים בשנות לימודיהם בבית ספר היסודי, אבל בלטו בהישגיהם הלימודיים הגבוהים במקצועות רבים. עובדה זו חשובה משתי בחינות עיקריות, מהבחינה החברתית ומהבחינה הלימודית. הבחינה החברתית - "מאגר" כה רחב של ילדים אינטליגנטיים בכיתה אפשר לילדים המחוננים למצוא חברים שאתם יוכלו לבלות בעיסוקים שונים הן בהפסקות בבית הספר, ובעיקר - לאחר שעות הלימודים. עובדה זו חשובה במיוחד מכיוון שבית הספר הוא מוסד קהילתי המשרת אוכלוסיה שמתגוררת בשטח רחב ממדים. היות שילדים מחוננים נוטים להתחבר עם ילדים בעלי גיל מנטאלי קרוב לשלהם, עזרה מציאותם של ילדים נבונים מבני הכיתה המתגוררים בשכנותם של המחוננים לפתח קשרי חברות גם בשנות הלימודים הראשונות, כאשר למיקום הגיאוגרפי חשיבות מרבית ביצירתם. הבחינה הלימודית - מאחר שבכל מקצוע היה לפחות ילד אחד "רגיל" שהצטיין במיוחד - בנוסף לילד מחונן אחד או יותר - נאלצו המורות בבית הספר להתחשב גם בצרכים של הילדים הללו, ולא יכלו להסתפק בתירוץ הנדוש ש"אין הן מלמדות ילדים מחוננים", "ילדים מחוננים לא צריכים מורה" וכדומה. כך יכלו הילדים המחוננים ליהנות מהאצה ומהעשרה, אפילו שהיא לא כוונה ישירות אליהם, ולא נעשתה בידי סגל הוראה שהוכשר להוראת מחוננים. תיאור הילדים א' אוהב "לתת את הטון" בהיותו בחברה - הוא חלש בתחום של דחיית סיפוקים, ואינו מקדיש תשומת לב לכל הקשור להתנהגויות חברתיות מקובלות. הוא דורש התחשבות מיוחדת גם ממשפחות של חברים שאצלם הוא מתארח - מבקש מאכל מסוים ואחרי שמבוקשו ניתן לו מחליט לא לאכול; מלכלך את השולחן בזמן האוכל ואינו מנקה, אף לא מצטדק; אינו שומר על השקט כשמבקשים ממנו; אינו נוטה לוותר לאחיו הקטנים ואף לא לאחיהם של חבריו. עם תחילת שנת לימודיו בכיתה א' נסעה כל משפחתו של א' לשלוש שנים לארה"ב בעקבות עבודת אביו. א' ביקר בארץ פעמיים במהלך שלוש השנים שבהן התגורר בארה"ב: לראשונה בחופש הגדול שלפני כיתה ב', ושנית שנה לאחר מכן. באותם ביקורים לא ארוכים, שבועיים-שלושה, הוא נפגש עם שניים מארבעת חבריו המחוננים וכן עם ילד נוסף. בתום שלוש השנים, בחופש הגדול לאחר כיתה ג', חזר א' עם משפחתו ארצה לדירתם הקודמת. הוריו של א' לא צפו קשיים בהסתגלותו לבית הספר, היות שבהתחלת שנת הלימודים הוא נכנס לכיתה ד' בבית הספר שבו למדו חבריו, שעם רובם ביקר בגן חובה ועם חלקם הגדול גם בגן טרום חובה. בתום שנת הלימודים עברו הוריו דירה לעיר אחרת, והוא החל את לימודיו בכיתה ה' בבית ספר חדש. הילד השני, ב', הוא ילד נאה מאוד, גבוה למעלה מהממוצע, בעל מבנה גוף צר ועור עדין. גם הוא נכנס לבית הספר בגיל שש וחצי (הוא צעיר מא' בחודש). התפתחותו המוטורית העדינה הייתה איטית - ולמעשה עד כיתה ה' נרתע מהשתתפות בשיעורי מלאכה וציור, ומכל משימה שכרוכה בעבודת כפיים. הוריו לא הצליחו לעזור לו להתגבר על כך, על אף התנהגותם התומכת. הם נהגו לחלוק לו שבחים על ביצוע כל משימה בתחום זה, אפילו אם הביצוע לא היה מושלם והציעו לו להשתתף בפעילויות לפיתוח היכולת המוטורית, אך כל ההצעות נדחו. ההורים גם הקדישו תשומת לב מיוחדת להתפתחותו הגופנית הכללית, תוך הקפדה על תזונה נאותה והימנעות מצבעי מאכל, מממתקים וממזון שאינו בריא. שלא כהוריו של א' הוריו של ב' אף לא שקלו עבורו כניסה מוקדמת לבית הספר או קפיצת כיתה. הם לא שלחוהו מיוזמתם למבדקי מחוננות. יתר על כן, אמו הביעה בפירוש את התנגדותה לכך, שהוא ידע לקרוא לפני שיתחיל את לימודיו הפורמאליים בבית הספר, אולם שבועיים לאחר תחילת שנת הלימודים בכיתה א' כבר קרא ב' באופן חופשי. ב' החל לשחק שחמט במועדון בעל רמה גבוהה בהיותו בכיתה א'. הוא התקדם באופן מהיר מאוד, השתתף באליפויות ובטורנירים, וזכה במספר לא קטן של פרסים; אולם לאחר שלוש שנים הוא פרש. פרישתו אירעה לאחר מספר הפסדים בתחרויות לילדים גדולים ממנו בהרבה. כל הניסיונות להחזירו לעיסוק בפעילות זו (עד התחלת כיתה ה') עלו בתוהו. בכיתה ב' נרשם ב' לחוג ספורט במסגרת בית הספר, והתמיד בו עד כיתה ה'. ההשתתפות בחוג הקנתה לו ביטחון עצמי במשחקי כדור, בעיקר כדורגל, ועזרה לו להתיידד עם מספר בנים מהכיתה, חבריו לחוג. בסוף כיתה ב' הוא אותר בידי מכון הנרייטה סאלד כשייך לאחוזון העליון של התלמידים, והוזמן להשתתף בלימודים במסגרת יום ההעשרה השבועי למחוננים. בכיתה ג' נהנה ב' במסגרת זו גם מהלימודים וגם משום שיום ההעשרה היה יום החוגים בבית הספר הקבוע שלו, כך שהיעדרותו מהלימודים לוותה בהפסד שיעור ציור ושיעור מלאכה, מקצועות שמהם סלד. אולם בהתחלת כיתה ד' למדו במסגרת יום ההעשרה כימיה, מקצוע שב' לא הצטיין בו וגם לא אהב אותו במיוחד. כיתת המחוננים גם ביקרה לעיתים תכופות במוזיאון תל-אביב, ושם נאלץ ב' לעסוק בפעילות אומנותית שבה הרגיש "חלש". ב' הביע את מורת רוחו מספר פעמים בפני אמו ובפני אחד משני הילדים הנוספים מהכיתה שהשתתפו בתכנית, ולבסוף עזב את התכנית בטרם הסתיימה שנת הלימודים. עד כיתה ה' לא הקדיש ב' אנרגיה רבה ללימודים ולא נהנה מהם. עיתון יומי החל לקרוא באופן קבוע כבר בכיתה א', ומאז הוא מרבה מאוד בקריאה: קורא ספר כמעט מדי יום. ב' אוהב לשחק גם משחקי חברה שקטים, דוגמת מונופול, ויש לו שני חברים קרובים - ד' אחד מחמשת המחוננים, וע' ילד נבון הגר בשכנות והלומד בכיתתו. הילד השלישי, ג', הוא ילד יפה, בנוי היטב וגבוה מאוד. כבר בכיתה ד' היה אחד משלושת הילדים הגבוהים בבית הספר. לעולם לא נראה בבגד קרוע או מוכתם. הופעתו עדינה מאוד והוא בעל נטייה להסמיק בקלות. הוא אינו יודע להכות, לקלל או לבעוט. המורים נוהגים להציג אותו לפני ילדי הכיתה "כילד האידיאלי", עובדה שאינה מוסיפה לפופולאריות שלו. ג' החל את לימודיו בכיתה א' בהיותו בן שש ורבע. בגיל זה התקבל למכון לקידום נוער שוחר אמנות ומדע שליד אוניברסיטת תל-אביב, ומאז הוא מתמיד להשתתף מדי סמסטר בחוג חדש. עד כיתה ה' הוא הספיק להשתתף בחוגים שונים: מיתולוגיה יוונית, החי והצומח, התחלות האדם, אדריכלות, אסטרונומיה ועוד. בתחילת כיתה א' החל להשתתף גם בחוג שחמט יחד עם א' וד', התמיד בחוג שנתיים, אולם הפסיק לאחר מכן. מאז אינו משחק שחמט. התפתחותו המוטורית של ג' תקינה, אולם אין הוא מגלה כשרונות יוצאי דופן בתחום מתחומי האמנות. הוא לא בחר בשום חוג "אומנותי" מבין 11 החוגים שבהם השתתף במכון לקידום נוער, אם כי ביצע את המטלות שהוטלו עליו כשורה בחוגים שבהם היה צריך לצייר או לכייר. הוא סירב להצעת אמו ללמוד נגינה בפסנתר או בכלי אחר. הוא ניסה חוג ג'ודו, ומשתתף זו השנה הרביעית ברציפות בחוג ההתעמלות שמתקיים בבית הספר, אם כי אינו שואף לעסוק בכך ברמה גבוהה יותר. ג' נחשב לתלמיד מצטיין בכל תחומי הלימודים, והוא אינו מסתיר את העובדה שאינו מרוצה מרמת הלימודים בכיתתו. תחביבו העיקרי הוא קריאה. הוא קורא בעיקר ספרים מדעיים - במדעי הטבע, במדעי המדינה, בהיסטוריה ובארכיאולוגיה. הידע הכללי שלו רחב מאוד - בכל טיול או מסיבה הוא מפתיע מחדש את ההורים (הילדים כבר רגילים לכך...) ועונה את כל התשובות הנכונות על כל השאלות. ברם העובדה שנמנע ממנו להשתתף בלימודים מהם יכול היה ליהנות מאוד, ובאמצעותם יכול היה לפגוש ילדים בעלי תחומים התעניינות דומים לשלו, מגבירה את הרגשת חוסר שביעות הרצון שלו. הילד הרביעי, ד', הוא ילד נאה מאוד, בעל חיוך כובש ושיער כהה שופע. הוא גבוה מאוד יחסית לגילו, ונחשב בין הגבוהים בכיתה, אף על פי שהוא צעיר התלמידים. מבנה גופו רחב מאוד והוא נוטה להשמנה. בהיותו צעיר הציקו לו חבריו בעניין זה, אולם בכיתה ה' נעשה מקובל מאוד בחברה ואין מייחסים עוד חשיבות לעודף המשקל שלו, וגם לא לעובדת היותו חולה אסתמה שאינו יכול להשתתף בפעילויות ספורטיביות רבות. פעמיים בחייו הצליח להפחית ממשקלו מספר ק"ג - פעם בגיל ארבע וחצי ופעם נוספת בערך בגיל תשע - אולם בשתי הפעמים חזר למשקלו הקודם תוך מספר חודשים. הוא עדיין רוצה לרזות, אולם מודע לעובדה שהדבר קשה במיוחד עבורו - שניים מתחביביו העיקריים הם בישול ואפייה... ד' החל את לימודיו בכיתה א' בגיל חמש וחצי. בהיותו בן חמש, באביב של שנתו האחרונה בגן, עבר באופן פרטי מבדקי בשלות בתחנה הפסיכולוגית החינוכית העירונית. הפסיכולוגית שערכה לו את המבדקים המליצה על כניסה מוקדמת לבית הספר, היות שהתפתחותו השכלית הייתה ברמה גבוהה מאוד והתפתחותו הרגשית בגיל 5 - כשל ילד בן 6. כן המליצה הפסיכולוגית על השתתפות בחוגים של המכון לקידום נוער בהנהלת ד"ר אריקה לנדאו כדי להאיץ גם ההתפתחות הרגשית שלו - דבר שיקטין את הפער בין התפתחות הרגשית המואצת במקצת להתפתחותו השכלית המואצת מאוד. תוצאות המבחנים נשלחו למכון לקידום נוער ובעקבותיהן הגיעה הזמנה מהמכון להורי ד' לבוא עם בנם לראיון. בראיון הביע את רצונו להשתתף בחוגים המאפשרים מתן ביטוי ליצירתיות בשילוב לימודים תיאורטיים. מאחר שג' חברו מזה שנתיים, כבר התקבל למכון, בחרו השניים חוגים משותפים - "מיתולוגיה יוונית", "התחלות האדם" ו"החי הצומח". בחוגים לתלמידי כיתות א'-ב' היה ד' צעיר המשתתפים, ואף על פי כן הוא בלט בביצועיו הטובים בציור, בפיסול ובכיור. ד' אהב מאוד את החוגים ה"אומנותיים" ופחות את החוג "החי והצומח", שהיה בעיקרו תיאורטי ובחלקו עסקו התלמידים באיסוף צמחים ובמיונם. בשנים אלו השתתף ד' גם בחוג השחמט, ביחד עם ב' וג' ועם אחיו הבכור. הוא לא השקיע בו הרבה מעבר לביקור השבועי בחוג, אבל נהנה למדי. הוא למד נגינה בפסנתר במשך מספר חודשים - בעיקר בשל קנאתו באחיו הבכור שניגן מאז היותו בכיתה א', אולם לא נהנה מהנגינה, ולכן גם לא התמיד בכך. ד' השתתף החל מכיתה ג' ביום ההעשרה השבועי ונהנה מאוד מכל החוגים שניתנו במסגרת זו. הוא הקפיד לא להפסיד שום פגישה, ואף כשהיה בעיצומו של התקף אסתמה נסע לבית הספר המיוחד בכל מזג אוויר (אבל לא ביקר בבית הספר הסמוך למקום מגוריו). הוא היה תמיד חביב המורים לאמנות, הן ביום ההעשרה השבועי והן בחוג שבמכון לקידום נוער אליו נרשם שנית לאחר הפסקה של שנתיים. ד' החל לקרוא ולכתוב כבר בגיל ארבע. הוא לא אהב לקרוא עד תחילת כיתה ב', בהיותו בן שש וחצי, אולם יכולת הכתיבה שלו הייתה תמיד יוצאת דופן. בעוד רוב תלמידי הכיתה עסוקים בלימוד האותיות בכיתה א' היה הוא עסוק בחיבור סיפורים על פני עמודים ארוכים. כבר בגיל 4-3 צייר ד' ציורים בעלי שלושה מאפיינים, שכל אחד מהם מהווה סימן למחוננות באמנות: ריאליזם ברמה גבוהה: תפיסת הפרספקטיבה והבעתה; ושימוש בעושר רב של צבעים. בגיל שלוש וחצי הוא החל להשתתף בחוג קרמיקה שכונתי, בחברת ילדים גדולים ממנו בשנה ומעלה. עד כיתה ה' התמיד ד' לצייר - בעיקר בצבעי פנדה אך גם בעיפרון, בצבעי עיפרון ובפחם, וביקש שירכשו עבורו צבעי שמן, כדי לממש את חלומו לצייר בשמן. התעניינותו של ד' באמנות מתבטאת גם באהבתו לצפות ביצירות אומנות במוזיאונים ובספרי אומנות. הוא נוהג לשאול ספרי אומנות מכל מי שמוכן להשאילם לו, ולבקש מאמו שתביא לו ספרי אומנות מכל מוזיאון בעולם שבו היא מבקרת. כך הצליח לצבור לעצמו ספרי אומנות ממבחר המוזיאונים באירופה. הוא הביע את תקוותו לבקר בהם כשיתאפשר למשפחתו לקחת אותו לחו"ל (תקוותו התממשה בחופש הגדול שלאחר כיתה ו'). שניים מהסימנים המוקדמים של אינטליגנציה גבוהה מאוד שגילה היו דיבורו המהיר והעשיר כבר בגיל שנה: בגיל 13 חודשים הראתה לו המטפלת במעון תמונה של קשת, הוא הביט בה ואמר: "קשת בענן". על אי-הנוחות שהייתה כרוכה במשקלו העודף התגבר תמיד: בגיל צעיר, כשעודף המשקל הפריע לו ללכת, למד לזחול במהירות, ועד כיתה ה' פיתח את שריריו ונחשב לאחד הילדים החזקים בכיתה. ד' הוא ילד חברתי במיוחד. "החבר הכי טוב" של מספר ילדים מכיתתו. הצלחתו החברתית היא פונקציה של רגישותו הגבוהה - הוא רגיש גם לגבי אחרים, לא רק לגבי עצמו - הקומוניקטיביות יוצאת הדופן שלו, וכמובן היותו "מחונן ורסאטילי" שתחומי העניין שלו רבים: אינטלקטואליים ואחרים. הילד החמישי, ה', הוא ילד רזה ובעל גובה ממוצע, בעל הופעה מסודרת מאוד והתנהגות חברתית בוגרת - מנומס, אדיב ושקט. כיליד אפריל, החל את לימודיו בבית הספר בגיל שש וחצי, והוריו שהכירו בכישוריו המתמטיים ובשליטתו בקריאה וכתיבה, ראו עד מהרה ש"אין לו מה לעשות בכיתה א'" וביקשו להקפיצו לכיתה ב'. לדאבונם, לא זכו להבנה בבית הספר ולא היה בידם המידע הנחוץ להקפצתו ללא תמיכת בית הספר, וכך נשאר הילד ארבע שנים בחברת בני גילו, שגילם המנטאלי היה נמוך בהרבה מזה שלו. ה' מצא לו פיצוי בעיסוק במתמטיקה באופן פרטי, בחוגים שונים ובעיקר - בקריאה. הוא לא הצטיין בספורט, לא היה ילד חברותי במיוחד, ולא נהנה בבית הספר ככיתות א' וב'. בכיתה ג' החל את לימודיו במסגרת יום ההעשרה השבועי, ולימודים אלו היו עבורו פיצוי מה על השיעמום שאותו נאלץ לסבול במשך שאר ימות השבוע. הפער בינו ובין חבריו לכיתה הלך וגדל ככל שחלפו השנים, הדבר לא הוסיף לפופולאריות שלו, והוא הסתגר יותר ויותר בחברת בני משפחתו, כולל אחותו הצעירה, שעמה הקשר שלו טוב במיוחד, ועם חברו ד'. אולם גם עם ד' הקשר לא היה יומיומי; הוא התבסס בעיקר על המישור האינטלקטואלי ולא על זה הרגשי. השניים אהבו לשחק ביחד משחקים תחרותיים כמו מונופול או סיכון, ושניהם הסכימו לשתף במשחקים אלו את אחיהם הצעירים (שגם הם אובחנו לאחר זמן כמחוננים...). רקע משפחתי - אחים ואחיות אחיו של א' הוא ילד נמוך ורזה, התנהגותו אופיינית לילדים צעירים ממנו במספר שטחים: הוא נהנה משיבושים מכוונים בלשון, וצוחק כשנדמה לו שהצליח להערים על השומע, שסבור שהשיבושים הם מקריים. הוא נוטה ליצור קרבה פיזית עם בני משפחה וחברים, אך יכולת הבנת העולם שהוא מפגין וכן חוש ההומור שלו הם ברמה הגבוהה בהרבה מזו האופיינית לגילו. א' אינו קרוב במיוחד לאחותו, ואילו עם אחיו הוא מגיע לעימותים שבמקורם בהתגרותו לקנטר את אחיו הצעיר, להציק לו בעלבונות ולא אחת הוא מצליח להביאו לכלל בכי. האח הוא ילד הנחשב נחמד, ועל אף התנהגותו הילדותית הוא מסתדר היטב בחברה, יודע להתפשר ונדיב. א' נוטה לדרוש את מלוא תשומת הלב הן מהוריו והן מחבריו ואינו מוכן להתחלק בה - אפילו לא לשתף במשחקיו את אחיו או את אחי חבריו הצעירים. הוא לא יהסס לתבוע תשומת לב מהורי חבריו או מאחיהם הבוגרים. לב' שתי אחיות הצעירות ממנו, וכן אח מצד אביו, הגדול ממנו בלמעלה מעשר שנים. האח מתגורר עם אמו. היחסים בין כל ארבעת הילדים תקינים בהחלט, והאח הגדול אהוב על כל שלושת הצעירים. הוא מוזמן לעתים תכופות בשבתות ובחגים לבית המשפחה, וב' והאחיות שמחים מאוד כשהוא מגיע. האחות הצעירה מב' בשנה ורבע נתפסת, הן בידי סגל בית הספר והן בידי חברותיה "ילדה למופת". היא בעלת כישורים חברתיים בולטים מאוד, פופולארית בכל חברה שבה היא נמצאת ונהנית מאוד מבית הספר. הפופולאריות שלה מתבטאת בשפע של חברות הבוחרות בה לכל תפקיד אפשרי. היא משתתפת בשני חוגים לא תחרותיים - ריקוד וקרמיקה - ומצליחה בהם מאוד. בהיותה בכיתה ב' נבחרה להשתתף בשלב השני של מבדקי מכון הנרייטה סאלד ולא עברה אותו, אבל נהנתה מעצם העובדה שקיבלה מכתב שהיא נמנית עם 15% מהתלמידים בעלי ההישגים הטובים ביותר. היא קיבלה בהבנה את העובדה, שאין היא בעלת אותה רמת משכל כמו אחיה. היא אינה מהססת להופיע בציבור במופעי ריקוד, וביטחונה העצמי מסייע לה גם בנטילת אחריות על אחותה הצעירה ובמילוי משימות שונות בכיתה ובבית. שתי אחיותיו של ב' נחשבות יפות, אולם זו הצעירה ממנו בשלוש שנים הייתה תמיד "הילדה היפה ביותר" בגן, בשכונה, בבית הספר. היא גבוהה ורזה, שיערה בלונדיני ארוך ועיניה כחולות. היא מושכת תשומת לב, ואף בהיותה בכיתה ב', בגיל שבו בנים אינם "מתחברים עם בנות" - רצו בני הכיתה בחברתה. דיבורה מתפנק, מלווה בהעוויות, ומאריך את ההברות בסופי המלים. היא בררנית בענייני אוכל, הן בבית והן מחוץ לבית. מבחינה לימודית אין היא בולטת ביותר - על אף העובדה שבשיחה אתה מתגלה ילדה אינטליגנטית. אין לה תחביבים שבהם היא משקיעה ומן רב, אין היא קוראת הרבה באופן מיוחד ואין היא מביעה שאיפות להיות "חכמה" כמו אחיה או "תלמידה טובה" כמו אחותה. ג' הוא בן בכור במשפחה שבה שלושה בנים. יש לו אח הצעיר ממנו בשלוש שנים ואח נוסף הצעיר ממנו בשבע שנים. האח הצעיר ממנו בשלוש שנים אף הוא גבוה, אבל לא כמו שג' היה בגילו. הוא ילד רזה שבילדותו המוקדמת סבל מתת משקל, אבל כיום משקלו סביר ביחס לגובהו. אין הוא נוהג להבליט את יכולתו השכלית כאחיו הבכור, אך המכירים אותו מקרוב יודעים לעמוד על ערכו. הוא ילד מהיר תפיסה, בעל מזג נוח וחיוך מקסים המאפשר לו לזכות באהדה בקלות יחסית. אח זה החל להשתתף בכיתה א' בחוגים לקידום נוער, והוא מקווה להיבחר לכיתת המחוננים הנפגשת יום בשבוע ולו כדי להצליח במשהו יותר מאחיו. הבן הצעיר במשפחה הוא ילד מפותח מאוד מבחינה מוטורית, שהחל לדבר בגיל צעיר. הוא ילד פעיל, ממעט בשינה, אוהב לשחק עם הילדים המגיעים הביתה לאחיו הגדולים ונהנה ממעמדו המיוחד כבן הזקונים של המשפחה. ד' הוא הבן השני במשפחה בת שלושה בנים. הבכור גדול ממנו בשנתיים ורבע, הצעיר - קטן ממנו בשנתיים ורבע. האח הגדול בלט באינטליגנציה שלו כבר בגיל מספר חודשים, כאשר החל לדבר כאופן מובחן. הוא החל לקרוא בגיל שלוש, והחליף ספרים בספרייה ללא עזרה החל מגיל 4. הוא הספיק לצבור מספר מדליות בחוג השחמט במשך שנתיים, להצטיין בנגינה בפסנתר (4 שנים), להשתתף בחוג לאתלטיקה קלה של אס"א תל-אביב ובחוג "מופת" שליד מוזיאון ארץ ישראל. החל מכיתה ג' השתתף ביום ההעשרה למחוננים, ומכיתה ו' - גם בחוג לפיזיקה מודרנית, ולאחר מכן בחוג לאלקטרוניקה, במסגרת נוער שוחר מדע באוניברסיטת תל אביב, עם ילדים המבוגרים ממנו בשלוש שנים. הבן הצעיר במשפחתו של ד' הוא ילד מפותח מאוד מבחינה פיזית שנחשב מלידתו יפה במידה בולטת. השניים הם חברים קרובים: האח הצעיר מהווה לד' חבר נוסף ברמתו, ואילו ד' מהווה לאחיו הצעיר חבר יחיד שעמו הוא יכול לשוחח על דברים המעניינים אותו. ד' מקבל את אחיו כמעט כשווה לו, ובגלל מעמדו האיתן בחברה הוא מצליח לגרום לחבריו לשתף את אחיו הצעיר במשחקיהם, ולפעמים אף בשיחותיהם. האח הצעיר הוא שחקן שחמט מעולה ובעל חוש מוזיקאלי נדיר - בכיתה ב' החל לנגן בפסנתר והוא מתקדם בקצב מהיר. כמו הבכור, גם האח הצעיר הוא בעל יכולת יוצאת דופן במתמטיקה - בכיתה א' סיים את החומר הפורמאלי של כיתה ג' ללא כל קושי והוא רוצה להמשיך ולהתקדם בקצב מהיר כאחיו הבכור. לה' אחות אחת, הצעירה ממנו בשנתיים. האחות היא ילדה שקטה וביישנית שלא עוררה תשומת לב בבית הספר כאחיה, אולם במבדקים של מכון הנרייטה סאלד, שנערכו בכיתה ב', אותרה כמחוננת. ההורים לא היו מופתעים, ולמעשה הם שמחו מאוד, שכן קבלתה לתכנית מנעה את קנאתה ואפשרה לשני הילדים השתתפות באותה מסגרת לימודית שישה ימים בשבוע. האחות מתעניינת בעיקר במחשבים, היא אוהבת לומדות וגם משחקי מחשב. היא מרבה בקריאה ומאז שהחלה את לימודיה בחוגים המיוחדים המתקיימים יום בשבוע עלתה מאוד שביעות הרצון הכללית שלה. אם נתבונן בכל האחאים של חמשת הילדים, כולל האח-למחצה של ב', נראה שמספרם הכולל הוא 15-11 בנים ו-4 בנות. בין הבנות רק אחת אותרה "רשמית" כמחוננת, כל שלוש האחרות הן בעלות אינטליגנציה גבוהה בהרבה מהממוצע, ושייכות ל-15% הגבוהים ביותר באוכלוסיה, אבל לא בתחום האחוזונים 99-97. חמישה מששת האחים של המחוננים מחוננים גם הם או שהם עדיין בגילים שבהם לא נערך זיהוי לשם איתור מחוננות, אבל הם מגלים סימני מחוננות רבים. |
המשך המאמר
|
---|