|
תוכן המאמר: א. מבוא ב. המקורות למנהג ג. מנהג חכמי ספרד ד. התפתחות המנהגים בצורת האחיזה אצל חכמי ספרד ה. מנהג חכמי אשכנז ו. התפתחות המנהגים בצורת האחיזה אצל חכמי אשכנז ז. מנהג חכמי צרפת / פרובינציה ח. מנהג חכמי תימן ט. בעניין נישוק הציצית י. סיכום יא. טבלאות תקציר: מנהג אחיזת הציצית שנוי במחלוקת. בין המתנגדים החריפים היו: ר' נטרונאי גאון, ר' אהרון הכהן מלוניל והגאון מוילנא. מקורו כנראה בארץ ישראל, לאחר מכן נדד לבבל, שם לא התקבל בברכה. מכאן מתפצל המנהג לשני אזורים, ספרד ואשכנז. בתימן היו למנהג קשיי קליטה. בימינו רווח מנהג זה בכל קהילות ישראל, ונפסק להלכה בשולחן ערוך. כל המקיים מנהג זה עליו נאמר "כל המוסיף ביראת שמיים ובקיום המצוות מוסיפין לו חיים וטובה". מילות מפתח: ציצית, וראיתם אותו, מנהג. |
|
א. מבוא ב. המקורות למנהג |
כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך,
אמר לו הקב"ה: דוד מה אתה עושה לי, אמר לו: אני אשבחך בכל אבריי, בראשי: אני כופף וקודה בתפילתי... בצווארי: אני מקיים מצוות עטיפת ציצית, בעיני: אני מקיים וראיתם אותו... בחזה: שימת ציצית כנגד הלב כל זמן שאני קורא את שמע, שנאמר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך. מאחורי ומלפני השלכתי הטלית, שתי כנפות לאחור, ושתי כנפות לפנים... יד שמאל:... ובה אני אוחז ציציותי בזמן קריאת שמע. (מדרש תהילים שובר) עמ' 248) |
|
מקור זה (המשקף כנראה את מנהגם של בני ארץ ישראל) מביא גם סיבה לאחיזת הציצית: השתתפות כל אברי הגוף בתפילה ובשבח להקב"ה. ישנו מקור קדום יותר שמציין את אחיות הציצית לשלילה ואך מתוכו ניתן להסיק על מציאות המנהג) והוא תשובת הגאונים (המיוחסת לר' נטרונאי גאון3): |
והכי אמר רב נטרונאי גאון4:
וששאלתם כשיקרא אדם קריאת שמע צריך לאחוז ארבע ציציותיו או לא? דבר זה לא דרך חכמים ותלמידים הוא, זה דרך יתירות5 הוא. וכי מאחר שהתבונן בציציותיו בשעת עטיפתן וברך עליהם, לאחר מכאן למה אוחזן בידו? אלא מעתה כשמגיע וקשרתם צריך נמי לאחוז בתפילין? ואם תאמר יאחוז, כשמגיע וכתבתם צריך לבא לביתו ולהניח ידו על מקום מזוזה!? הלכך העושה כן צריך ללמדו ולהסבירו שלא יעשה6. (תשובות ר' נטרונאי גאון (מכון אופק) עמ' 103) |
|
כנראה שתשובה זו באה בתגובה למנהג שרווח בארץ ישראל, לפיו יש לאחוז בציציות בשעת קריאת שמע. אנשי ארץ ישראל כשנעו ממקום למקום המשיכו במנהגם, ובני בבל שלחו שאלה לר' נטרונאי בנוגע למנהג זה7. ג. מנהג חכמי ספרד |
ואנן חזי לן, התינח מזוזה דליתיה גביה, אלא ציצית, אי מעיין בהו וממשמש בהו בעת קריאת שמע שיש שם מצוותו שפיר דמי, ומה אכפת לן?
ואי אמרת דילמא טריד? כיון דמצותה היא לא טריד בהו. אבל ודאי, אי ידעינן דטריד במשמוש ידיו, שפיר דמי לממנע יתיה. שהרי אין לקרוץ ולא לרמוז ולא להורות באצבעותיו. (שערי תשובה סי' פח) |
|
כלומר ר"י הברצלוני אינו שולל אל אחיזת הציצית בשעת קריאת שמע אך גם אינו מחייב אחיזתה, ואומר שאם נטרד במשמוש ידיו יכול להימנע מזה. אך לאחר כמאה וחמישים שנה לרבנו יונה בספר היראה9 כבר אין הסתייגויות ורבנו יונה מורה: |
"וכשיגיע לוראיתם אותו יעיין בציציותיו"
|
|
כלומר כבר ישנו מנהג מקובל לעיין בציציות בקריאת שמע10.
למרות שמהנוסח בטור נראה שיש עדיין הסתייגות מה: |
ויש נוהגין למשמש גם בציציות כשאומר והיה לכם לציצית וראיתם אותו.
(טור או"ח סי' סא ס"ק כה) |
|
ובספר הזהר פרשת שלח כתוב11: |
ציצית איהו נוקבא, רזא דעלמא תתאה. אסתכלותא לאדכרא... ועל דא וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' (ציצית היא בחינת נקבה סוד עולם התחתון לראות ולזכור. . . ועל כן כתוב וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'.
ספר הזוהר (רעיא מהימנא דף קעד עמ' ב) |
|
תרגום: יהודה יודל רוזנברג (הוצ' Levant Press 1925-)
משאלה שנשאל הריב"ש עולה שכנראה שבזמנו עדיין היו כאלה שיצאו נגד אחיזת הציצית, כדעת הגאונים: |
עוד שאלת כי נהגת להסתכל בד' ציצית בשעת קריאת שמע כשאתה מגיע ל"וראיתם אותו"... ואמרת כי יש לועגים עליך בזה ונסמכים ממה שמצאו תשובת נטרונאי ז"ל שמלמדין למי שעושה כן שלא יעשה.
(שו"ת ריב"ש סימן תפו) |
|
ועונה ריב"ש לשואל, שהוא עצמו נוהג להסתכל בציצית בשעת העטיפה כשמברך עליה, ומוסיף: |
ואתה שנהגת להסתכל בה בשעת קריאת שמע כשאתה מגיע לוראיתם אותו, אל תניח מנהגך כי מנהג יפה הוא, וכך היה נוהג מורי החסיד הרב רבי פרץ הכהן זצ"ל"... ולכן אחוז במנהגך אל תרף והלועגים עליך בזה לא יפה הם עושים.
(שו"ת ריב"ש שם) |
|
ואכן גם האבודרהם13 כתב: |
שכשאומר "והיה לכם לציצית" ימשמש בציציותיו.
|
|
אך הוסיף הסתייגות: |
...אבל רב נטרונאי כתב, האוחז ציציותיו בידו כשקורא קריאת שמע יהירות הוא, (ומפרש דבריו) שכל דבר שאין האדם מחויב בו ועושה אותו ברבים במידת חסידות וכל העם אינם עושים אותו, הוא מתחזי כיוהרא.
(אבודרהם עמ' פג) |
|
כלומר למרות שכבר נתקבלה הדעה שיש לאחוז בציציות בקריאת שמע עדיין חששו לשיטת הגאונים ולכן הוסיף שאין לעשות זאת ברבים כאשר רוב העם אין עושים כן משום יוהרה. גם הרשב"ש נשאל האם צריך לאחוז בציצית בשעת קריאת שמע ולהסתכל בה, משום שיש אנשים שלועגים לדבר זה ומסתמכים בזה על תשובת הגאונים? |
וענה שאכן יש מקור לדעתם (תשובת הגאונים) והביא ראיה לדעת הסוברים שיש לאחוז מרבנו יונה ומהמנהיג14 שכתבו שיש להסתכל בציצית וכן מביא את אביו הרשב"ץ שמנה את מצוות ראית הציצית בכלל מצוות עשה בספר "זוהר הרקיע"15
|
|
ומסיים את תשובתו כך: |
וכל שכן לעניין ציצית למלבושינו אנחנו שעושים הציצית תחת בגדינו... ומשם נלמד אף למתעטפים בו כדי שיוציא עצמו מן החשד כדי שלא יאמרו שאין ציצית בטלית או שהיא מצויצת שלא כהלכתא. ומכל מקום העושה כן אין למנעו, ומי שאינו עושה כן אין גוערים בו, והנח להם לישראל.
(שו"ת הרשב"ש סימן כו) |
|
ד. התפתחות המנהגים בצורת האחיזה אצל חכמי ספרד הרדב"ז בשו"ת כותב מדוע צריך לאחוז דווקא בארבע הציציות בשעת קריאת שמע, כי אם צריך לאחוז רק בשתי הציציות שלפניו מדוע כתוב במדרש תהילים |
"בחזה: הציצית אני משים כנגד הלב כל ומן שאני קורא קריאת שמע"
|
|
הרי שתי הציציות שמלפנים נמצאות כל הזמן על הלב ממש, ולכן צריך לאחוז את כל ארבע הציציות ולהביאן לפניו, ומביא רמזים לדבר: |
ובזמן שהארבע ציצית לפניו יש רמז לזה, שהרי ל"ב חוטין כפולים עולין ס"ד... וכן תמצא ס"ד תיבות מן: "דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית" עד: "אני ה' אלוהיכם", לרמוז כאלו השכינה כנגדו, וזהו שיוויתי ה' לנגדי תמיד.
|
|
עוד אני אומר: |
כי אפילו לפי שטת הרב ז"ל לתקן את יצר הרע, צריך שיהיו לפניו, שהרי סרסור הלב הם העיניים דכתיב: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" ואם הסרסור לא יראה הציציות איך יכנע הלב. הילכך מכל הני משמע כי בשעת קריאת שמע מיהת צריך שיהיו כל הציצית לפניו.
(שו"ת רדב"ז חלק ג סי' תקעא) |
|
ואילו רבי יוסף קארו מביא ראיות למנהג לאחוז דווקא בשתי ציציות16: |
וכתב הר' מנחם מריקנט בסוף פרשת שלח לך17 כשמסתכל בציצית אז מסתכל בשתי ציציות שלפניו, שבהם עשרה קשרים רמז להוויות עכ"ל.
ואני שמעתי עוד שכל אחד מהציציות יש בו חמישה קשרים ושמנה חוטין כמניין אחד וכשמחבר שני ציציות שלפניו להסתכל בהם עולים כ"ו כמניין שם ההוי"ה18. (בית יוסף אורח חיים סימן כד ס"ק ב- ד) |
וכשיאמר: "וראיתם אותו" ימשמש בשתי ציציות שלפניו.
(שו"ע או"ח סי' סא ס"ק כה) |
| וכן בעל ספר חרדים סובר שיש לאחוז בשתי ציציות בשעת קריאת שמע: |
וחייב אדם ליקח שני ציציות שלפניו בידו השמאלית ולשימם נגד ליבו בשעת קריאת שמע, שנאמר "ושמתם את דברי אלה על לבבכם" ויסתכל בהם כשיגיע לפסוק "וראיתם אותו וזכרתם".
(ספר חרדים בהקדמה "חיוב מצוות ציצית" עמ' 7) |
|
והאר"י ז"ל סובר שצריך האדם להסתכל בארבע ציציות, וכותב שהיא "תועלת גדול" לנשמת האדם, שלא תזדמן לידי חטא וכן מביא רמזים וטעמים על פי הסוד לעניין זה וכותב: |
ובהגיעך אל תחילת פרשת ציצית תאחז בידך הימנית בארבע ציציות ותביט בהן ובהגיעך אל "וראיתם" תכוון אל הכוונה שידעת, והיא בשורש הכוונות,
ובהגיע ל"ואחרי עיניכם" תנשקם ושימם בין עינך. ואמנם יהיו שתי ידיך אוחזות בציצית כנגד הלב כנ"ל עד שתאמר "לעד קיימת" ונזכר במקומו. (שו"ע האר"י עמ' נב אות ה) |
|
ר' משה בן מכיר בספרו "סדר היום" מסביר מדוע צריך לאחוז בציצית לחבקה ולנשקה וכן מדוע לא צריך להתייחס למלעיגים: |
ויש שאוחזים הציצית ביד השמאלית ומניחן כנגד לבן כל זמן קריאת שמע, ויש לזה ראיה מהמדרש כל עצמותיי תאמרנה וכו' מי כמוך:
וראוי לעשות ולכוון בזה, כי הנה לבו וכל מאודו משועבד לעשיית המצות, וצריך להביט בהם בפרשת "ויאמר" כשאומר "וראיתם אותו וזכרתם", ולשום נגד פניו זכירת כל המצוות כשיבואו לידו לקיימן, ואחר כך ינשק אותם וישים אותם על עיניו ויחבק אותם על לבו, וכל העושה זה וכיוצא בזה להדר המצווה ולרוממה שכרו הרבה מאד. ולא יחוש אם ילעיגו עליו. כי המלעיג ילעיג ממנו ואוי לו ולרוע מזלו, כי כל המוסיף ביראת שמים ובקיום המצוות מוסיפין לו חיים וטובה. (סדר היום עמ' 16) |
|
הבן איש חי הלך בדרכו של האר"י וכתב שיש לאחוז הציצית ביד שמאל בקריאת שמע וכאשר מגיע לפרשת ציצית יאחזם גם ביד ימין, הוא לומד גם ממה שכתוב במדרש תנחומא לתהילים "ומקיים בהן המצוות" שאחיזת הציצית בשעת קריאת שמע היא מצוות עשה ולא מנהג בעלמא. ומביא ציטוט מספר הכוונות להאר"י: |
בהגיעך אל מהר והבא עלינו ברכה ושלום תזקוף שני צדדי הטלית על שני כתפותיך באופן שיישארו שני הציציות מאחור ושני הציציות לפנים,
ואחר כך תקבצם ביחד שורשי ארבעתם בידך השמאלית ותניחם על לבך. וכשתתחיל פרשת ציצית אז תאחז כנפי הציציות גם בידך הימנית ושורשיהם יהיו בידך השמאלית וכו' והנה צריך שיהיו ב' ידים אוחזים בציצית על דבר הנזכר עד הגיעך אל "ודבריו חיים וקיימים ונאמנים ונחמדים" וכו'. (שו"ת תורה לשמה סי' לט) |
|
ה. מנהג חכמי אשכנז ר' טוביה בר' אליעזר בעל מדרש לקח טוב כותב כך: |
וכשמקבצין הציצית בשעת קריאת שמע ומעבירין על גבי עיניהם, אע"פ שנראין הדברים שמשום חיבובי מצווה, מכל מקום לא נתחייבו ישראל בזה. שאם כן היו ממשמשין גם בתפילין בשעה שקורא וקשרתם. אלא מנהג בעלמא הוא ואין בדבר איסור והיתר.
(לקח טוב (פסיקתא זוטרתא) פרשת שלח עמ' 226) |
|
ר' טוביה לא מזכיר את תשובת הגאונים (למרות שניסוחו מזכיר את תשובת ר' נטרונאי גאון) אך הוא מסיים את דבריו בכך שזהו מנהג בעלמא ואין בו חיוב. וכן הראבי"ה לא מביא כל הסתייגות או דעה שונה בנוגע לאחיזת הציצית: |
יודע להתעטף לוקח לו ציצית, לא סוף דבר להתעטף אלא להשליך שתי כנפות לאחוריו ושתי כנפות לפניו, ואוחז בציצית כשורה בשעת קריאת שמע19.
(ראבי"ה הלכות לולב סימן תרפג עמ' 389) |
|
בקטע זה מדובר על קטן שמרגע שיודע להתעטף אביו לוקח לו ציצית, והראבי"ה מכניס להגדרה של יודע את עניין אחיזת הציצית כשורה בקריאת שמע, כלומר מנהג זה הוא חלק מהבסיס של מצוות ציצית. ובמקום אחר אומר הראבי"ה: |
ובתשובה של מסכת סוכה פירשתי שצריך לאחוז שתי ציציותיו בידו ולהפשיל שתיים לאחוריו בשעת קרית שמע, כדאיתא ביוושלמי.20
(ראבי"ה מנחות (הלכות קטנות) סימן אלף וקנב. עמ' רמו) |
|
על המהר"ם מרוטנבורג כתוב: |
וכשמגיע ל"וראיתם אותו" נותן הציצית כנגד עיניו, לקיים "וראיתם אותו".
("תשובות פסקים ומנהגים" חלק א עמ' קמז. אות ע.) |
|
אפשר שתלמידי המהר"ם סברו שמנהג רבם נובע ממצוות עשה להסתכל בציצית, מתוך שכתבו "לקיים וראיתם אותו" משמע שיש בפסוק מצוות קיום. ואכן תלמידו ר' מאיר בן יקותיאל בעל ה"הגהות מימוניות"21 סובר שאחיזת הציצית בשעת קריאת שמע היא מצוות עשה22, הוא לומד זאת מכך שכתוב במדרש תהילים: |
אמר דוד אני משבחך בכל אברי ומקיים בהן המצות"...
בחזה: הציצית אני משים כמד הלב כל זמן שאני קורא קריאת שמע, שנאמר והיו הדברים האלה... על לבבך... יד שמאלית:. .. ובה אני אוחז ציצית בזמן קריאת שמע. (ילקוט שמעוני (תהילים) רמז תשכג) |
|
ומתוך כך שכתוב "ומקיים בהן המצות" ואחר כך פורט אחיזת ציצית משמע שזו מצווה ממש. |
| המשך המאמר |
|---|
