|
תוכן המאמר:
מבוא התנהגות האוכלוסייה ותפקוד המערכת א. התחום התרבותי-ערכי ב. התחום הלימודי-השגי ג. שיקולי נוחות ד. שיקולים חברתיים גן הילדים והמעבר לכתה א' לוח 1 - תלמידים גילאי 5 ו- 6 בגני-הילדים שבפיקוח הרשות המקומית לפי שנה וזרם חינוך לוח 2 - התלמידים בכתות א' לפי שנה וזרם חינוך לוח 3 - תלמידים גילאי 5 ו- 6 בגני-הילדים שבפיקוח הרשות המקומית ותלמידים בכיתות א' לפי שנה וזרם חינוך בית-הספר היסודי והמעבר לחינוך העל-יסודי לוח 4 - אחוז התלמידים הלומדים בחינוך הממלכתי דתי מתוך כלל התלמידים בחינוך היסודי העברי (כולל החינוך העצמאי) לפי שנת כניסה לכתה א' ולפי הכיתה לוח 5 - אחוז התלמידים יוצאי אסיה-אפריקה בבתי הספר היסודיים לפי זרם ושנה לוח 6 - תלמידים במחזור הכיתות ג'-ו' בחמ"ד מתוך ס"ה התלמידים במערכת החינוך (להוציא החינוך העצמאי) ואותו מחזור בחינוך העל-יסודי, במספרים מוחלטים ובאחוזים לוח 7 - השוואת מספר התלמידים ואחוז הנשירה בכתות ג'-ו' עם אותו מחזור בחינוך העל יסודי הממלכתי והממ"ד סיכום מקורות תקציר: סקירת הירידה במספר התלמידים המתחנכים במוסדות חינוך הממלכתי דתי, לעומת מוסדות חינוך הממלכתיים. מהן הסיבות לכך? הדרכים לעצירת הירידה והגדלת מאגר התלמידים. מילות מפתח: חמ"ד. |
|
החינוך הממלכתי דתי (להלן חמ"ד) מקבץ תחת קורת גג אחת ציבור מגוון של הורים השולח את ילדיו למוסדות שבפיקוחו. נמנים עליו הורים חרדים מאד, הורים "פשרנים" מבחינה דתית, ואפילו הורים שפרקו מעליהם כמעט כליל עול שמירת מצוות. הגיוון ניכר גם במוצא עדתי ובמעמד חברתי: מעמדם החברתי-כלכלי של מרבית ההורים, שמוצאם מקהילות המערב, הוא איתן ואילו חלק ניכר מההורים יוצאי קהילות המזרח נמנה על שכבות חברתיות-כלכליות חלשות (קיל, תשל"ז; שורצולד, תשל"ט). אין תימה אפוא, שלציבור הטרוגני כל-כך תביעות מגוונות, הדגשים והעדפות, הן במישור הדתי והן במישור הלימודי. האמנם מספק החמ"ד את מכלול הדרישות של הציבור המבקש להנות משירותיו? אין ספק שמספר התלמידים. הנרשמים למוסדותיו השונים הוא קריטריון כבד-משקל למידת הסיפוק של ציבור הנהנים, המבטא בהרשמה אמון בדרכי החמ"ד. מתברר כי שנת תשכ"ח הייתה שנת שיא לחמ"ד שבה הגיע שיעור התלמידים הנרשמים למוסדותיו לכ- 29 אחוז מכלל אוכלוסיית תלמידי החינוך היסודי העברי. ברם, מאז החלה ירידה בשיעורם היחסי, שהגיע עד לכ- 20 אחוז בשנת תשמ"א. בעבודה זו נסקור סיבות אפשריות לירידה ונבחן אותן לאור מגמת השינויים שחלו בשיעורי התלמידים הלומדים בשלבי החינוך השונים של מוסדות החמ"ד בשנים תשכ"ח-תשמ"א. תחמנו את הצגת הנתונים לשנים אלו מפני שנתונים מאוחרים יותר לא פורסמו. התנהגות האוכלוסייה ותפקוד המערכת יחוס הירידה בחמ"ד לתהליך החילון או לצמצום גודלה של המשפחה מקהילות המזרח אין לו ביסוס אמפירי. יתר על כן, טענת ה"חילון", על אף שהיא מושמעת לעיתים קרובות, אין בה כדי להסביר את התופעה בכללותה. את ציבור ההורים השולחים את ילדיהם למוסדות החמ"ד ניתן לחלק לשתי קבוצות: להורים דתיים ולהורים "פשרנים" מבחינה דתית: ההורים "הפשרנים" לעתים שולחים את ילדיהם לחמ"ד ולעיתים לחינוך הממלכתי - הכל לפי טיב השירותים והמוניטין של בית-הספר. החינוך הדתי שבית-הספר מקנה אינו בראש מעייניה של קבוצת הורים זו, הרגישה במיוחד להשלכות חברתיות-כלכליות של החינוך בבית-הספר. לו היה גורם החילון בלבד אחראי לבחירת בית-הספר ניתן היה לצפות להעדפה ברורה יותר ברישום בקרב קבוצת ההורים "הפשרנים". במיוחד אמורים דברים אלה לאור התגברות השאיפה של הורים צעירים להקנות מעמד חברתי איתן לילדיהם. בניגוד לעבר, שבו לא הכירו ההורים את בית-הספר היכרות בלתי אמצעית, הורים צעירים רבים למדו במוסדות החינוך בארץ ומערכת: שיקוליהם מושפעת מניסיון זה. מאמרים אחדים העוסקים בחמ"ד יכולים לשמש בסיס להעלאת השערות על שיקולים המנחים את ההורים בהחלטתם, אם לשלוח את ילדיהם לחמ"ד או למסגרות חינוך אחרות. ניתן למצות שיקולים אלה בארבעה תחומים: |
בתחום התרבותי-ערכי,
בתחום, הלימודי-השגי, בשיקולי נוחות ובשיקולים חברתיים. |
|
א. התחום התרבותי-ערכי היבט אחר של תחום זה הוא ההקצנה בתביעות דתיות של הורים בוגרי ישיבות והמקורבים אליהם. הן הרמה והן ההדגשים הניתנים לתכנים הדתיים במוסדות החמ"ד אינם תואמים את ציפיותיהם של הורים אלו, המחפשים מוסדות דתיים מחוץ לחמ"ד. זאת ועוד, על ציבור הנהנים של החמ"ד נמנים הורים מהשכבה החברתית המטופחת, שלהם תביעות דתיות מרובות, והורים משכבות חברתיות חלשות שלהם תביעות דתיות מועטות יחסית והתנהגות דתית פחות מחמירה (שורצולד, תשמ"א). עירוב תלמידים אלו עלול היה לעורר התנגדות אצל הורים מהשכבה המטופחת, מחשש שההתנהגות הדתית של התלמידים מהשכבות החלשות משפיעה לרעה על התנהגות ילדיהם בהקשר הדתי. יתכן שהורים מקבוצה זו מבכרים את החינוך העצמאי, או לחלופין לוחצים על החמ"ד להקפיד יותר על רמתם הדתית של המבקשים להירשם למוסדותיו. ב. התחום הלימודי-השגי ג. שיקולי נוחות הקמת מוסדות חד-מיניים מחריפה עוד יותר בעיה זו. לעתים קרובות רחוקים מוסדות החמ"ד מבית התלמיד יותר מאשר מוסדות החינוך הכללי באותם אזורים (לדוגמה, שורצולד תש"ם). מגמה זו הוחמרה בעקבות הפעלת הרפורמה בחינוך (בר לב, תשל"ה). שיקולי רווחת התלמיד, יוקרה ונוחות עשויים להכריע את הכף בהחלטת ההורים באשר למוסד שאליו ישלחו את ילדיהם, במיוחד בקרב "הפשרנים" מבחינה דתית. ד. שיקולים חברתיים עוד נעלה שיקול כבד-משקל הנוגע למעבר מהחינוך היסודי לעל-יסודי. כאמור, בציבור הנהנים של החמ"ד קיימות קבוצות הורים בעלות דרישות נבדלות ללימודי המשך רצויים או מתאימים לילדיהם (שורצולד, תש"ם). העדר מגוון רחב של מוסדות נדרשים בכל תחום גיאוגרפי, בעיקר בתחום החינוך המקצועי, מצמצם את יכולת החמ"ד לספק את תביעות ההורים. אין אפשרות להעריך, ללא מחקר יזום, את מידת השפעתם של הגורמים השונים על שיקולי ההורים ברישום ילדיהם למוסדות החינוך הממ"ד. עם זאת, ניתן, על סמך נתונים קיימים, לבחון את שיעורי התלמידים שלמדו במוסדות החינוך של החמ"ד לשלביו השונים, לאורך תקופת זמן ארוכה יחסית, ולאמוד את השינויים שחלו בהם עם העלייה בשלבי החינוך. |
|
סעיף זה יתמקד בגני הילדים ובמעבר מגן הילדים לבית-הספר היסודי. באופן מפורט תועלה השאלה האם הירידה בשיעור התלמידים במוסדות החמ"ד היא תופעה כללית בכל המוסדות או שמא היא מאפיינת את בית-הספר בלבד ואינה חלה על גני הילדים. לשון אחר, שתי בחינות תערכנה כאן: תיבחן יציבות מספר התלמידים בגני הילדים במהלך הזמן, ויבחן שיעור התלמידים העוברים מגן הילדים לבית-הספר היסודי. לבחינת השאלה הראשונה מובאים בלוח 1 נתונים על מספר התלמידים, גילאי 6 - 5 בגני הילדים שבבעלות הרשות המקומית לפי זרם חינוך, לשנים תשכ"ח-תשל"ח. |
|
מקור: סדרת פרסומים מיוחדים "בתי-ספר גני-ילדים" לשנים תשכ"ח-תשמ"א, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים. בחינת הנתונים בלוח מראה, כי עם השנים הולך ופוחת מספר התלמידים המבקרים בגני הילדים של זרם החמ"ד. מתשכ"ט עד תשל"ה, הירידה היא מ- 28.9 ל- 24.8 אחוז, שהיא כארבעה אחוזים בעשור אחד. עתה נבחן את השאלה האם מסתמנת ירידה דומה בהרשמה לכתה א'. מספר התלמידים לפי שנה וזרם (להוציא החינוך העצמאי) מוצג בלוח 2. הנתונים בלוח, מצביעים על ירידה בשיעור התלמידים בכיתות א' בבתי-הספר של החמ"ד בהשוואה לשיעורם בבתי-הספר של החינוך הממלכתי. מתשכ"ט עד תשמ"א הירידה היא מ- 28.9 ל- 20.2 אחוז. כלומר, בעשור אחד חלה ירידה של כ- 8 אחוזים. יכול אולי הקורא לטעון, כי הנתונים בלוח 2 משתרעים לאורך יותר מעשור אחד, ברם הנאמר נכון גם לנתונים עד לשנת תשל"ט. מכאן, שיעור הירידה בהרשמה לכיתות א' כפול משיעור הירידה בגני הילדים בשנים המקבילות. |
|
מקור: ראה לוח 1. פערים אלו שבין שיעור המבקרים בגני הילדים לבין המבקרים בכיתות א' של החמ"ד מרמזים על כך, שהחל מתשכ"ט הולך וגדל חלקם של בוגרי גני הילדים של החמ"ד שאינם נרשמים לבתי-הספר היסודיים שבפיקוחו. ביסוס למגמה זו ניתן למצוא גם בנתונים המובאים בלוח 3. הלוח מציג את תוצאות חישובי היחסים שבין מספר תלמידי כתה א' לעומת מספר גילאי 6-5 בגני הילדים בשנה הקודמת. הינו, הנתונים משווים את בני אותו מחזור במעבר מגן חובה לכיתה א'. עיון בלוח מראה, שבחינוך הכללי יחס זה בדרך כלל גבוה מ- 1.00. רוצה לומר, מספר התלמידים בכיתות א' היה גבוה ממספרם בגני החובה באותו מחזור. לעומת זאת, בחמ"ד מסתמנת ירידה בשיעור דומה במהלך השנים מיחס של 1.01 בתשכ"ט ועד ליחס של 0.80 בתשל"ט. לשון אחר, בעוד שמספר התלמידים גילאי 6-5 בגני החמ"ד בשנת תשכ"ח דמה למספר התלמידים בכיתה א' בשנת תשכ"ט (השנה שלאחריה), החל משנה זאת הלך וגדל חלקם של הילדים שאינם עוברים לבתי-הספר היסודיים שבפיקוחו. הנתונים שהובאו בסעיף זה מצביעים על שתי מגמות: ראשית, מספר הילדים הנרשמים לגני החמ"ד בעשור שנסקר הולך וקטן משנה לשנה. שנית, הולך וגדל מספרם היחסי של התלמידים הלומדים בגני הילדים של החמ"ד העוברים לבתי-ספר הכפופים לזרם אחר. למגמות אלה ניתן להציע הסברים שונים. |
|
מקור: ראה לוח 1. הסיבות שהוצגו בסעיף הקודם יפות לעניין גני הילדים. שיקולים ערכיים תרבותיים, שיקולים לימודיים הישגיים, שיקולים חברתיים ושיקולי נוחות מנחים את ההורים. אולם עדיין נשאלת השאלה מדוע קיים פער בין הרישום לגני הילדים לבין הרישום לכיתות א'. נראה לנו שהסיבות קשורות לאופיו המיוחד של גן הילדים. ראשית, בגלל גודלו הקטן יחסית של הגן קל למקם גנים דתיים קרוב לבתי ההורים. שנית, בגלל גילם הרך של הילדים אין ההורים חוששים כל-כך להיווצרותן של בעיות בגין הפער בין החינוך הדתי הניתן בגן לבין זה הנהוג בבית. נוסף על שתי סיבות אלו יתכן כי גני הילדים של החמ"ד נתפסים אצל ההורים כמוסדות שרמתם גבוהה מזו של בתי-הספר של החמ"ד ואולי אף מזו של הגנים בחינוך הכללי. במעבר מהגן לביה"ס, הורים שהעדיפו גן בפיקוח החמ"ד אינם מוכנים בגלל דימוי ירוד של ביה"ס החמ"ד, לשלוח את ילדיהם לבית-ספר בפיקוח החמ"ד. לעניין זה ראוי גם לציין, כי החמ"ד גמיש במדיניות הקבלה לגן הילדים ברצותו להבטיח מספר תלמידים מינימלי לפתיחת גן ילדים, וברצותו למנוע סכנת חיסול בגין מספר מועט של תלמידים. בבית-הספר, כנגד זה, שהוא מוסד גדול יחסית ואין צפויה לו סכנת סגירה או ניתוק ההמשכיות, מקפיד החמ"ד יותר בקבלת התלמידים על-פי קריטריונים דתיים. תהיינה הסיבות אשר תהיינה, הממצאים מצביעים על דרך פעולה אפשרית להפחתת שיעורי הירידה ברישום לבית הספר. ללא ספק מהווים ילדי גן החובה שבפיקוח החמ"ד את המאגר העיקרי מתוכו באים הנרשמים לבתי-הספר היסודיים של החמ"ד. הוריהם הדתיים של תלמידים אלה הם קבוצת היעד של החינוך הדתי שיש לשכנעם לרשום את ילדיהם למוסדות החמ"ד. עבודה זו לא באה להציע דרכי שכנוע. עם זאת, נראה לנו שלא מוצו הדרכים שבעזרתן ניתן להגביר את שיעור הנרשמים לבתי-הספר של החמ"ד. במיוחד אמורים הדברים באשר לעובדה שרמתו הממוצעת הנמוכה של החמ"ד אינה פוגעת בתלמידים, והיא אך פועל יוצא של האחוז הגבוה של תלמידים הטעונים טיפוח. |
|
כבר נוכחנו לדעת, בסעיף הקודם, שחלה ירידה בהרשמה לכתה א' של בית-הספר היסודי. עתה נבדוק האם תהליך הירידה נמשך גם בתוך בית-הספר היסודי במעבר מכיתה לכיתה ובמעבר מבית-הספר היסודי לעל יסודי. לוח 4 מציג את אחוזי התלמידים בבתי הספר היסודיים של החמ"ד לפי כיתות, מכניסתם לכיתה א' ועד הגיעם לכיתה ו'. |
|
מקור: סדרת פרסומים מיוחדים "בתי ספר וגני ילדים" לשנים תשכ"ז-תשמ"א הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים. הנתונים בלוח מראים, כי השינויים משנה לשנה הם מזעריים, אלא אם כן מניחים, כי קיים מעבר של מספר תלמידים גדול מזרם אחד למשנהו ובחזרה. רוצה לומר, שיעור התלמידים בכל מחזור בבתי-הספר של החמ"ד נשאר קבוע פחות או יותר מכיתה א' ועד סוף כיתה ו'. לדוגמא, בשנת תשכ"ז היווה מחזור הנרשמים לכיתות א' של החמ"ד 28.2 אחוז מכלל הנרשמים לכתות א' בחינוך העברי, אותו מחזור בהגיעו לכיתה ו' היווה 27.1 אחוז מכלל תלמידי כתות ו'. מכאן, שבמהלך שש שנים חלה ירידה של 1.1 אחוזים באותו מחזור, בעוד שהירידה בקרב תלמידי כיתה א' באותן שנים הייתה 4.5 אחוזים בקירוב. במחזורים מאוחרים יותר התנודות מכיתה א' לכיתה ו' קטנות עוד יותר ונעות בין 0.2 ל- 0.8 אחוזים. ניתן אפוא להסיק, שלאחר ההרשמה לכיתה א' איו ההורים משנים את העדפותיהם באשר לסוג בית-הספר שבו ילמד הילד, לפחות עד כיתה ו'. ממצא זה מצביע על תופעה רבת חשיבות ביחסם של הורים "פושרים" מבחינה דתית לבתי-הספר היסודיים של החמ"ד. חלק מבתי-ספר אלה סובלים ממוניטין שלילי ולכן הורים רבים מאלה ששלחו את ילדיהם לגני החמ"ד נרתעים מלשלוח את ילדיהם לבתי-הספר על זרם זה. אולם, הורים שהחליטו להשאיר את ילדיהם במוסדות החמ"ד והיכרותם עם מוסדות אלה מבוססת על מידע בלתי אמצעי, הערכתם את בית-הספר אינה כה גרועה, שאם לא כן יש להניח שחלקם לפחות היה מעביר את ילדיהם לבתי-הספר של הזרם הממלכתי במעברים מכיתה לכיתה. בדיקה נוספת שערכנו ביחס לתלמידי בתי-הספר היסודיים נועדה לבחון האם הרכבו של החמ"ד לפי מוצא התלמידים קשור בתהליך הירידה. כדי לענות על כך השווינו את התפלגות התלמידים בבתי-הספר היסודיים לפי זרם ומוצא בשנים תשכ"ד-תשל"ז. לוח 5 המביא נתונים רלוונטיים לעניין זה מראה, כי החינוך הממלכתי-דתי קולט תלמידים יוצאי אסיה-אפריקה בשיעור שהוא מעבר לגדלו היחסי בכלל המערכת. עוד ניתן ללמוד מן הלוח, כי מתוך כלל התלמידים יוצאי אסיה-אפריקה בחינוך העברי, פוחת והולך במהלך השנים שיעורם בחמ"ד. בעוד שמתוך כלל התלמידים יוצאי אסיה-אפריקה למדו בחמ"ד בתשכ"ד 42.1 אחוז, בתשל"ז הגיע שיעורם ל- 29.3 אחוז בלבד, וזאת למרות ששיעורם בכלל החינוך העברי לא הצטמצם. מנתונים אלה ניתן להסיק שהירידה היחסית בשיעור התלמידים בחמ"ד מקורה בראש ובראשונה בצמצום חלקם של יוצאי אסיה-אפריקה. נתונים שלא הובאו מורים, כי אחוז יוצאי אירופה-אמריקה ויוצאי ישראל בחמ"ד לא השתנה בשנים הנדונות כאן. |
|
מקור: תשכ"ד, תשכ"ז, תש"ל - לוח 33 בסדרת פרסומים מיוחדים מס' 389; תשל"ג - לוח 34 בסדרת פרסומים מיוחדים מס' 558; תשל"ז - לוח 8 בירחון הסטטיסטי לישראל כרך כ"ח 1977, חוברת 12. כל הפרסומים בהוצאת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים. לגבי השנים תשל"ח ואילך לא התפרסמו נתונים מתאימים. עוד נדרשים ההורים להחליט לאיזה מוסד חינוכי לשלוח את ילדיהם במעבר מבית-הספר היסודי לחטיבת הביניים ומחטיבת הביניים לחינוך העל-יסודי. בדיקת המעבר לחטיבת הביניים היא בעייתית, כיוון שתוכנית הרפורמה הופעלה במתכונת חלקית בלבד. לפיכך, העדפנו לבדוק את החינוך העל-יסודי למתכונותיו השונים (בצירוף כיתות ט' של חטיבות הביניים). לוח 6 מציג את מספר התלמידים בכיתות ג'-ו', לפי שנים ולפי זרם ואותם המחזורים בהגיעם לחינוך העל יסודי; ואילו לוח 7 מציג את אחוז הנשירה במחזורים אלה במעבר מכתות ג'-ו' לט'-י"ב. מן הנתונים המובאים בלוחות אלה ניתן ללמוד על שתי מגמות: א. שיעור התלמידים בחינוך העל יסודי שבזרם החמ"ד נשאר יציב בשנים הנדונות. נתונים אחרים, שלא הובאו כאן מראים ששיעור זה איננו משתנה אף לאורך תקופה ארוכה יותר. |
|
ב. שיעורי הנשירה בחמ"ד בשנים תשכ"ז-תש"ל היו גבוהים מאד ביחס לשיעורי הנשירה בחינוך הממלכתי (כ- 46% בהשוואה לכ- 21%). לאחר שנים אלו הצטמצמו ההבדלים בין שני זרמי החינוך כאשר הנשירה בחינוך הממלכתי-דתי הולכת וקטנה מ- 45.8% ביחס למחזור העל יסודי של שנת תשל"ג ל- 34.5% בתשמ"א. הנשירה בחינוך הממלכתי, לעומת זאת, עלתה מ- 20.6% בתשל"ג ל- 23.2% בתשמ"א. הבה נבחן מגמות אלו ומשמעותן. נוסף על גורמי הירידה שנסקרו בראשית המאמר, קיימים גורמים יהודיים שהשפיעו על ממדי הנשירה מהחינוך היסודי לעל-יסודי. גורמים אלו קשורים במבנה והרכב החינוך העל-יסודי של זרם החמ"ד, כפי שהתגבש החל משנות ה- 60. במוסדות העל יסודיים שפיתח החמ"ד ניכר שיעורם של מוסדות פנימייתיים (בעיקר ישיבות תיכוניות לבנים ואולפנות לבנות) והושם דגש רב על המגמות העיוניות, למרות שהחינוך ההולם את מרבית התלמידים הוא החינוך המקצועי. החמ"ד התקשה להקים מוסדות על-יסודיים מקצועיים מפני שהקמתם מצריכה משאבים כספיים רבים. חינוך מקצועי תובע ציוד ואחזקה יקרים, סדנאות רחבות שטח והוראה בקבוצות קטנות. זאת ועוד, הבעלות על החינוך המקצועי אינה ממלכתית. היא נתונה בידי רשויות מקומיות וגופים ציבוריים - דבר שגם הגביל את יכולת החמ"ד בהקמת מוסדות אלה. יוצא אפוא שפותחו בחמ"ד מוסדות סלקטיביים שמצד אחד בוררים תלמידים לפי הישגים לימודים, ומצד שני, מקשים על הורים ממעמדות חברתיים חלשים לעמוד בעומס הכלכלי שחינוך זה תובע (בר-לב/ תשמ"ג). מוסדות מועדפים על-ידי תלמידים ממעמדות חברתיים חלשים (רובם יוצאי אסיה-אפריקה) ותלמידים שהישגיהם הלימודיים נמוכים הם מועטים בחינוך הדתי, ולעיתים נכפית על תלמידים אלו פנייה למוסדות מתאימים בחינוך הכללי. הירידה בנשירה והיציבות באחוז תלמידי החמ"ד בחינוך העל-יסודי הם, כפי הנראה, תוצאה של שתי מגמות: ראשית, חלה ירידה בשיעור התלמידים יוצאי אסיה-אפריקה בחינוך היסודי. יוצא אפוא שהצטמצם מאגר התלמידים ממנו נשרו בעבר רוב תלמידי החמ"ד במעבר מהחינוך היסודי לעל יסודי. שנית, החמ"ד משקיע בשנים האחרונות משאבים רבים לגיוון המוסדות העל-יסודיים כדי לספק צרכיה של האוכלוסייה המגוונת שהוא משרת. פעילות זו נועדה לצמצם את הנשירה במעבר בין החינוך היסודי לעל יסודי ולמנוע מעבר תלמידים לחינוך הכללי. מאמצים אלו מניבים פירות. הדבר בא לידי ביטוי בשמירת חלקו היחסי של החמ"ד בחינוך העל יסודי על אף הירידה בחינוך היסודי. סיכום א. לאורך התקופה הנדונה חלה ירידה בשיעור התלמידים בגני הילדים. ב. במעבר מגן הילדים לבית-הספר היסודי מסתמנת נשירה אל מסגרות חינוך אחרות. ג. כתוצאה ממגמות אלה, הולך וקטן מספרם היחסי של התלמידים בכיתות א'. הירידה ניכרת בעיקר בצמצום שיעור התלמידים יוצאי אסיה-אפריקה. ד. מעקב אחר כל מחזור בפני עצמו, מכיתה א' לכיתה ו' מצביע על יציבות במספרם היחסי של התלמידים לאורך השנים. ה. במעבר מבית-הספר היסודי לעל יסודי מסתמן צמצום נוסף, בעיקר של תלמידים משכבות חברתיות-כלכליות חלשות ושל תלמידים שהישגיהם הלימודיים נמוכים. ו. בחינוך העל-יסודי נשאר יציב חלקו היחסי של החמ"ד. כדי לעצור את הירידה, או כדי להגדיל את מספר הנהנים משירותי החמ"ד יש לנקוט דרכי פעולה שונות בחינוך היסודי ובחינוך העל יסודי. להורים פוטנציאליים של החינוך היסודי יש להבהיר, הבהר היטב, שלמרות שהחינוך הממלכתי דתי מאכלס אחוז גבוה של תלמידים הטעונים טיפוח, בשום אופן אין הדבר פוגע לא בטובים אף לא בחלשים שבקרב תלמידיו. מידע זה ראוי לספק בראש ובראשונה להורים בגני-הילדים, כיוון שניכרת יציבות במהלך השנים במחזורים השונים הנרשמים לבית-הספר הדתי ועיקר הירידה חלה במעבר מגן הילדים לכיתה א'. הירידה בהרשמה לחינוך היסודי היא בעיקר מקרב תלמידים יוצאי קהילות המזרח. על החמ"ד להגביר אפוא את הייצוג של מסורת עדות אלו בהווי בית-הספר ובתכנית הלימודים. הקורא התמים עשוי אולי להתרשם מכך שבחינוך העל-יסודי של החמ"ד ניכרת יציבות ומוקד הירידה הוא רק בחינוך היסודי. מסקנה זו מוטעית היא. הנתונים מצביעים על כך שבמעבר מבית-הספר היסודי לבית-הספר התיכון מצטמצם החינוך הדתי בשיעור ניכר. מאגר תלמידים זה, הנושר בחלקו אל מסגרות החינוך הכללי ובחלקו פורש לחלוטין ממסגרת חינוך כלשהי, ספק גדול הוא אם ימשיך בעצמו או ינחיל לילדיו אורח חיים דתי. לדעתנו, מציאת פתרון הולם לתלמידים אלו צריכה לעמוד היום בראש סולם העדיפויות של החמ"ד. אפילו יגדל שיעור התלמידים בחינוך היסודי בעקבות פעולות יזומות, תצמח ממנו תועלת מעטה, כל עוד לא יבוא גידול מקביל בחינוך העל יסודי. סיכוייהם של נער או נערה, שקיבלו חינוך דתי בבית-הספר היסודי בלבד, לשמור על אורח חיים דתי לאחר שיעזבו את המוסד החינוכי קלושים הם. אם לא נדאג ללימודי המשך הולמים לתלמידים אלו במוסדות של החינוך הדתי צפויה חזות קשה למאגר התלמידים של החמ"ד (בר לב, תשל"ז; גוטמן ומן, תשל"ז). מוקד הבעיה נעוץ בהעדר מוסדות על יסודיים מתאימים לתלמידים משכבות חברתיות חלשות או לתלמידים שהישגיהם הלימודיים דלים. כיוון שאחוז ניכר מתלמידי בית הספר היסודי הממ"ד נמנה על אוכלוסייה זו יש לדאוג לחינוך דתי על-יסודי גם בעבורם. מכאן, שאת עיקר המאמץ צריך החמ"ד להפנות לפיתוח החינוך העל יסודי כדי להבטיח חינוך הולם לכל תלמידיו המסיימים את בית-הספר היסודי. הקצאת משאבים בכיוון זה תבטיח לחמ"ד מאגר תלמידים גדול יותר בעתיד. מקורות בן-אליהו, ש., וליפל, י. (תשל"ח). בדיקת היחס לדת אצל תלמידים בני עדות המזרח בבתי-ספר כללים. עיונים בחינוך, 20, 52 - 39. בר-לב, מ. (תשל"ז). בוגרי הישיבות התיכוניות בארץ-ישראל בין מסורת וחידוש. (עבודת דוקטור), אוניברסיטת בר אילן, רמת-גן. בר-לב, מ. (תשמ"ג). הישיבות התיכוניות והאולפנות של בני-עקיבא כמוסדות פנימיתיים. בשדה חמ"ד, ג'-ד', 164 - 158. בר-לב, מ. (תשל"ה). הרפורמה במבנה החינוך ובית-הספר העל-יסודי הדתי. בתוך מ. שמידע ומ. בר-לב (עורכים), רפורמה בחינוך בישראל ובעמים וביצועה באמצעות ביה"ס המקיף רמת-גן: בר-אוריין. גוטמן, י., מן, ב. (תשל"ז). מעקב אחרי רמת הדתיות של בוגרי בתי-ספר על יסודיים דתיים ששרתו בצבא ירושלים: מוסד סאלד. גולדשמידט, ר. (תשכ"ו). על המנהג. בשדה חמ"ד, ט', 172 - 168. דשן ש. (תשל"ז). חינוך ממלכתי-דתי בסביבתו החברתית: ארבע הצעות למדיניות. בשדה חמ"ד, כ', 211 - 206. וינוקור-קפלן, ד. (תשל"ט). מגמות ושינויים במבנה ובתכנון המשפחה. חברה ורווחה, ב', 63 - 51. לוי, א., וחן, מ. (תשל"ו). צמצום פער או הצטברות גירעון בהישגים לימודיים בבית-הספר היסודי. עיונים במנהל ובארגון החינוך 4, 48 - 5. ליטוין, א. (תשל"א). הקצאת מקורות בחינוך לאור גורמים המשפיעים על הישגי תלמידים במבחן הסקר. מגמות, י"ח, 2 186 - 166. מינקוביץ, א., דיוויס, ד. .ובאשי, י. (תש"ם). הישגי החינוך של בית-הספר היסודי בישראל, ירושלים: מגנס. סימון, א. (תשט"ז). "מזרח ומערב" - להכרת השוני הדתי בישראל. החינוך, כ"ח, 433 - 423. פרס, י. (תשל"ו). יחסי עדות בישראל. תל-אביב: ספרית פועלים. קיל, י. (תשל"ז). החמ"ד - שורשיו, תולדותיו ובעיותיו. ירושלים: משרד החינוך והתרבות, אגף החינוך הדתי. רוז, א. (תש"ל). על כמה מבעיות חינוכם של טעוני-הטיפוח בחמ"ד. בשדה חמ"ד, י"ג, 17 - 3. שטאל, א. (תשכ"ט). בית-הספר המודרני בעיני ההורה המסורתי בן עדות המזרח. בשדה חמ"ד, י"ב, 269 - 265. שטאל, א. (תשל"ו). מיזוג תרבותי בישראל. תל-אביב: עם עובד. שורצולד, י. (תשל"ט). עמדות הורים ומורים על החינוך היסודי - ציפיותיהם ותביעותיהם ממנו. ירושלים: משרד החינוך והתרבות, אגף החינוך הדתי. שורצולד, י. (תש"ם). בית-הספר היסודי בעיני ההורים: שביעות רצון ממרכיבים אינטרינזיים ואקסטרינזיים. עיונים בחינוך, 24 76 - 61. שורצולד, י. (תשמ"א). בית-הספר היסודי בעיני ההורים: על רמת מקצועות הלימוד ועל ערכים שבית-הספר מקנה. עיונים בחינוך, 27 130 - 105. שורצולד, י. (תשמ"א). החינוך הדתי בעיני ציבור נהניו. עיונים בחינוך, 31, 26 - 5.
Deshen, S. Israeli Judaism: Introduction to the Major Patterns. International Journal of Middle East Studies, 1978, 9,141 - 169.
|
