תוכן המאמר:
מבוא א. יסוד הלא תחנם ב. סוגי הנכרים והגדרת גר תושב ג. הנכרים שבקרבנו ד. חילול ה' סיכום תקציר: מהו היחס המגיע למיעוטים במדינת ישראל עפ"י יסודות בהלכה. מילות מפתח: מיעוטים בישראל; ערבים. |
1. יסוד הלא תחנם
2. סוגי הנכרים
3. יחס לנכרים שבינינו
4. גדר חילול ה'
1. לא תיתן להם חניה בקרקעכך פסק להלכה הרמב"ם בהלכות עכו"ם פ"י ה"ד - את איסור לא תחנם כפי המבואר בגמרא, בשלוש ההוראות הללו. בהלכה ו' שם, בהלכות עבודה זרה פ"י מבחין הרמב"ם בין יד ישראל תקיפה לבין אין יד ישראל תקיפה. ומשמע שבזמן שידנו תקיפה אסור להניח עובדי כוכבים בינינו, אלא עד שיקבל עליו שבע מצוות שנצטוו בני נח. "ואם קיבל עליו שבע מצוות הרי זה גר תושב" (מבלי להתייחס לשאלה אם עובדת שלטוננו בארץ ומצבנו הפוליטי הבין-לאומי הנוכחי ממעט ממושג ה'ידנו תקיפה').
2. לא תיתן להם חן
3. לא תיתן להם מתנת חינם.
ג' לשונות נאמרו בכותים: 1) גר תושב 2) בן נח 3) כותילפנינו אם כן, בדברי הריטב"א הגדרות חד משמעיות שהן אבי פינה ביסוד ההגדרה של סוגי נכרים. במובן הפשוט נראה שקבלה בפני בי"ד הוא תנאי אלא שהוא ניתן לקיום רק כאשר היובל נוהג, אך אם אין קבלה בבי"ד אפשר להחשיב את קבלת עצמו כמספקת, כפי שראינו לעיל בדברי הכסף משנה וכעין סברא זו יש בר"ן, תחילת מסכת ע"ז שכתב בדיבור המתחיל כל שקיבל עליו בפני ג' חברים (דף א: בדפי הרי"ף) "מפני שאינם נזהרים בכך צריכין קבלה" - משמע מדבריו שבסתמא הקבלה בפני בי"ד אינה תנאי אלא רק מגלה את ההסכמה לקיום ז' מצוות, אך אם ישנו קיום ממילא, בודאי שאפשר להסתפק בכך אף ללא קבלה בפני בי"ד. קיום שבע מצוות הוא התנהגות סבירה. אדם שאינו גוזל, אינו רוצח, מאמין באלקות ונוהג כראוי בענייני מוסר מקובלים.
1) גר תושב - הוא שקבל בבית דין של ישראל לקיים שבע מצוות שנצטוו בני נח כדאיתא בעבודה זרה ובזה מותר להתיישב בינינו ולזה נקרא תושב, וכיון שקבלן בב"ד הוא נקרא בז' מצוות אלו מצווה ועושה וכי הא אנו מצווין להחיותו כדכתיב וחי אחיך עמך ואין צריך לומר שאסור לנו לגרום לו שום קטלה וכ"ש להורידו לבור.
2) ובן נח - הוא שלא קבלם בב"ד אלא דקיי"ל ובמקיים אותם מעצמו והוא נדון בם כמי שאינו מצווה ועושה מדכתיב - 'עמד וימודד ארץ ראה ויתר גויים' כדאיתא בב"ק וע"ז וכי הא אין אנו מצווין להחיותו וגם אין לנו להורידו בידיים ולא לגרום בו שום קטלה כיון דסוף סוף עושה אותם, שאף שאינו מצווה ועושה שכר יש לו כדאיתא התם.
3) סתם כותי - הוא שאינו זהיר לקיים שבע מצוות, וכי הא מותר להורידו לבור, במקום דליכא איבה או לגרום לו הריגה, כל היכא דנקיט שום עילה וכו'.
"אלו הישמעאלים אינם עוברי עבודה זרה כלל וכבר נכרתה מפיהם ומלבם והם מייחדים לאל יתעלה יחוד כראוי, יחוד שאין בו דופי וכו'".כאן אנו מצרפים את ההערות מסימן ב' דעת הב"ח בשו"ע חו"מ סימן רמ"ט, ודעת מרן הרב קוק זצ"ל במשפט כהן סימן ס"ג וכן בדברי הרב צבי יהודה זצ"ל בהערות לסימן הנ"ל לגבי מעמד גר תושב כלפי הערבים. אפילו אם נטען שעדיין צריך קבלה בפני בי"ד שלא כדעת הרמב"ם, לפי פירוש הכסף משנה בהלכות עכו"ם ודעת הרשב"א בתשובה, והראב"ד ניתן להכיל באופן מרווח את המושג של בן נח כפי ההגדרה השניה בדברי הריטב"א במכות שהובאו לעיל. בכל אופן ברור ומוחלט מדבריו שאין לפגוע בערבים כפי שכתב שם שאסור לגרום שום קטלה.
"חלילה לך, א"ר יודן חלילה הוא לך בריה היא לך, (הרי גם אומות העולם הם בריות) א"ר אחא חילול שם שמים יש בדבר".אם כן קיים מושג חילול ה' אף בעיני אומות העולם. צריך לראות את ההשפעה השלילית ברחבי העולם ואת גלי המשטמה שהעניין יכול להוסיף בארצות שהיהודים הם מיעוט ואפשר לומר שזה נוגע כמעט לכל הפזורה היהודית בגולה, כאשר הטפה כזאת נעשית בארץ וכאשר אין הדברים נעשים מתוך שמירה על כיבוד סמכויות המשפט והחוק. וכבר אמרו חז"ל בברכות י"ט ע"ב:
"כל מקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד לרב, שנאמר אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'".וכן פסק להלכה יסוד זה הרמב"ם פ"א הלכות עדות הלכה ב' ספר מצוות גדול ק"ח ש"ע חושן משפט סי' כ"ח ה'.
בע"ה ה' ניסן התש"ז
לכבוד המנהל והמורים של בית-הספר, פה עיקות"ו הנני מחויב להעיר את כ' על העניין דלהלן: היום בשעות שלפה"צ, בעברי על פני ביה"ס והלאה לרחוב יפו-בן-יהודה, ראיתי כי מתוך חבורת ילדים יוצאי ביה"ס פגעו איזה מהם, פעמים ופעם, פגיעה שבגוף והתגרות גסה בערבים רוכלי-רחוב שעברו אז שם. פעמיים - יחד בשני הערבים אחד צעיר ואחד זקן, שהיו משותפים בעניינם כנראה, התחל בצעיר והמשך בזקן בגסות מיוחדת. זה היה מרחק קטן מן שער החצר של ביה"ס. אח"כ שוב בצעיר אחד, במדרכת רחוב יפו לצד תחילת רחוב בן-יהודה. נצטערתי ונתבישתי מאוד למראה-עיני זה. מתוך מרוצת הילדים והשתובבותם לא עלה בידי להשיגם להעירם על כך. איני יודע מי הם הילדים האלה, מי הוריהם ומוריהם. יודע אני רק זה, שהם היו יוצאי ביה"ס. לא כולם - כל חבורת הילדים יוצאי ביה"ס - עסקו באותה פגיעת-התגרות מגונה, אלא איזה מהם, וכמדומני שגם מי מהם מחה נגד זה. אעפ"כ מציאות העובדה הזאת, שהכאיבתני והעליבתני, כאמור, מחייבת אותי להעירכם על הצורך בשימת-לב חינוכית יתירה ומיוחדת לבטול אפשרויות שכאלה, גם מצד עצמה של תורת היהדות ומוסרה וגם מצד הערך המעשי היישובי והמדיני, של משמרת דרכי שלום ויחסי שכנים. בכל כבוד ויקר ובתוחלת קידוש השם לישע עמו ונחלתו צבי יהודה הכהן קוק (מתוך "שיחות הרב צבי יהודה" בעריכת הרב ש. אבינר חלק מנושא הנכרי אשר בקרב הארץ.) |
"...וכן יראה שנוהגין עם גרי תושב בדרך ארץ וגמילות חסדים כישראל, שהרי אנו מצווין להחיותן שנאמר: לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה, וזה שאמרו חכמים אין כופלין להן שלום בעכו"ם לא בגר תושב, אפילו העכו"ם ציוו חכמים לבקר חוליהם ולקבור מתיהם עם מתי ישראל ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל מפני דרכי שלום הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו. ונאמר - "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיהם שלום".