התגלגל לידי בדרך לא דרך תקציב של הקהילה היהודית בווארשה לשנת 8391. מאחורי תקציב זה, הבנוי על מאזני ההכנסות וההוצאות של שנות 1937 ו- 1936 והגדוש מספרים יבשים למכביר, משתקפים חיים של הקהילה היהודית הכי גדולה באירופה, אשר מנתה למעלה משלוש מאות וחמישים אלף יהודים סמוך לפני השואה ושנמחתה מעל פני האדמה בלי שהשאירה כמעט שריד ופליט.

מתקציב זה על מספריו וביאורי מספריו ניתן ללמוד על המצב הכלכלי והבריאותי הירוד של יהודי ווארשה ועל הבעיות המרובות, שהוצרכה הקהילה להתמודד עמהן כדי לעזור ולתמוך באמצעיה המצומצמים ביותר, אחר שהממשלה הפולנית לא השתתפה במאומה בהוצאותיה של קהילה בת שלוש מאות וחמישים אלף נפש.

סך כל התקציב של הקהילה לשנת 1938 הוא 3,265,528 זלוטי, והיות ולפי ידיעתנו הזלוטי לפני פרוץ המלחמה העולמית השנייה היה בשיעור של 3 זלוטי לדולר, יוצא, כי סך כל התקציב של קהילה וארשה לשנת 1938 הוא 1,100,000 דולר.

ההכנסות של הקהילה לפי המחלקות באחוזים הם:
המחלקה הכללית 11.41
המחלקה לענייני דת 2.25
המחלקה לעניין מסי הקהילה 47.16
המחלקה לבתי החיים 30.48
המחלקה לחינוך 2.12
המחלקה לענייני בריאות וכו' 6.28
המחלקה לענייני המשק 0.30
סה"כ 100

ההוצאות לפי המחלקות באחוזים הן:
המחלקה הכללית 12.86
המחלקה לענייני דת 9.25
המחלקה לעניין מסי הקהילה 5.03
המחלקה לבתי החיים 10.60
המחלקה לחינוך 33.74
המחלקה לענייני בריאות וכו' 20.23
המחלקה לענייני משק 8.29
סה"כ 100

כפי שאנו רואים היו ההכנסות בעיקר משני מקורות: ממסי הקהילה ומבתי החיים, שהיוו ביחד כמעט 78% מכל ההכנסות.

ואשר להוצאות, הרי אלה הופנו בעיקר לענייני חינוך ובריאות ועזרה סוציאלית. הוצאות אלה היוו 54% מסך כל ההוצאות.

אמרנו לעיל, כי עיקר ההכנסות היו ממסי הקהילה. ההכנסות ממסי הקהילה, הידועות בשם "עטאט", היו צריכות להניב, לפי ההצעה 1,540,000 זלוטי, שהם למעלה מ- 500,000 דולר. מספר משלמי המס היה 56,932, וזה מעט מאוד באוכלוסייה בת 350,000 נפשות. ולפי המפרט של משלמי המסים על פי נורמות יוצא, כי רוב רובם של משלמי המס דהיינו, 31,301, הם בעלי דרגה נמוכה של מ- 5 עד 10 זלוטי לשנה, וכך העול העיקרי מוטל על משלמי המסים הבינוניים והאמידים.

דבר זה מוכיח, עד היכן היו יהודי וארשה ירודים מבחינה כלכלית, ובפרט שחלק ניכר של האוכלוסייה היה פטור לגמרי מלהשתתף בתקציב הקהילה.

ואם מן החיים היה קשה לפרנס את צרכי הקהילה, הרי הייתה הקהילה נאלצת לגבות מסים מבתי החיים בוארשה ובפראגא. סך כל ההכנסות ממקור זה הוא 995,000 זלוטי, והיינו למעלה מ- 300,000 דולר, מזה 660,000 זלוטי במחיר לוויות, ו- 130,000 בתשלום בעד רשיונות להקים מצבות.

המחלקה הכללית

נתעכב ביתר פירוט על תקציב ההוצאות לפי מחלקות הקהילה, שכן הוצאות אלה משקפות נאמנה את פעולות הקהילה השונות. ונדון תחילה במחלקה הכללית הנקראת "די אלגעמיינע אפטיילונג". המחלקה הכללית מורכבת מגופים אלה: המזכירות הראשית, משרד לפינאנסים ולתקציב, הסקציה המשפטית, הסקציה לעזבונות, ארכיון, מוזיאון ומשרד לעיתונות ולסטטיסטיקה.

בראש המזכירות הראשית עמד הנשיא הזמני של הקהילה, מר מאוריצי מייזעל, שאחז ברסן השלטון בינואר 1937, ולצדו המזכיר הכללי סטאניסלאב בייקין. שכרו של נשיא הקהילה 18.00 זלוטי, כלומר 6,000 דולרים לשנה, 500 דולרים לחודש. שכרו של המזכיר הכללי - 6.960 זלוטי, הינו 2,320 דולרים לשנה, או 200 דולרים לחודש.

בראש הסקציה המשפטית עומדים עורכי הדין שמעון זידענמאן ויעקב גרינשטיין. הראשון מקבל 5.400 זלוטי, או 1,800 דולרים לשנה, או 150 דולר לחודש. והשני - 9,000 זלוטי או 3,000 דולרים לשנה, או 250 דולר לחודש.

את המשרד לעיתונות ולסטטיסטיקה מנהל פינחס ואסרמאן, שהוציא את העיתון "קהילה שטימע". משרד זה הוציא גם ספרים מספר ובכללם שני ספרים של ד"ר י. שיפער: האחד - "יודישע בתי חיים אין ווארשע" (בתי החיים היהודיים בווארשה); והשני - "ווארשעווער הויפט - רבנים" (ראשי הרבנים של וארשה).

המחלקה לענייני דת

עתה נעבור אל המחלקה לענייני דת, ובראש ובראשונה למשרד הרבנות - "ראבינאט". בוארשה היו עשרה רבנים רובעיים, המכונים "בעצירקס רבנים", ואלה הם: הרב י. פלאטו, הרב ח. י. גוטשעכטער (עם חתנו הרב שפירא), הרב ש. ד. כהנא הרב י. מ. קאנאל, הרב צ. י. מיכעלסון, הרב ח. פאזנער, הרב נ. ראגאזניצקי, הרב מ. שור, הרב מ. ווארשאוויאק, הרב י. זילברשטיין.

לבד מן ה"בעצירקס-רבנים" האלה שימשו בקהילה מורי הוראה - "גייסטיגע רעליגיעזע פוקציאנערן", והם: הרב י. מ. בידערמאן, הרב א. פעטמאן, הרב א. מיימין, הרב י. רובינשטיין, הרב ד. שפירא, הרב ש. שטאקהאמער, הרב א. ווינבערג, הרב מ. זעמבא, הרב א. נ. זאבלאדאווער והרב ו. זאמטשיק.

עוד רבנים שימשו בפרברים, והם שלמה מעריקער, ראובן פרענקעל, פרידלינג, משה ארי' גוטערמאן, יעקב קאהן, אשר לערנער.

משכורתם של ה"בעצירקס-רבנים" היה 900 זלוטי, או 300 דולר לחודש; ושל ה"גייסליכע רעליגיעזע פונקציאנערן" נעה מ- 300 דולר עד 100 דולר לחודש.

למחלקה לענייני דת שייכת גם הסקציה לכשרות, ובה בית-ניקור לשם הסדרת ענייני כשרות בוארשה ולשם הספקת צרכיה הדתיים של האוכלוסייה. המחלקה החזיקה גם בתי-כנסיות ובית-המדרש שליד הקהילה וגם בית-אולפנא על שם ל. הופנאגעל ברח' טווארדא 4.

המחלקה לחינוך

מבחינת היקף ההוצאות וריבוי התפקידים בולטת המחלקה לחינוך. מנהל בתי-הספר של הקהילה היה מר רפאל גוטמאן (הוא היה אגב גם מורה לעברית בגימנסיה על שם יעקב פינקל ברחוב לשנו 14). סגנו - שמואל הארענשטיין. ומשגיח על לימודי קודש בבתי-הספר - הרב נח ראגאזניצקי; וכן הפקיד נחום רעמבא. משכורתו של רפאל גוטמאן הייתה 12,000 לשנה.

ההוצאות העיקריות היו להחזקת בתי-הספר הכלליים והדתיים של הקהילה. ואלה הם בתי-הספר שהוחזקו על ידי הקהילה:

1. בית-ספר ברחוב שליסקא 28. ובו 12 כתות: בבית הספר היומי - המנהל ויקטאר שווידער, ועמו שישה מורים, ובבית הספר שלאחר הצהריים - המנהל אהרן גוטענבוים, ועמו שישה מורים.

2. בית הספר ברחוב ש. יערסקא 34, ובו 14 כיתות: בבית-הספר היומי - המנהל חיים צעדערבוים, ועמו שבעה מורים; ובבית הספר שלאחר הצהריים - המנהל שמעון לאבענדזש ועמו שבעה מורים.

3. בית-הספר ברחוב נאוואליפקי 76, ובו 12 כיתות: בבית-הספר היומי - המנהל יצחק עהרענרייך, ועמו שישה מורים; ובבית הספר שלאחר הצהריים - שבעה מורים (ביניהם חברי הטוב סענדער קליינפינגר).

4. בית-ספר ברחוב יאגעללאנסקא 28, ובו 6 כיתות. מנהלו נחמן קאוואלסקי, ועמו שישה מורים.

5. בית-ספר יסודי ("פאוושעכנע") לבנות ברחוב פאדכאראנזשיך 20, ובו 7 כיתות. המנהלת - ד"ר יונה גוטמאן, ועמה שישה מורים.

6. בית-ספר מעורב ("קאעדוקאציע") ברחוב עלבלאנסקא 21, ובו 10 כיתות. מזה לבנות, שמנהלה נאטאליא לייבערג-גאלדוואסער, ועמה ארבעה מורים. ולבנים שמנהלו ד"ר מארקוס ראסנער, ועמו אחד-עשר מורים.

7. בית-ספר ברחוב מילע 36, ובו 12 כיתות. מנהלו וואלף גרינהויז, ועמו עשרים ואחד מורים.

8. בית-ספר ברחוב יאגיע ללאנסקא 28, ובו 6 כיתות. מנהלו אלי' גראסגליק, ועמו עשרה מורים.

9. בית-ספר ברחוב פאדכאראנזשיך 20, ובו 7 כיתות. מנהלו אהרן יאסעלעויטש, ועמו אחד-עשר מורים.

10. בית-ספר ברחוב טווארדא 4, ובו 7 כיתות. מנהלו זלמן אמסטערדאמסקי, ועמו שנים-עשר מורים.

11. בית-ספר ברחוב נאוואליפקי 76, ובו 5 כיתות. מנהלו יחיאל מארגענשטערן, ועמו תשעה מורים.

כל המורים נקובים בתקציב בשמותיהם בשעות עבודתם ובמשכורותיהם. לבד מאלה היו בהחזקת הקהילה מורים - מומחים לזמרה, למלאכת-יד, לציור ולהתעמלות. ס"ה שבעה-עשר מורים כאלה.

הקהילה העסיקה גם רופאים בבתי-הספר שלה.

לבד מבתי הספר דלעיל החזיקה הקהילה גימנסיה מיכאנית לגברים ("האנדווערקער-שולע") על שם ד"ר ל. נאטאנזאן. מנהלו אינז', וולאדיסלאב ראזענשטאדט, ועמו למעלה מעשרים מורים ומדריכים. אינז' ראזענשטאדט ניהל גם קורסים פרטיים לגברים בשביל פועלי מתכת עם חמישה מדריכים מקצועיים ומורים.

וכן החזיקה הקהילה בית-ספר לנשים על שם פאולינא בוימאן, וזה הפך לגימנסיה לתפירה ולכביסה ברחוב שליסקא 28. המנהלת עווא ווידענפעלד, ועמה חמישה עשר מורים ומדריכים.

ממוסדות אחרים של הקהילה יש להזכיר גני ילדים: ברחוב פאוויא 43; ברחוב יאגעללאנסקא 28; ברחוב פאנסקא 27 וברחוב שליסקא 28. וכן מעונות ילדים (המכונים "זשלאבקעס") ברחוב גרזשיבאווסקא 82, ברחוב פאוויא 43 וברחוב יאגעללאנסקא 28.

המחלקה לענייני בריאת ועזרה סוציאלית

קיימה פעולות שונות ומגוונות לנצרכים בשטחים נרחבים. נזכיר כמה מפעולות אלה: א. החזקת יולדות עניות במוסדות ליולדות תמורת תשלום סמלי.

ב. תמיכות בעד מכשירים אורתופדיים ועבודות רנטנגנולוגיות במוסד רנטנגנולוגי של ד"ר לובעלטשיק וד"ר רובינראט.

ג. מחנה קיץ של הקהילה ביאראסלאב. לשם שנשלחו ילדים בגילים מארבע עד שש עשרה.

ד. החזקת שני בתי-חולים ניידים ("אמבולאטאריום"). האחד ברחוב טווארדא 6, ולרשותו רשימה של 36 רופאים. והשני ברחוב נאוויניארסקא 6, ולרשותו רשימה של 30 רופאים. הרופאים נקובים בשמותיהם. ושכרם שלהם הוא: לרופאים 4.20 זלוטי לשעה, ולרופאים שיניים - 3.60 זלוטי לשעה. אל בתי-חולים אלה מחלקת המחלקה כרטיסי חינם ("בחינם'דיגע באנעס") לחולים עניים.

ה. משלוח חולים עניים לציעכאצינעק.

ו. מתן תמיכות לחולי שחפת עניים כדי להתרפא בבתי-הבראה באטוואצק.

ז. מתן תמיכות תמידיות לאנשים, שהם לגמרי אינם כשירים לעבודה: זקנים, עיוורים ובעלי-מום.

ח. ארוחות צהריים חינם ל- 239 ליום למובטלים. המובטלים מקבלים גם ארוחות מיוחדות לחגים חינם.

ט. מפעל פחם לעניים בעונת החורף.

י. סיוע למטרות פרודוקטיביות לסוחרים זעירים, ובעלי מלאכה, ובכלל זה קופות גמילות-חסדים.

יא. מקוואות ומרחצאות. חלוקת כרטיסים למקוואות: מקווה בוואליע ברשות הרב פלאטו, ומקווה בפראגא, שמנהלה הוא יהושע לעווינשטיין, אם בתשלום סמלי או בחינם לחברת המשפחה וטהרת בנות ישראל. וכמו כן כרטיסי חינם למובטלים ולמוסדות שונים למרחצאות.

יב. בתי יתומים בפראגא וסיוע ותמיכות בשכר לימוד בבתי-הספר "בית יעקב" ברחוב טארגאווא 66 ובבית-ספר מקצועי לנשים.

ולבסוף נדבר בקצרה בענייני המחלקה למשק.לקהילה היו בתים מפוזרים בכל העיר: ברחוב גרזשיבאוו 26, שם היו המשרדים הראשיים של הקהילה, ולבד מזאת היו לה בתים ברחוב שליסקא 82, ברחוב יאגעללאנסקא 28, ברחוב פאוויא 13, ברחוב ברודנאווסקא 8, ברחוב פאקארנא 12/14, ברחוב עלבלאנסקא 21, ברחוב צעגלאנא 15. אבל הוצאות החזקתם עלו פי כמה על הכנסתם, הואיל וברוב בתי הקהילה היו נמצאים גם מוסדות החינוך של הקהילה.

וכן היו לקהילה כמה מגרשים, והיו לה הכנסות מהחכרת 33 מורג בוואליע ברחוב גראכאווסקא (החוכר היה "החלוץ"). וכן הייתה לה הכנסה לא גדולה מהשכרת דירה ברחוב וואלסקא 154.