זה הכתב השלישי אשר בתוכו לשון החרם אשר החרימו חכמי ברצלונה.

כל המלעיגים על דברי חכמים רבותינו וחכמי התלמוד.
וכל הדורשים בהגדות של דופי וכל המנאצים דברי התורה למינות
בציורם הכוזב כדי לעקור מה שכוונו בהם רבותינו ז"ל.
והחרימו גם כן כל הספרים אשר נמצאו בהם אחת מן ההריסות הנזכרות בטופס החרם וכל המחזיקים בהם.
וזה החרם נעשה כללי, על כן ראוי להיות שומעו בכל המדינות.


קדש ישראל לה' ראשית תבואתה.
עם זו יצר לו לספר תהילתו.
וביום שמחת לבו יום חתונתו אשר ברכו ה' באחותו כלתו
ברא ה' אלוקים וכל קדושים עמו.
התחילו לשרתו ולברך בשמו ונבדל להקדישו קדש קדשים.
כתר מלכות בראשו תפארת אנשים יכתוב לו רובי תורותיו כי בו בחר וחשק באבותיו.
ולו צדקות ועוז אמר ובנביא הוציאו לכתוב אחריו במדבר ובנביא נשמר.
במדבר מקום מטה לחם שבר לא חסר דבר
הביאו המלך חדריו חדר תורתו פקיד נגיד בכל שעריו
ועליו אפיריון עשה לו בציון שם נגלו אליו האלוהים
שם שם לו מעין גנים ומשך חכמה מפנינים
וזו חטאנו לו בחטאינו הגלנו מארצנו
וכי זר מעשינו זרנו בקצוות ובגוים הפיצנו
אמנם עבדים אנחנו ובעבדותנו לא עזבנו אלוהינו הוא עשנו ולו אנחנו
ואם בגויים האלה לא נרגיע ברגעים יבחנונו עדותיו וחוקיו יום יום ינחמונו
ואם חטאינו התגירונו ואותנו לאויבינו מכר,
עד נשיר את שיר ה' על אדמת נכר
זאת נחמתנו בעוניינו
זה ינחמנו ממעשינו ומעיצבון ידינו
עד כה ברכנו השם
כי הייתה לו תורתו לתהילה ולשם
אך עתה רגזנו ואין נחת
בשמענו כי יצאו אנשים דרכם יורדת היא למטה לארץ לבאר שחת
עזבו תורת השם ונחת
שלחנם ספרי הגוים עליון ומנחת
עשו תורת אמת פלסתר
זה מקעקע הבירה וזה סותר
וסותרין את הכל וכחומץ על נתר
ובבית משתיהם גם בבית כנסיותיהם לא יבשו
ובעין כל הגדות של דופי ידרושו
ומלעיגים על דברי חכמים כאחד מן העמים
וחקקי און בספריהם חוקקים
וממלאין בתיהן כלים רקים
לאמור כי מבראשית עד מתן תורה
הכל משל ואברהם ושרה חומר וצורה
ושנים עשר בני יעקב שנים עשר מזלות
וארבעה מלכים אשר נלחמו את החמשה הם ארבעה יסודות וחמשה הרגשים
גם שמענו כי במצות שלחו ידיהם
לאמור כי האורים והתומים הם מלאכת האצטורלאב
ובתפילין ותפלה נתנו תפלה
ולא יראו לדבר גם במשה
לאמור חס ושלום כי נימוס באומרים
אין תורה מן השמים רק נימוסין והנהגות שעשה משה
עד שאמר אחד מהם דורש ברבים בבית הכנסת כמתמיה
מה ראה משה לאסור את החזיר
אם מחמת רוע איכותו החכמים לא מצאו בו רוע איכות כל כך
ואמר אחד מהם שאין הכוונה במצות התפילין להניחם על הראש ועל הזרוע ממש
שאין החפץ בזה רק שיבין ויזכור את השם
שמקום התפילין הרמוזין בראש כנגד המוח ובזרוע כנגד הלב
שהם כלי ההבנה והזיכרון, לרמוז שיבין ויזכור לא זולת זה.
ומכאן מראין באצבע ששולחין אצבע ומדברין און
בכל מצות התורה ופרקו העול מעליהן
ואין להם חלק בפשטיהן
וכל איש ואישה הישר בעיניו יעשה
ורבן של אלו כתב כי מה שאמרו מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים אינו אפשר
שכל בעל גוף אי אפשר שיעמוד אלא תחבולה
ועניין היה בפנים ומעמידן.
כזה וכזה אומרים אמור
וכל המחזיק בדברי חכמי ישראל נחשב בעיניהם כסוס כפרד וכחמור
על זה ידווה כל הדווים כי נטו קו תוהו על כל הקווים
ובאמת האנשים האלה אם רוח טועים זה בקרבם ועל זה נשאם לבם
באמת ניאצו ה' כי יכפרו בתורת אלוהינו שנתנה למשה בסיני
ושחתו לכל העם כי יוסיפו על חרון אף עברה וזעם
ויסף עוד להניחנו בגלותנו
ואפילו אחד כי הפושט ידו בזאת מאלה, עליו הכתוב אומר כי דבר ה' בזה.

ומי לנו גדול מן הרב רבנו ז"ל שכתב בספרו כתוב יושר,
וזה לשונו:

הדין אצלי בכל עבירה שיראה ממנה סתירת התורה או המחלקת כנגדה. אפילו אכל אדם מישראל בשר וחלב או לבש שעטנז או הקיף פאת ראש מפני דעת שיתבאר ממנו שאינו מאמין שזאת התורה אמת. היא אצלי שהתורה אמרה את השם הוא מגדף, ויהרג מיתת כפירה לא מיתת עונש.
ולזה ממונם בשרפה ואינו ליורשיהם כשאר הרוגי בית דין.
וכן אני אומר בעשרה מישראל שזדו לעבור על אי זו מצווה שתהיה ועשו ביד רמה יהרגו כולם. וראיה לדבר עניין בני גד ובני ראובן, שבא מהם ויאמרו כל העדה לעלות עליהם לצבא. ואחר כן באר להם בשעת התראה שהם כבר כפרו בהסכימן על העבירה ההיא, וכפרו בכל התורה כולה. והוא אמרם להם לשוב מאחרי השם. והשיבו גם כן אם במרד אם במעל.

עד כאן לשון הרב ז"ל מורה דעה. ומי כמוהו מורה תורות אמת ומשפטי צדק גם הוא יורה. ישמעו הדור כולם:
הבנים אין לישראל.
האם מקנא לתורת האל.
האם התורה אין מנהל לה.
מכל בנים גדלה החטאים האלה בנפשותם,
מחויבים כל ישראל להחרימם ולנדותם.
ולא יכפר להם העון הזה עד ימותון.
אש של גיהנם כלה וגופם של אלו באש לא נפח אש לא תכבה נתון.

והנה אנחנו מסכימים ובגזרת עירין ובמאמר קדישין מנדים האנשים הפושעים שהם כאלה כאחת מאלה. ומחרימים בבית דין של מעלה ובבית דין של מטה וירדו מטה עד ישובון בתשובה שלימה ולא ישובו עוד לכסלה, ולא ישימו בתורה ובדברי רבותנו ז"ל בעלי התלמוד תהילה.
והספרים שחקקו אחת מאלה בתוכם, אנו דנים הבעלים כמין. והספרים כספרי קוסמים, והרי הם והמחזיק בהם בנידוי ובחרם כיוצא בהם, עד שישרפום ולא יזכרו עוד בשמם.

ואשר ישוב וניחם, מן השמים ירוחם, ותשוב אליו הקללה לברכה. ויצלח לכל מלאכה, ויכתב לחיים של שלום, חיים שיזכו לראות את פני אלוהים יום לאומים ידין. כי במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינן עומדים.

ובזכות הרחמן וזכותא דאבהתא תיתי בשורתא טבתא ליהודאי דלא יעדון מן אורייתא.
כן יהי רצון אמן סלה.

שלמה ב"ר אברהם ז"ל בן אדרת
יצחק ב"ר יוסף בן ישי יש"ב
יעקב ב"ר חסדאי ז"ל
שלמה ב"ר משה ז"ל חן
משה הלוי ב"ר יצחק הלוי ז"ל
שאלתיאל ב"ר שמואל בן שאלתיאל ז"ל
יעקב ב"ר שאלתיאל ז"ל
אברהם ב"ר ראובן ז"ל
אבא מרי ב"ר יצחק ב"ר משולם ז"ל
שמואל ב"ר יוסף ז"ל
שמואל הלוי ב"ר יצחק הלוי ז"ל
יצחק חסדאי ז"ל
ששת ב"ר שאלתיאל ב"ר יצחק ז"ל
אברהם ב"ר שמואל ב"ר יהודה ז"ל קאף
אבא מרי ב"ר מכיר י"א
מכיר ב"ר ששת חן תמ"ך
יצחק ב"ר שלמה ב"ר מנחם ז"ל
יצחק ב"ר טודרוס ז"ל
מכיר הלוי ב"ר ששת הלוי הכ"מ
זרחיה ב"ר ששת ז"ל חן
עזרא ב"ר ששת ז"ל
שאלתיאל ב"ר יצחק יצ"ו ב"ר משה ז"ל חן
יצחק ב"ר שמואל תמ"ך קאף
אבון ב"ר אברהם ז"ל
יהודה הלוי ב"ר חסדאי הלוי תמ"ך בן חסדאי
ראובן ב"ר ברזילי ז"ל בן שאלתיאל
משלם ב"ר יצחק חיי
ששת ב"ר ראובן תו"י
יהודה ב"ר ישועה תמ"ך
שלמה ב"ר יהודה ז"ל
יצחק ב"ר שלמה ב"ר אברהם ז"ל בן אדרת
יהודה ב"ר שלמה י"א ב"ר אברהם ז"ל בן אדרת
יוסף ב"ר בנבנשת ז"ל בן זבארה