הוראת מיומנויות להתמצאות במפה
לצורך בחינת הבגרות בבקיאות בתנ"ך בכתה י'
לצורך בחינת הבגרות בבקיאות בתנ"ך בכתה י'
שרה-לאה נבנצאל
|
מילות מפתח: הוראת תנ"ך, דידקטיקה של הוראת תנ"ך, בחינות בגרות בתנ"ך מבנה המאמר: הקדמה: הצורך בהוראה מיוחדת למיומנויות מפה 1. רקע - דרישת משרד החינוך מהתלמידים (כולל דוגמא לשאלת מפה). 2. הקשיים של התלמידים בהתמצאות במפה: 1. חוסר התמצאות במפת א"י והעדר ידע מוקדם 2. חשיבה אפיזודית ותחושת ניכור 3. העדר אסטרטגיות חיפוש 3. הצעות לפעילות בכתה: 1. בוחן על מפת השבטים כבסיס להמשך הלימוד 2. שיעור הקדמה מובנה, תוך התייחסות לקשיים האמורים 3. שימוש עקבי בכתה באטלס מקראי בשיעורי נביאים ראשונים 4. תרגול מרוכז ביום עיון לפני מתכונת |
הקדמה: הצורך בהוראה מיוחדת למיומנויות מפה
במסגרת מאמר זה, אני רוצה לחלוק עם מורי הבקיאות את התהליך שפיתחתי בכיתותיי כדי שהתלמידים כן ידעו כיצד להתכונן וכיצד לפתור שאלות מפה. אני מקווה שניסיוני יביא תועלת לכלל.
1. תיאור דרישת משרד החינוך מהתלמידים:
בפתיחַ לשאלה, מוצגים שלושה מקומות הקשורים לאירוע אחד או לנושא אחד בנביאים ראשונים. שאלת המפה מורכבת משתי מטלות: בסעיף א, התלמיד מתבקש להתאים בין המקומות שהוזכרו בפתיח לבין המספרים המופיעים במפה האילמת. בכדי למנוע אפשרות של זיהוי האחרון ללא ידע, מופיע תמיד מספר מיותר. סעיף ב הוא שאלה רגילה על החומר, הקשור לאירוע שהוזכר בפתיח, אך אינו דורש ידע במפה.
אנו נמקד את התייחסותנו בסעיף א, הדורש התמצאות במפה.
דוגמא לשאלת בקיאות: [על פי הדגם של בחינות הבגרות]
במפה שלפניך רשומים מספרים של מקומות הקשורים לסיפור פלגש בגבעה. (שופטים יט-כא)
שמות המקומות הם: בית לחם יהודה, גבעה, יבש גלעד
א. העתק שמות אלה למחברתך, וכתוב ליד כל שם את המספר המתאים לו מן המפה.
שים לב! במפה מופיע מספר מיותר. (4 נקודות)
2. הקשיים של התלמידים בהתמצאות במפה:
1. חוסר התמצאות במפת א"י והעדר ידע מוקדם:
בניגוד למבוגר המשכיל, הרי שהנער בכתה י' אינו בהכרח מכיר את מפת הארץ, ולכן חסרות לו נקודות האחיזה שיאפשרו לו להתחיל בזיהוי מקומות במפה. גם אם למד את המפה בשיעורי מולדת או גיאוגרפיה, התלמיד ברמה הבינונית והנמוכה מתקשה להעביר ידע זה למקצוע חדש. בכל מקרה, גם אם התלמיד החלש למד בעבר את המפה, היא איננה מופנמת אצלו, ויש להקנות לו מחדש את נקודות האחיזה הנחוצות להתמצאות.
2. חשיבה אפיזודית ותחושת ניכור:
3. העדר אסטרטגיות חיפוש:
א. זיהוי מקומות על סמך ההקשר שלהם בפרק.
לדוגמא - הלומד מזהה מההקשר בו הוזכר המקום הנשאל שהאירוע מתרחש בנחלת יהודה, והיות ויש רק מספר אחד במפה המופיע בדרום, הוא יכול בקלות להתאים את המקום בו קרה האירוע אל המספר במפה.
ב. אלימנציה: צמצום אפשרויות לא סבירות
לדוגמא - הלומד מזהה שהאירוע קרה בעבר הירדן המזרחי, ולכן הוא יכול מיד לפסול את שני המספרים שסומנו במפה בעבר הירדן המערבי ולמקד את חשיבתו בבחירה בין שני המקומות האפשריים.
עבור התלמיד החלש, אסטרטגיות אלו אינן מוכרות, ויש צורך להקנות לו אותם באופן מוּדָע כדי שישתמש בהם.
3. הצעות לפעילות בכתה:
עם פתיחת לימוד ספרי נביאים ראשונים, יש להקדיש שיעור או שניים להכרה בסיסית של המפה, תוך התייחסות לקשיים האמורים.
1. לפני שיעור זה, התלמידים מקבלים מפה של חלוקת השבטים, אותה הם מתבקשים ללמוד על-פה כבסיס ללימוד והם נבחנים עליה בבוחן ידוע מראש. על בסיס ידע מינימלי זה, אפשר לגשת לשיעור ההקדמה. בוחן מקדים זה חשוב במיוחד לתלמידים ברמה הגבוהה, שכן בזמן לימוד מפה זו, תלמידים רבים מגלים שהם אינם מתמצאים במפה, וכך מתעוררת אצלם מוטיבציה להפיק תועלת משיעורי ההקדמה.
2. שיעור ההקדמה: היות וראינו כי לתלמיד הממוצע אין נקודות אחיזה מיֶדע קודם, יש צורך להפנות את תשומת לבו אל אותן נקודות מועילות, אשר יוכל לבסס עליהן בהמשך את זיהוי המקומות הפחות-מוכרים.
לצורך כך, התלמידים עובדים על שלוש מפות אילמות: אחת של הרים, נחלים ועמקים, ושתיים של ערים מרכזיות. כל מפה מכילה 10-12 מספרים, כאשר שמות המקומות בפתיח לשאלה מופיעים בקבוצות מתוכננות: הר התבור, הר הגלבוע וגבעת המורה בקבוצה אחת; אשדוד, אשקלון, גת, ועקרון בקבוצה אחת וכד'.
במסגרת השלמת המפה בכתה (בעזרת אטלס מקראי המונח על כל שולחן), לומד התלמיד שני דברים:
א. הוא לומד לזהות את המיקום של כל אתר. כאשר התלמיד עצמו מדפדף באטלס ומשלים, ולא מקבל מפה לשינון, יש סיכוי גדול יותר שיזכור.
ב. חשוב יותר מכך, התלמיד נותן את דעתו בזמן הפעילות הזו למכנה המשותף לקבוצות של המקומות ולנקודות היחס של כל אתר. התלמיד לומד לקשור מקומות לנקודות יחס במפה האילמת, שיקלו עליו בפתרון שאלות מפה:
1. יחס בתוך קבוצות מקומות לפי קרבה גיאוגרפית. לדוגמא: התלמיד מזהה שחמשת ערי הפלשתים נמצאות בחוף הדרומי. עובדה זו תקל עליו בזיכרון, שכן עתה יוכל לזכור בבת אחת חמשה מקומות חשובים שיוכל לזהות במפה.
2. יחס בין המקומות לנתוני טבע. התלמיד שם לב למקומות המתייחסים לנחל או להר מסוים. לדוגמא: סוכות, פנואל ומחניים יושבות כולן על היבוק. התלמיד שלמד זאת, ידע בעתיד לזהות מקומות אלה ביחס לנחל ולא רק "בעבר הירדן", כך שיצמצם את שדה החיפוש ויחסוך זמן.
3. יחס בין מקומות לנחלות השבטים. בגלל ההיכרות המוקדמת עם מפת השבטים, יוכל לזכור מקומות שלמד במפה ביחס לנחלות השבטים.
לאחר פעילות היכרות זו, התלמיד קונה לעצמו נקודות אחיזה וידע, וגם בטחון עצמי ביחס לשאלות מפה: כאשר ייתקל בעתיד בשאלת בגרות באחד מ30- המקומות שעבד עליהן, הוא ייבהל פחות, משום שיש לו היכרות מוקדמת אתם.
במסגרת שיעורי ההקדמה, יש לעבור באופן מסודר על האסטרטגיות המתאימות למציאת מקום במפה ולהדגים את השימוש בהן: שִׁיוּךְ ידע קודם למצב חדש, הסקת מסקנות מההקשר בפרק, אלמינציה וכד'. שיטות אלה אינן טבעיות לתלמיד החלש והבאתן למוּדָעוּת תאפשר לו לנצלן כראוי.
3. לאחר הקדמה זו, יש להקפיד ללוות את כל שיעורי נביאים ראשונים במפות. על בית הספר לרכוש כ20- עותקים של אטלס מקראי מתאים2, ובתחילת כל שיעור בקיאות שני תלמידים מביאים אותם לכתה מהספרייה ונותנים ספר לזוג. תוך כדי לימוד הפרק, יש לעיין במפות ולהצביע על מקום ההתרחשות. לליווי צמוד כזה של מפות יש מספר יתרונות:
א) העיון במפות תוך כדי לימוד העלילה מבהיר ומסביר את הסיפור באופן שתיאור מילולי לא יכול להמחיש - מפה אחת שווה אלף מלים. לדוגמא: התכסיס המתוחכם והמתוכנן היטב של אהוד בן גרא, אשר חוזר אל המלך לבדו לאחר שמביאי המנחה הלכו, מובן יותר כאשר התלמידים רואים במפה את החץ המסמל את אהוד השב על עקבותיו.
ב) השימוש השוטף במפות מפחית את החרדה שיש לתלמידים החלשים מהמפות, והופך אותם לחלק מהותי של הלימוד ולא לקטע מלאכותי, המנותק מהלימוד ("שאלת מפה"). עבור התלמידים בעלי הזכרון החזותי, ההכרות עם המפות מוסיפה להם ידע עליו יוכלו להתבסס בבואם לזהות אתרים. לכלל הכתה, יש כאן הזדמנות מדי שיעור לחזור ולתרגל כיצד יש להשתמש באסטרטגיות החיפוש עליהן דובר בשיעור הפתיחה.
ג) יתרון נספח הוא בכך שגם התלמיד החלש מִתְרַגֵל לשימוש בספרות עזר ללימוד. בעוד שעבור התלמיד המתקדם, ברור הדבר שצריך להשתמש בספריה ובספרי עזר, דבר זה אינו מובן לתלמיד המגיע מרקע לימודי חלש.
4. יומיים לפני המתכונת בתנ"ך, יש לקיים יום עיון מרוכז בבקיאות לתלמידי שכבת י'. אחת מיחידות הזמן ביום זה תוקדש לעיסוק במפות. במסגרת פעילות זו, התלמידים פותרים מספר שאלות מפה הקשורות לאירועים שונים. המפות צריכות להיות קשות יותר מהבגרות, ולכלול 5-6 מקומות (+מספר מיותר) ולא רק שלוש כמקובל.
בבית ספרנו, פעילות זו (אשר הייתה שיא של התהליך שתיארנו להכרת המפה) התקבלה בשמחה ע"י התלמידות, אשר פתרו את המפות בקלות. לראשונה ראיתי כיצד הבנות החלשות, אשר תמיד התייחסו אל המפות כאיוּם, נהנות לפתור - לאחר שקיבלו כלים לפתרון ותחושת מסוּגָלוּת. אפילו החלשות ביותר יצאו מהבגרות ואמרו: "המורה, שאלת המפה הייתה קלה!"
יהי רצון שנזכה במסגרת הוראת המפה להקנות לתלמידנו אהבה ללימוד התנ"ך וקישורו לחיים ולארצנו הקדושה.
הערות:
1. כאן המקום להודות לגב' ציפי (לנדאו) ידידיה, אשר תרמה רבות לפיתוח שיטות ההוראה בנושא המפה בעבודתה כסטאז'רית.
2. לבחירת אטלס מתאים: יש מקום להסתייגויות מאטלס כרטא, היות והוא חובר על ידי חוקרים שאינם מאמינים בקדושת המקרא. בעיה זו באה לידי ביטוי בעיקר בטקסטים הכתובים לצד המפות . יחד עם זאת, מדובר בכלי מחקרי ועזר דידקטי אשר טרם חובר אטלס מפורט כמוהו. בבית ספרנו, בחרתי לציין את הביקורת בפני התלמידות, ואף להדגים את הבעייתיות במקומות המתאימים (למשל, מלחמת דבורה וברק מופיעה לפני מלחמת מי מרום בספר יהושע בגלל תפיסה של ביקורת המקרא), אך למרות זאת, השתמשנו בו. כל מורה ישקול מי הם תלמידיו ואיזה אטלס מתאים להם.
