(יב) אָז יְדַבֵּר יְהושֻׁעַ לה' בְּיּום תֵּת ה' אֶת הָאֱמרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וַיּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבעון דּום וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלון:
(יג) וַיִּדּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקּם גּוי איְבָיו הֲלא הִיא כְתוּבָה
עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלא אָץ לָבוא כְּיום תָּמִים: (י: יב-יג)

שֶׁמֶשׁ בְּגִבעון דּום וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלון:

(יב) אָז יְדַבֵּר יְהושֻׁעַ לה' בְּיּום תֵּת ה' אֶת הָאֱמרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וַיּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבעון דּום וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלון:
(יג) וַיִּדּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקּם גּוי איְבָיו הֲלא הִיא כְתוּבָה
עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלא אָץ לָבוא כְּיום תָּמִים:
(יד) וְלא הָיָה כַּיּום הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמעַ ה' בְּקול אִישׁ
כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל: (פרק י)

שבא יהושע ועשה מלחמתן של ישראל, והגיע ערב שבת, וראה בצרתן של ישראל שלא יחללו את השבת... מה עשה יהושע? פשט את ידו לאור השמש ולאור הירח, והזכיר עליהם את השם, ועמד כל אחד ואחד במקומו ששה ושלושים שעות, עד מוצאי שבת... וראו כל מלכי ארץ ותמהו, שלא היה כמוהו מיום שנברא העולם, שנאמר "ולא היה כיום ההוא" (פרקי דרבי אליעזר נא)

אמר רבי ירמיה... "אני ידי נטו שמים, וכל צבאם צויתי" (ישעיהו מה: יב). ציוויתי את הים שייקרע, ציוויתי את השמש ואת הירח שיעמדו לפני יהושע... ציוויתי את האור (=האש) שלא יזיק לחנניה, מישאל ועזריה. ציוויתי את האריות שלא יזיקו לדניאל... ציוויתי את הדג שיקיא את יונה. (מדרש רבא, בראשית פרשה ה)

ולא יטעך מה שבא מעמידת אור השמש ליהושע השעות ההם... כי לא יאמר "כל ישראל" כמו שבא במשה אלא "לעיני ישראל." (מורה נבוכים, חלק שני, פרק ל"ה)

"...ייראה לי באמרו "כיום תמים" שהוא כיום הגדול שיהיה. כי "תמים" = "שלם", כאילו אמר שהיום ההוא היה אצלם בגבעון כגדול שבימי הקיץ שם."

וַיַּעֲמד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלא אָץ לָבוא כְּיום תָּמִים: (יהושע י: יג).