עברה המזהיר של אור

מחבר: חוקר העתים

"העבר היה יותר יפה". כזוהי תגובתו הבלתי נמנעת של כל המסייר בעיר הולדתו של אברם. הבה נעיף מבט כלפי העבר ונראה במה היה העבר יותר טוב ויותר יפה.

תולדותיה של אור – כתולדותיה של כל עיר בשנער – משתלבות בתולדות עלייתן ונפילתן של שושלות המלכים. באור היו שושלות כאלו.

{מס-אנה-פאדה}, שחי לפני אלף שנה לערך, ניצח את מלך ארך, הקים ממלכה עצמאית באור ושם יסוד לשושלת הראשונה (הייתה זו השושלת השומרית השלישית מאז המבול; שתי האחרות היו בקיש ובארך).

ההישג הבולט ביותר של שושלת זו (ששלטה 177 שנה) היה בשטח התרבות. די להסתכל בכמה וכמה מוצרים שנלקחו מהקברות של אותה תקופה כדי להיווכח שכשרונם של אמני אור ואומניה באותם ימים רחוקים הגיע לדרגה כה גבוהה, שהבאים אחריהם לא עלו עליה עד היום הזה.

על השושלת השניה שמלכה באור לא נרבה דברים כיון שהיא לא הצטיינה במיוחד. לפני שנדון בשושלת השלישית – הגדולה – של אור, נצטרך להזכיר שלושה שליטים שקדמו לה – שנים בלאגאש ואחד באכד – ששמם כרוך בתולדותיה של שנער כולה.

הראשון היה {אאנטוס}, גדול מלכי לאגאש הראשונים. הודות לשיטת המלחמה המהפכנית שהנהיג (חייליו נושאי השלט והחנית היו מפחידים את אויביהם ע"י התקפות בקבוצות סגורות), הצליח לספח לשטח שלטונו את אומה, ארך, אור, אקשאק, קיש ומארי. פרשת נצחונו על אומה נחרתה לזיכרון על אבן הזיכרון המכונה "אבן העיטים".

עלייתם הבלתי פוסקת של השמיים בצפון הגיעה לשיאה בימי שלטונו של {פרגון}, שיסד את העיר (ואת המחוז) של אכד, ואשר כבש את כל בקעת שנער, בהפכו את הממלכה השומרית לממלכה שמית. אכדית נהייתה לשון הארץ, ורק בטקסי המקדש ובמסמכים רשמיים מסוימים המשיכו להשתמש בלשון השומרית.

לאחר מכן הרחיב סרגון את שלטונו מזרחה, בכבשו את עילם ומערבה, עד לים הגדול – ובכך נהיה השליט האדיר ביותר שמלך אי פעם בשנער.

תחייתם של הכוח והתרבות השומרית חלו בימי מלכותו של {גודיאה מלאגאש}, תהליך שהואץ עוד כאשר עבר השלטון לידיו של אור-נאמו, מיסד השושלת השלישית באור ובונה המקדש המפורסם לנאנאר אל הירח (הזיגוראט) באור.

אור-נאמו יוצא בכבודו ובעצמו לבנין המקדש

אור-נאמו, הראשון שנקרא "מלך שומר ואכד", הפך את אור למרכז שלטוני של שטח שלא נפל בגודלו בהרבה משטח מלכותו של סרגון. בנו, דונגי, (שהשלים את בנין הזיגוראט), ואלה באו אחריו על כס המלוכה באור, נתנו למלכות זו מאה שנות תהילה, שלום ושפע.

ואז, לפני 200 שנה לערך נפלה אור קרבן להתקפה כפולה שלא יכלה לעמוד נגדה. מדרום-מזרח פלשו העילמים ומצפון-מערב – האמורים (בעיקר ממארי ואיסין), והם החריבו את אור.

לאחר מכן, במשך 200 שנה, התנהלה האבקות גוברת והולכת להגמוניה בין השושלת העילמית שבלארסה והשושלת האמורית שבאיסין. לבסוף נצחה לארסה, כאשר רים-סין, המלך הנוכחי, כבש את איסין, וכיום הוא שליט על ערים רבות, בתוכן אור, ארידו, ארך ולאגאש. בינתיים עלתה לשלטון שושלת אמורית בבבל: אמרפל הוא השישי במלכי השושלת הזאת. אם כי שלטונו הוא בן שנתיים בלבד, הוא עורר תשומת לב גדולה יותר בקרב שכניו מאשר שלטונם של כל קודמיו.

אמרפל הוא אדם בעל תרבות ובעל כשרון מדיני רב, ומנוי וגמור עמו להפוך את בבל למעצמה גדולה.

קרוב לודאי שאמרפל יהיה בשביל רים-סין מתחרה בה' הידיעה.