האדמה נפערה ובלעה את קורח ועדתו

מרד נגד משה. אמורים כבשו את עבר הירדן. הלובים הוכו במצרים המשכן וכליו.

זה הגיליון הרביעי המוקדש למשה ותקופתו, והוא מוקדש לבעיית מנהיגות של משה על רקע המרד שפרץ נגדו ולהכרעתו לדחות את הפלישה לארץ בעקבות פרשת המרגלים. המרד מוסבר מתוך כל הגורמים שנצטרפו יחד: קנאה אישית (בית קורח), קנאה שבטית (שבט ראובן), מרירות העם בגלל תנאי המדבר, תסיסת המשפחות שבניהם היו בין המרגלים שניספו במגפה, וכו'. פרשת המרגלים ואחת מתוצאותיה הטראגיות הוא הניסיון שנכשל לפלוש לארץ כנען מהדרום, מסופרים בריטרוספקציה.

המאבק במחנה הוא בין היצרים והשיקולים הרשעיים של רוב העם ובין האחריות ההיסטורית של המנהיג הצופה למרחקים.

הייאוש בעם גבר בעיקר בגלל המפלה בחרמה מידי העמלקים והכנענים. מפלה זו משתלבת לפי השערתנו בהזכרת שם ישראל במצבת מרנפתח.

מצבה זו כידוע היא שגרמה מבוכה רבה בין החוקרים שלא מצאו כיצד לתאמה עם הכרונולוגיה של יציאת מצרים. הם פרשו את הלוח כאילו מדובר בו בישראל ש"נכחד מעם" כבר בשבתו בארץ. וכאן לדעתנו הטעות.

אם נזכור את מדת הגוזמה וההתפארות שבכל הכתבות המצריות המבשרות ניצחונות ואם נזכור את התנפלות עמלק על ישראל מיד לאחר יציאת מצרים, נוכל לשער שעמלקים אלה יחד עם מלך ערד, כלומר אחד ממלכי הנגב שהיו נאמניו ונתיניו של פרעה מלך מצרים, פעלו נגד בני ישראל המשתדלים לפרוץ מהדרום, בהשראתו של מלך מצרים, אך לא בהשתתפותו האישית. גם ניצחון בעלי-בריתו זוקף מלך מצרים בלוח שלו על חשבונו. והמפלה הייתה בלי ספק קשה, דבר שאפילו הכתוב מציין אותו על ידי מתן השם "חרמה", ומכאן הצדקת מה להרגשתו של מרנפתח שישראל נכחד מעם.

מצרים מתחילה רק עתה, כשלש שנים לאחר יציאת בני ישראל, להתאושש מהמכות; היא הדפה אחורה את הלובים ועל כן גם שמחתה על מפלת ישראל על יד חרמה. בידיעות ממצרים אנו מביאים קטעים מתוך יצירתו המפורסמת של איפובר על הצרות הבאות על מצרים, לפי דעת רובם של החוקרים יצירה זו היא קדומה ונכתבה כחמש מאות שנה לפני התקופה שאנו עומדים בה אע"פ שרק מתקופה זו הגיעו אלינו העתקותיה.

והנה אחת ההשערות של החוקר ווליקובסקי שהרעיש בזמן האחרון את העולם במבנה הכרונולוגי החדש שלו של תולדות מצרים, בספרו Ages in Chaos. היא, שמגילת איפובר זו אינה קדומה כלל אלא היא קשורה ממש ביציאת מצרים ובאה לתארה.

השערתו המהפכנית של ווליקובסקי אינה יכולה עדיין לשמש בסיס היסטורי מדעי, על כן נקטנו בדרך זהירה, והבאנו את הידיעה על הופעת המגילה והחרמתה תוך ציון שמייחסים אותה לזמן קדום. כך נשאר הפתח פתוח לשתי האפשרויות. מכל מקום קטעים מסוימים במגילה באמת משקפים מצב הדומה לימי מכות מצרים.

עמוד שלם הקדשנו הפעם למלאכת המשכן, הכלים ובגדי הכהן הגדול.

האדריכל מאיר בן-אורי הכין באופן מיוחד את תרשים סדר מעשה המנורה, תוך הסברה חדשה ומקורית של מעשה "מקשה אחת" על ידי דרך היציקה, על פי עיקרון הגלעין של השקד ומכאן המושג "משוקדים" החוזר בפרשת מעשה המנורה.

את שאר התמונות וההסברים לקחנו מתוך החוברות של ישראל חיים בלומנטאל ז"ל, "בגדי כהונה" ו"המשכן וכליו", וגם השתמשנו בגלופות שהועמדו לרשותנו על ידי משפחתו.