טרויה נפלה

לאחר מצור של עשר שנים לכדו היוונים את העיר בתכסיס-עורמה

העיר הגדולה טרויה נפלה בידי כוחות האחאים, אחד משבטי היוונים, לאחר מצור של עשר שנים.

המלחמה שהתחילה באמתלה של חטיפת הלנה על ידי פאריס בנו של מלך טרויה, הייתה רבת-תמורות. שני הצדדים הלוחמים גייסו לעזרתם את בעלי בריתם מכאן ומכאן לים האגאי. עמי אסיה הקטנה רואים במלחמה זו פלישה של שבטי יוון לשם מטרות אחרות לגמרי מאשר שחרור אישה יפה.

נוסף לחיילי השבטים השונים, גויסו כמובן לעזרת הצדדים גם כל האלים. ופרט לאל העליון זיאוס ששמר על ניטרליות התחלקו האלים והאלות לשני מחנות, והטרויאנים והיוונים נשבעים שהאלים לקחו חלק פעיל בקרבות.

טרויה החזיקה מעמד זמן רב כל כך הודות לחומותיה הבצורות. שני הצדדים הראו גילויי גבורה עילאית. רבו מאוד ההתנגשויות האישיות מחוץ לחומות העיר. בשנה העשירית למצור נפל גיבור טרויה היקטור בדו-קרב קשה עם אכילס, הוא גיבורם המהולל של האחאים. את נקמת דמו של אחיו היקטור נקם פאריס עצמו בהרגו את אכילס.

הגיבורים לא יכלו להכריע את המלחמה. היא הוכנעה במעשה ערמה. (הזוכרים אתם את מלחמת העי?). היוונים עשו את עצמם כאילו הם נוטשים את המצור. הם השאירו אחריהם רק סוס עץ גדול-ממדים. הטרויאנים השמחים הכניסו את הסוס העירה ובכך המיטו על עצמם את השואה. בבטן הסוס טמונים היו אחאים מזוינים. הם פרצו ממחבואם והחלו להכות בתושבי העיר מבוא. אליהם הצטרפו מיד האחאים אשר חזרו בחשכת הלילה ואחר קרב קצר לכדו את העיר.

טרם נודע מה היה על הלנה. האם הוחזרה כבר למינלאוס בעלה. גם גורלם של פריסום מלך טרויה ובנו פאריס סתום עדיין.

 הסוס הטרויאני

אודיסיאוס נעלם

טרויה. אחד מגיבורי היוונים (אומרים שהוא הוא אשר הגה בערמתו את רעיון הסוס) נעלם למחרת הניצחון באורח מסתורי ביותר וכל החיפושים אשר חיפשו אחריו עד כה היו לשווא.

באחרונה ראוהו לפני הפריצה העירה, כשהוא נושא את מגנו המפורסם של אכילס, שהוא ירשו.