"פלשת לא תצא מרצועת עזה"
"קול דגון" מעודד את בני-פלשת המיואשים:
עזה (מאת סופר מיוחד)
כיבושי-דוד הטילו מבוכה רבה בעזה;
סרני-פלשת מתכנסים הערב לדיון במצב
הידיעות על ניצחון צבא דוד על ארם, הגבירו את הייאוש בין תושבי פלשת. הושמעו דעות בעד פינוי הארץ ויציאה לחופים צפוניים של אפריקה, בהם הוקמו מושבות צידוניות. סרני פלשת קבעו הערב פגישה דחופה כדי לדון במצב.
בינתיים פרסם היום "קול דגון" מאמר ראשי הקורא להתבצרות ברצועת עזה אשר נותרה בידי פלשתים.
"אבותינו הגיעו הנה לפני מאתיים שנה, בערך באותו זמן שאבותיו של דוד באו מן המזרח. אבותינו הקימו יחסי שלום וידידות עם מלכי כנען. יתר על כן: גם זה האיש דוד מצא מקלט אצלנו כאשר נרדף מידי מלך ישראל שאול. היה זמן שאף עם-יהודה חי בידידות עמנו ואף הסגיר לידינו את שמעון המתפרע והמתגרה בנו.
אך עתה עברה את דוד רוח עועים (הזוכרים אתם את התקפות השיגעון שלו בשהותו אצלנו?). כיבוש ירושלים הוציא מידינו בעל ברית נאמן במרכז הארץ.
אכיש מלך גת בגד בברית הערים הפלשתיות (מזמן חשדנו בו כי לבו נוטה לישראל). כך עלה בידי בית-הלחמי הלזה להדוף אותנו אל חוף הים. אולם רק קצרי-ראייה סבורים שלנצח ימלוך דוד. הוא שולט בכוח האימה שהטילו הגיבורים שלו ושש מאות אנשי האלימות. שבטי הצפון לא ישלימו לאורך ימים עם שלטון שבט יהודה.
לכל ענייני ארגון הממלכה נזקק דוד ליועצים מבחוץ. אין בני ישראל מסוגלים להקים מלכות גדולה ומסודרת. אין הצלחתם אלא הצלחה לשעה והצלחה בזכות רצונו וכשרונו של אחד, זה דוד.
על כן בני פלשת, בני אצילים, יוצאי כרתים ופלסגים: אל ייאוש. ניאחז בציפורני הברזל אשר לנו ברצועה צרה זו של עזה. מיפו עד גבול מצרים משתרעת הרצועה , אך היא כולה ברזל וערים מבוצרות ופורחות. עוד לא אפסו כוחות הייצור הפלשתי, ויכול נוכל להתחרות אף עם צור העולה. גויי הים אל יירתעו מפני בני המדבר.
עוד נשוב ונפרוץ את הטבעת הישראלית שסגרה עלינו. עוד תשוב כנען להיות ארץ פלשתים".