דמשק בידי צבא ישראל.
יואב בן-צרויה שר צבא דוד. המבנה של צבא ישראל. מדיניות הכוח והתבונה. נעים זמירות ישראל. ירושלים עיר דוד.
קשה הייתה בחירת התאריך לגיליון דוד, חייו ומעשיו כה רוויי מאורעות הם וכל אחד מהמאורעות האלה כה כבד משקל ודרמטי הוא, שלא מן הדברים הקלים הוא לומר על אחד מהם: זהו השיא, או זוהי הפעולה המרכזית.
ובכל זאת אין ברירה בפני עיתון יומי אלא לבחור במאורע אחד ולרכז סביבו את מה שעבר ואת גרעיני העתים הסמויים מן המעין.
גם הכרונולוגיה של דוד אינה ברורה ביותר מתוך המקור המקראי. אולם לאושרנו כבר מצוי בידנו היום הכרך השני של האנציקלופדיה המקראית ובו ערך כבד-משקל ורב-כמות על דוד בצרוף לוח המאורעות לפי השערתו של שמואל ייבין. ועל הלוח הזה בנינו את הגיליון.
בחרנו במאורע המדיני -הצבאי של כיבוש דמשק וקביעות הגבול על הפרת מכיוון שבזאת הגיע ישראל פעם ראשונה לגבול היעוד או גבול האבות מנחל מצרים ועד הנהר פרת, שהם בגבולות הטבעיים של הארץ.
שתי הסכנות הגדולות אשר איימו על עצמאות ישראל היו פלשתים- אויב קדום, וארם- אויב חדש. דוד עמד במערכות צבאיות נגד ששה אויבים: פלשתים, עמלק, אדום, מואב, עמון, ארם, והוא יכל לכולם, מהם השמיד סופית את עמלק, הנחית מכה ניצחת לפלשתים בהדפו אותם לחוף הים. הניצחון על ארם היה זמני בלבד: כמו כן עוד נמשכו מאות בשנים התגרות והסכסוכים עם אדום, מואב ועמון. אולם אותו תהליך של שחרורה של הארץ והשלטת בני ישראל עליה, אשר פתח בו משה והוא נמשך במאבק מאות שנים, הגיע לשיא הצלחתו בימי דוד, והושבת נציב ישראלי בדמשק מסמלת השג זה.
בעזרת "יובל העשור" השקפנו אחורנית על המאורע המכריע האחר מימי דוד והוא כיבוש ירושלים.
בהבאת פרקי תהילים אשר לפי דעת חוקרים רבים אין ספק כלל שהם יצירותיו של דוד עצמו, השלמנו את ציור דמותו של דוד. לאחר שתואר כמדינאי, ככובש, הוכתר גם בכתר הרוחני של השירה.
בעיית חירם מלך צור היא בעיה כרונולוגית קשה, ויש גורסים שלא מידי חירם קיבל דוד עצים כי אם מידי אביבעל אביו, שכן חירם מלך כל ימי שלמה. ניסינו להתגבר על קושי זה על ידי קביעת חירם כשותף לשלטון לאביו בגיל צעיר, דבר שהיה מקובל בימי קדם בייחוד במצרים.
הקשר בין היבוסים לבין האל יוביס האטרוסקי הוא על פי השערתו של טור-סיני.