הקרב על קדש
תמצית התיאור של מערכה מופלאה זו שנחקק עתה על קירות מקדש קארנאק
צבא מצרים נע במורד נהר האורנת, סמוך לריבלה, באחד מימיו האחרונים של חודש אייר. היו אלו ארבע חטיבות (קרויות על שמות אלים), אשר הראשונה מהן הייתה החטיבה של אמון, ועמה היה רעמסס; האחרות, החטיבות של רע, פתה וסותח. החטיבה של אמון צעדה ראשונה, כשיתר החטיבות במאסף.
סמוך לריבלה, הנהר יוצא מתלילותו ומאפשר חצייה נוחה לצבא המעונין לתקוף את העיר קדש מאגפה הדרומי. לאחר צעידה של שלוש שעות לערך, כבר נכון היה רעמסס לחצות את מעברות-הנהר שליד ריבלה, אך המתין.
בימים אלה של תכונה מתמדת היה המלך המצרי מקבל מקציניו דו"חות-מודיעין קבועים לצורך התרשמות נכונה מהמתרחש בצפון. והנה הגיעו שני בדואים נודדים שטענו כי הם חוזרים ממסע בצפון וראו כי מלך החתים נסוג צפונה לאזור חלב. רעמסס לא בחן ידיעה זו באמצעות צופיו, אלא האמין בה, חצה את הנהר מיידית עם החטיבה של אמון ונע קדימה, כשהחטיבה של רע נעה בעקבותיו. בתנועה מהירה זו הצליח להגיע בצוהרי-היום סמוך לקדש.
בזמן זה ערך מתאללה מלך חת (הוא חתושיליש בלשון חת) את צבאו במערך-קרב בצפון-מערב קדש. רעמסס אשר לא חזה כל סכנה צפויה נכנס לתוך מלכודת הכוח החיתי, כשרוב צבאו חונה בשלוה ליד מעבורת ריבלה, ואילו קציני רע ופתה נחים בצל היערות הסמוכים לאחר המסע השרבי המייגע. מלך החתים הלוחמני, כשראה כי סיפורם המטעה של שני הנודדים שלו נתקבל, הוקיר עד-מאד את ההזדמנות הנפלאה שנפלה לידו. הוא לא התקיף את רעמסס מיד, אלא שעה שמלך מצרים הגיע לעיר, העביר את רוב הצבא לצד המזרחי של הנהר. בעת שרעמסס צעד צפונה לאורך צידה המערבי של קדש, הערים מתאללה עליו בתנועתו דרומה לאורך הצד המזרחי של העיר, כשהוא מעלים מהמצרים את צעדיו.
שני מחנות רעמסס מתקדמים בתומם
בתחבולה זו הצליח החיתי לאגוף את רעמסס מצדו הדרומי והדרום-מזרחי, כשהוא מפריד בין הכוחות המצריים, החטיבות של אמון ורע המצויות ליד קדש והחטיבות של פתה וסותח החונות ליד מעבורת-הנהר של ריבלה. החטיבה של סותח הייתה כה רחוקה עד-כי לא השגיחה באירועים ומשום-כך לא נטלה כל חלק במאורעות-היום. רעמסס עמד בקצה הצפון-מערבי של העיר, לא רחוק מאותו מקום שנעזב לפני זמן קצר ע"י צבא החתים בתקבולתו.
בשעות אחר-הצהרים ערך רעמסס את מחנהו עם החטיבה של אמון. עמדות-הגנה הוצבו סביב המחנה. עגלות שני-האופנים סודרו במצבורים מתאימים. הסוסים היגעים מהצעידה הארוכה הותרו לצורך מנוחה והאכלה ואף החיילים עצמם נתכנסו לסעודה; בעת זו הובאו לפתע שני מרגלים חתיים שנלכדו ע"י הזקיפים המצריים לאהל המלכותי. בחקירה שנערכה גילו השניים כי מתאללה ועיקר צבאו מסתתרים מאחורי העיר. מייד הזעיק המלך המצרי את קציניו ומפקדיו כשהוא תוקפם קשות על זלזולם ואי-שקידתם בעבודת המודיעין. כן, שלח להביא את החטיבה של פתה בלבד, בידעו כי אין לאל-ידו להביא את החטיבה של סותח המרוחקת. בזמן זה פקד להניע את החטיבה של רע.
מלקים את שני המרגלים שנתפשו
החתים שנוכחו לדעת כי רעמסס גילה את תחבולתם פרצו אל חטיבת רע שצעדה אל מחנה רעמסס, כך שלא הצליחה להגיע בשלמותה למקום. הכוח העיקרי של המתקיפים היה ממונע במרכבות ומובן אפוא כי חיל-הרגלים המצרי נקרא לגזרים. חטיבת רע איבדה בקרב זה קרוב למחצית מאנשיה בנפגעים ושבויים.
יתר אנשי החטיבה נסו לעבר מחנה רעמסס כשחיילי-חת דולקים אחריהם. חיילי חטיבת אמון המאומנים ניסו להתגונן והצליחו בתחילה למראית-עין להפיל בכוחות החתים התוקפים, אולם עד מהרה נתגלו מאתים וחמישים כלי-הרכב החתיים שנעו לעבר המצרים. מופתעים מההתקפה כשהם עדין יגעים ממסעם הארוך נערכו הכוחות המצרים לתזוזה מהירה צפונה, כשהם נסוגים ולוחמים כאחד; ואילו שתים מהחטיבות המצריות עדין נמצאות כה-רחוק כשהן מנותקות ע"י הכוח החיתי הממונע.
נדמה היה כי מגמתו של רעמסס, נוכח מצב זה, היא לאגוף את הכוח החיתי ולהתאחד עם חטיבותיו שבדום. אולם נתברר כי הוא ריכז את כל כוחו צפונית-מערבית לעיר ונקט אף הוא בעורמה. ברור היה לכל כי סופו של מצב-ביש זה – מיגור מוחלט של הצבא המצרי. הצבא המצרי החליט לפתוח בפעולות הטעייה למניעת התקפות חיתיות נוספות. פעולותיו אלו התבטאו בהתקפה מכוונת כלפי החתים. התקפה כגון זו עשויה לא רק להצילו אלא במקרים מיוחדים אף להעניק לו את הניצחון בקרב, מאחד שעצם ההפתעה כי צבא מובס יוזם התקפה תהיה בעזרו.
תוכנית זו התבססה על העובדה, כי חטיבה פתה הדרומית ממהרת בדרכה וחשה לעזרה. החטיבה מתעתדת להגיע בשעות אחר-הצהרים המאוחרות, ואמנם אף שלחה שליחים מתאימים כדי לבשר את בואה.
מנגד, מעבר הנהר, חנה מתאללה עם 8000 חיילי-הרגלים שלו, ממתין. רעמסס פתח בהתקפות מצח חזיתיות ושש פעמים פרץ לתוך שורות החיתים. אך מלכם לא שלח נגדו את שמונת-אלפי הרגלים והשתדל כי הרכב לבדו ילחם, כל-עוד יוכל.
בשעות בין-הערביים, כשרעמסס היגע עוצם מדי פעם בפעם את עיניו חסרות התנומה ידע והרגיש כי מזימתו הצליחה. ההתקפות המוזרות שניהל משך שעות האחר-הצהרים כלפי אויב עדיף הצליחו, מאחר שכל מטרתן הייתה לצורכי השהייה בלבד, אותו רווח-זמן אשר היה זקוק לו עד בוא חטיבת פתה.
החטיבה שהגיעה מן הדרום והכוח המצרי המנותק בצפון שהתקיף, פעלו את פעולת-המלקחיים שלהם כשהחיתים נסוגים לפנים העיר. הכוח בצפון ניצול מניתוקו והתאחד עם הכוחות הדרומיים.
צבא חתים מנתק את רעמסס
יש להניח כי לו ידע מתאללה את מזימתו של רעמסס היה ללא-ספק ממגר את כוחו. אולם בסיכומו של הקרב ניתן לאמור, כי הצבא החיתי סבל אבדות רציניות כתוצאה מהתפתחות בלתי-צפויה שבסופו, אם כי אף המצרים ניזוקו קשה ובייחוד החטיבה של רע בתחילת-הקרב.
בעיני המצרים: רעמסס מבקיע את שורות החתים