משה זוהה כהורג המצרי

"שני הגדולים" (מצרים ומלכות החתים) חתמו על חוזה לאי-התקפה. אשור הכוח השלישי העולה.

חמישה גיליונות מוקדשים לדמות המרכזית והמכרעת לכל תולדות עמנו – למשה:

הופעתו הציבורית הראשונה של משה (הורג את המצרי) גיליון זה - 8.

הגואל (יציאת מצרים) גיליון 8.

המחוקק (מתן תורה ומעשה העגל) גיליון 10.

המנהיג (מרד קורח ועדתו) -  גיליון 11.

מות משה (ראשית הכיבוש) גיליון 12.

הגיליון הוא על רקע שעבוד מצרים. בהתאם ללוח התאריכים אשר בחרנו מתוך כל האפשרויות וההשערות של ההיסטוריונים, היה רעמסס השני פרעה המשעבד. כלומר נקטנו ליציאת מצרים את התאריך הנמוך ביותר, 1235 בערך, היא ראשית מלכותו של מרנפתח. בחירה זו היא ראשית כל בהתאם למסורת על רעמסס כפרעה המשעבד, אף כי היא סותרת במקצת את הכרונולוגיה המספרית. עד לגילוי המצבה של מרנפתח נטו רובם של החוקרים לתאריך זה. גילוי המצבה, ובה שמה של ישראל, אילץ אותם להסיג אחור את תאריך היציאה לראשית ימי רעמסס דבר זה אינו מסתבר שכן רעמסס מלך אדיר היה ושלום היה בגבולות מצרים בימיו, ולא היה כל בסיס ריאלי ואין אף רמז כלשהו במקורות לתוהו ובוהו של יציאת העם מגושן.

בגיליון 11 מוסבר פשר הזכרת השם "ישראל" כאחד העמים אשר הכה מרנפתח.

הרגע שנבחר לגיליון משה ראשון זה הוא רגע גילויו א. כעברי, ב. כהורג המצרי. הרגע הזה מבליט לנו נקודות רבות בפרשת מצרים, השעבוד והיציאה. ראשית כל, המשבר שבנפש העברי הזה שגדל בבית פרעה ונאבקים בו שני כוחות, כוח דמו וכוח חינוכו. כשהוא מתייצב מול מעשה הרשע בבית העבדים גובר בו דמו העברי והרגשת הצדק. השתמשנו גם באגדה הידועה על היות משה משנה למלך מצרים בכוש. שם קיבל את אימונו להנהגה. ראוי לציין שבין המושלים בכוש בימי רעמסס השני מצאנו מושל בשם מסוי וגם שם הוא מגלה יחס הוגן יותר לילידים.

כמו כן השתמשנו במדרש הידוע המפרש "אכן נודע הדבר" כרמז ללשון הרע להלשנה, שהלשינו על משה אנשים מבני ישראל. "נודע הדבר למה אין ישראל ראויים לגאולה".

בריחתו של משה למדבר מטעם זה יש לה הקבלה מופלאה בירמיהו ט'.

באגרות למערכת נתנו מקום להנמקת מעשה ההלשנה מטעמי פחד נקמתם של המצרים.

במאמר הראשי בא לידי ביטוי רגש ה"אף-על-פי-כן": למרות שגיאותיו ועבודתו הנפשית של העם ראוי הוא להיגאל ואסור לו למנהיג לברוח מן המערכה.

הרקע בהיסטוריה הכללית הוא שלטון הפאר של רעמסס והחוזה הבינלאומי לשלום נצחים בינו ובין מלכות חת. זהו החוזה הבינלאומי הראשון שהשתמר והגיע אלינו בשני טפסים. באופק אמנם נראה כבר אז כוח שלישי העולה, אשור, אך לפי שעה העולם חולק כאילו בין אזורי השפעה של צפון ודרום, חת בצפון ומצרים בדרום.

ברטרוספקציה אנו מביאים את תאור הקרב בקדש, אחד הקרבות המעניינים ביותר בדברי ימי המלחמות בימי קדם.