|
|
16. לחם משנה
(שמות)
|
תוכן העניינים:
1. פתיחה 2. שיחה 3. שירה 4. חומר ספרותי לבחירה 5. פעילויות הכנת חלה מפית לכיסוי חלות |
|
|
והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום (שמות טז ד).
|
|
בפיתוח נושא זה נדגיש בעיקר את ההלכה המקובלת לבצוע על שתי כיכרות לחם בסעודות השבת. נעסוק במקור להלכה זו (שמות טז 22 - 31), רק אם הילדים שמעו כבר את סיפור המן. ביום ו' שלפני שבת "שירה" (שבת בשלח) יהיה סיפור ירידת המן הנושא העיקרי, ושוב יועלה עניין מצוות "לחם המשנה" ומקורו בתורה. |
הצעה לפיתוח הנושא
|
1. פתיחה
שתי חלות או פיתות - הכל כמנהג המקום, מכוסות במפית מיוחדת המיועדת לכך, תהיינה מונחות על שולחן השבת שבגן. (רצוי מאוד ש"לחם משנה" יהיה מאפה בית של אחת האימהות אשר תתנדב לכך.)
הגננת תשאל את הילדים בנימה של חידה, אם הם יודעים מה "מתחבא" שם מתחת למפית.
2. שיחה
לאחר שתסיר הגננת את המפית ותתגלינה חלות השבת, ישוחחו הילדים על ההלכות והמנהגים הקשורים ב"לחם המשנה".
יצוין שאפשר לשים גם כיכרות לחם או פיתות, מצות וכל מיני סוגי לחם, ובלבד שיהיו הכיכרות שנים - "לחם משנה" - ושכל לחם יהיה שלם. ידובר על כך, שאנו אוכלים לחם מיוחד ומשובח בשבת (חלות או לחם אחר) בגלל כבוד השבת. הילדים יספרו, אם אמותיהם אופות בעצמן את "לחם המשנה", והגננת תשבח אמהות העושות זאת, ובמיוחד את מעשה ידיה של האם שאפתה את החלות לאותו יום ו' לגן. הילדים יבררו את הסיבות לכיסוי החלות. במהלך השיחה יתבררו כמה דברים: א. אנו מכסים את החלות כדי שלא "תתביישנה", על שמקדשים על היין לפני שבוצעים עליהן. ב. אנו מכסים את החלות לזכר שתי שכבות הטל שעטפו את המן (אחת מתחתיו ואחת מעליו), אשר ירד לאבותינו בהיותם במדבר. יצוין שאוכלים מ"לחם המשנה" רק לאחר הקידוש. נוטלים ידיים לסעודה, מברכים "על נטילת ידיים", האב מברך "המוציא", בוצע על הפת, ומחלק פרוסות "המוציא" לכל בני הבית. יש המקפידים לחלק את "המוציא" תחילה לגדולים ואחר-כך לקטנים, לפי גילם. אצל יהודי תוניס, למשל, אין מחלקים כלל, כדי למנוע הזכרה של מנהגי אבלות, וכל סועד לוקח את הפרוסה בעצמו לאחר בציעת הפת על-ידי בעל-הבית.
3. שירה
"מנוחה ושמחה אור ליהודים"
"יום זה מכובד מכל ימים" (נלמד את הבתים המתייחסים ל"לחם המשנה" ונסביר אותם.
4. חומר ספרותי לבחירה
יוכבד סגל, חלות שנאפו בנס, "כה עשו חכמינו", הוצאת מורשת (על פי תענית כ"ד ע"ב).
רחל בת-יעקב, יום שישי אצל מוכי ודובי, הוצאת מורשת.
5. פעילויות
א. קליעת חלות מפלסטלינה
ב. אפיית חלות לשבת ג. הכנת מפיות לכיסוי החלות ד. הבאת מפיות לכיסוי חלות ועריכת תערוכת מפיות בגן. פעילות זו אפשר לדחות, אולי, לשבוע הבא, לאחר שהילדים ילמדו כבר על "לחם המשנה".) הכנת חלה 1.200 ק"ג קמח 50 גרם שמרים 1/3 כוס שמן כף מלח 2 כפות סוכר 4 כוסות מים הוראות להכנה: מנפים את הקמח. ממיסים את השמרים במעט מים פושרים, ויוצקים אותם למרכז ערמת הקמח. מוסיפים שמן, מלח, סוכר ומים, ולשים את הבצק. מניחים את הבצק לשעה או שעתיים לתפיחה. מפרישים "חלה" מן הבצק. קולעים חלות מן הבצק. אפשר למשוח את החלות הקלועות בחלמון של ביצה ולפזר עליהן גרעיני שומשום. נותנים את החלות בתנור ואופים אותן במשך 40 דקות על אש גדולה. מפית לכיסוי חלות אפשר להשתמש במפית נייר מוכנה (מסוג מעולה), או במפית בד, שהילדים שולפים חוטים מארבעת קצותיה ליצירת מפרחות. כדי שהבד לא יתפורר, עוברים במכחול טבול בדבק פלסטי מסביב לשוליים במקום הפסקת השליפה של החוטים. הקישוט: אפשרות א': מקשטים בלורד. אפשרות ב': מכינים חותמת "שבת" מתפוח אדמה או מחומר יציב כגון קל-קר, שעם קל-גום (פי-וי-סי, חומר המשמש לכיסוי הרצפה בחדר האמבטיה) ועוד. מדביקים את האותיות על קוביית עץ. יש לזכור שאת האותיות מכינים בכתב ראי. כדי לקשט מפית נייר משתמשים בצבע גואש. כדי לקשט מפית בד אפשר להשתמש בצבע גואש מעורב בדבק פלסטי, או לצבוע בצבע גואש ולצפות אחר-כך בלכה שקופה, בשעווה או בדבק פלסטי. אפשרות נוספת היא להשתמש בצבע מיוחד להדפסת בדים, שהוא אמנם יקר מאוד, אך יש צורך בכמות זעירה של צבע (הצבע נמכר בחנויות מובחרות לצורכי כתיבה ולעתים בחנויות לחומרי בניין). כדאי לגהץ את הבד לאחר יום. אפשרות ג': מבקשים מאחד מבני המשפחה לרקום על המפית. |
