פתגמים

מתוך "מבחר הפנינים" המיוחס לרבי שלמה אבן גבירול
מעובד על ידי יהודה איזנברג על פי מהדורת ברלין 1928

שער החכמה


אל תהי חכם בדברים
כי אם במעשה,
כי החכמה שבמעשה תועילך לעולם הבא,
והחכמה שבדברים, כאן תישאר.

שאלו את החכם: מפני מה חכמת מחבריך?
אמר: מפני שהוצאתי בשמן, יותר ממה שהוציאו הם ביין.

האדם חכם בעודנו מבקש החכמה.
וכאשר יחשוב שהגיע אל תכליתה - הוא סכל.

המלכים שופטי ארץ,
החכמה שופטת מלכים.

אין ראוי שתתבייש לשאול כאשר אינך יודע -
כדי שתדע,
ואל תתבייש כששואלים אותך במה שאינך יודע,
שתאמר איני יודע.

מעלת השכל מן האמונה,
כמעלת הראש מן הגוף.
כשיאבד הראש - יאבד הגוף;
וכאשר יאבד השכל - תאבד האמונה.

ערך כל אדם - כפי מה שהוא יודע.

אם יכבדוך בני אדם בגלל עושר או שררה -
אל יערב לך,
כי הכבוד ההוא יפנה בהפנותם.
אבל יערב לך אם יכבדוך
בעבור חכמה,
או בעבור יראה,
או בעבור מוסר.

שאל החכם: מי הם יותר גדולים - העשירים או החכמים?
אמרו לו: החכמים.
שאלו לו: אם כן, מדוע החכמים נצבים בפתחי העשירים
יותר מן העשירים בפתחי החכמים?
אמר: מפני שהחכמים מכירים את מעלת העושר,
והעשירים אינם מכירים את מעלת החכמה.

אין האדם חכם עד שיהיו בו שלוש מידות:
שלא יבזה מי שהוא קטן ממנו בעודו דורש החכמה.
ולא יקנא לבו במי שלמעלה ממנו בממון.
ולא יקבל שכר על חכמתו.

הטובה שבמידות האדם -
שיהיה שואל.

עם הפחד - תאבד התקווה,
ועם הבושת - חסרון החכמה.

החכמה - אבידת המאמין,
צריך שיבקשנה אפילו בדברי הכופרים.

כמה מגונה הסכלות בזקן!

בקשת החכמה בימי הנערות - כפיתוח על האבן.
ובקשת החכמה בימי הזקנה - כתו על החול.

אל תאמר אל דבר שלא תדע - אדע,
פן תחשד במה שתדע.

אל תבוש לקבל את האמת מאי זה מקום שתבוא,
ואפילו מאדם פחות.

אל תשליכו הפנינים לפני החזירים,
כי אינם יודעים מאומה.
ואל תמסרו החכמה לפני מי שאינו יודע מעלתה,
כי יקרה היא מפנינים,
ומי שאינו דורש אותה - רע מהחזיר.

החכם כשאינו עושה כחוכמתו -
תוכחתו נופלת על הלבבות
כאשר ייפול הגשם על האבנים.

שאלו את החכם: האם נאה לזקן שילמד?
אמר: אם הסכלות גנאי לו - הלמוד נאה לו.

שוטה אין לו רפואה,
והוא מדווה שאין לו תקנה.

כפירת הטובה נבלה,
וחברת הכסיל רעה חולה.