מתוך הספר "פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים",
בתיק פלילי 124/53

82. יואל פלגי (המבוגר שבחבורה), חנה סנש (בת 22) ופרץ גולדשטיין (בן 20) היו חברי "הגנה", ילידי הונגריה (חנה סנש - בת סופר נודע מבודפשט, פלגי וגולדשטיין - ילידי קלוז'), שהתנדבו בראשית 1944 במסגרת הצבא הבריטי למשימה המסוכנת לצנוח ליוגוסלביה ולחדור להונגריה לשם מילוי שני תפקידים משולבים: תפקיד מטעם הצבא הבריטי - להבריח שבויי מלחמה ולהעביר ידיעות מהונגריה, ותפקיד מטעם הסוכנות היהודית - לארגן את יהודי הונגריה להתגוננות בפני המשמיד הנאצי ולסייע להצלת יהודים בדרכי מחתרת.

כפי שהזכרנו לעיל נתמנה בסוף 1943 או בתחילת 1944 על ידי נציגות הסוכנות היהודית בקושטא דר' משה בר צבי (שוייגר), ציוני ותיק וחבר ועדת ההצלה, למפקד ה"הגנה" בהונגריה. בתחילת 1944 התנהלה חליפת מכתבים בין קושטא מצד אחד ושוייגר וקסטנר מצד שני על תכנית הסוכנות היהודית לשלוח קציני "הגנה" אחדים מארץ ישראל להונגריה. בדו"ח של קסטנר נאמר (ע' 70):

"כבר בתחילת השנה הייתה לסוכנות היהודית הכוונה לשלוח 3 קצינים של הבריגדה היהודית לבודפשט במשימה שישתתפו כיוזמים בהכנות להתנגדות מזוינת ולהגנה עצמית וגם יעבירו ידיעות לבעלות הברית. בחירת הקצינים נעשתה על ידי התנדבות. נבחרו חנה סנש... ושני חלוצים מקלוז', יואל נוסבכר ופרץ גולדשטיין... הועדה בקושטא הודיע לנו במכתב עברי הכתוב בצופן כבר בינואר 1944 על התכנית הנ"ל. דר' משה שוייגר, מנהל ה"הגנה", מסר בתשובתו את שמו של ציוני מאויבידק בגבול היוגוסלבי, שעל שלושת הקצינים לפנות אליו לאחר עברם את הגבול ההונגרי. במערבולת המאורעות נטשנו מזמן את התקווה לבואם של שלושת החברים. דר' שוייגר היה זה חודשים בבית הסוהר וגם יהודי אויבידק גורשו בינתיים. אך שלושת החיילים הארץ ישראליים היו בכל זאת בדרכם.

לפי עדותו של שוויגר (ע' 482) הכין הוא לפי דרישת הסוכנות שתי תעודות, אחת בשביל בחור בגיל 24-22 ואחת בשביל בחור יותר מבוגר, והודיע בין ינואר ומרץ 1944 במברק לקושטא שהתעודות מוכנות, בציינו את שם האיש שאליו יוכלו חברי ה"הגנה" לפנות בעברם את הגבול. הכנות אלה נעשו בערב הכבוש הנאצי. ב- .4.4, כשבועיים אחרי הכבוש, נעצר שוייגר על ידי קציני ס"ס, שבאו באופן מיוחד למטרה זו לסובוטיצה, עיר מגוריו, והועבר לבית הסוהר של הגסטפו בבודפשט, ומשם באמצע יולי למחנה מאטהאוזן. שוייגר, קסטנר וברנד נחשבו על ידי הסוכנות היהודית כנאמני ה"הגנה" בהונגריה, ושמותיהם וכתבותיהם נמסרו, על דעת המפקדה הבריטית (מוצג 40), לשלושת הצנחנים, כדי שיפנו אליהם לצורך מחסה אישי וסיוע למשימתם.

חנה סנש הוצנחה בחודש מרץ, פלגי וגולדשטיין - באפריל 1944 לשטח הפרטיזנים של טיטו בצפון יוגוסלביה. אחרי תלאות ועיכובים רבים ביוגוסלביה חצתה חנה סנש, שרוחה קצרה לשמע ידיעות ההשמדה מהונגריה ב- .9.6 את הגבול ההונגרי, אך נתפסה יחד עם שלושת מלוויה (שאחד מהם ירה בעצמו) על ידי משמר הגבול ההונגרי, וגם המשדר שלה נפל בידי האויב. פלגי וגולדשטיין, שלא ידעו על גורלה של חנה, חצו את הגבול ב- 19.6, בהשאירם את המשדר שלהם בגבול עם הוראות מסוימות להעברתו למקום מוסכם בהונגריה ב- .26.6, והגיעו ב-20.6 או 21.6 לבודפשט.

עוד בהיותם ביוגוסלביה הגיעה אליהם, בערך ב- 27.5 (מושג 40), הוראה אלחוטית לבטל את כתבתו של ברנד, שעזב את בודפשט והגיע ב- .19.5 לקושטא. כשבאו פלגי וגולדשטיין לבודפשט, היה קסטנר למעשה האיש היחיד שיכלו לפנות אליו לשם מחסה וסיוע. קסטנר היה גם היחיד בין כל הפעילים בבודפשט, ששני הצנחנים באו במגע אתם במשך הזמן (חברי ועדת ההצלה והמפקדה החלוצית), שהכירוהו אישית (עדות פלגי 431).

"דרכם הראשונה הובילה אלי. היינו ידידים ותיקים. הם נמנו בזמנו על תנועת הנוער "הבונים" בטרנסילוניה, שהייתי מנהיגה במשך כמה שנים (דו"ח קסטנר 71).

שלושת הצנחנים נשלחו אל קסטנר - אף כי רק שניים מהם הגיעו אליו בפועל - כאל נאמן הסוכנות היהודית וה"הגנה" בארץ עוינת.

"הם נשלחו אלי על ידי מוסדות הישוב עקב התכתבות שהייתה ביני לבין הועדה בקושטא בהתחלת 1944... עבדתי בגוף שפעל בין השאר גם לפי הוראות ה"הגנה". הגוף - ועדת ההצלה... הצנחנים נשלחו אלי, גם אלינו, אבל בראש וראשונה אלי באופן אישי, בתוקף תפקידי כמובן... פלגי וגולדשטיין נשלחו בראש וראשונה אלי, ויש להניח שהייתי איש אמונם. בסוף כן גילו לי שנשלחו כחבלנים להונגריה. פלגי... אמר לי שבא להציל יהודים. וגם אמר לי שיש לו תפקיד שני צבאי-מלחמתי והייתי מאושר שלא פירש לי את התפקיד השני. הייתי אחד חברים המרכזיים של המחתרת" (עדות קסטנר 69, 147, 149).

בהציגו את עצמו, הן לפני הן אחרי הכיבוש הנאצי, כנאמן הסוכנות היהודית וה"הגנה" בארץ עוינת, קיבל קסטנר על עצמו חובת נאמנות מלאה כלפי הצנחנים - חובה לתת מחסה אישי וסיוע לחיילים אלה של צבאות הברית וה"הגנה" בשליחותם הסודית והמסוכנת בשטח האויב.
83. טרם נכנס בפרטי המאורעות שהתחוללו בימים הקרובים בקשר לפלגי וגולדשטיין, נקבע תחילה מעין לוח זמנים ושלד המאורעות, עד כמה שהגירסות השונות מאפשרות את הדבר.

פלגי וגולדשטיין הגיעו, כאמור, לבודפשט ב- 20.6 או 21.6, ובו ביום, בשעה 4 אחר הצהרים, ביקרו אצל קסטנר, למחרת עם שחר ביקר פלגי אצל קסטנר שנית, בתאריך בלתי ידוע הודיע קסטנר על בואם של שני הצנחנים לראש שירות הביטחון והגסטפו בבודפשט, ס"ס-אוברשטורמבן- פירר קלגס. ב- 23.6 או 24.6 נפגש פלגי, בדירת גב' קורץ, עם קסטנר פגישה שלישית ושוכנע על ידי קסטנר שעליו להתייצב בפני הגסטפו. למחרת התייצב פלגי, בלוויית הגב' ברנד, בפני סגן ראש הגסטפו, סיברט, ומסר לו את כתובתו, דירת ברנד הישנה. לפני התייצבותו שלח פלגי באמצעות קסטנר הוראה טלגרפית לאיש אמונו בגבול לעכב, אם אפשר, את העברת המשדר. ב- 26.6 או 27.6 נאסר פלגי על ידי הריגול הנגדי ההונגרי בהשתתפות הגסטפו בדירת ברנד הישנה. באותו הערב הובא גולדשטיין על ידי קסטנר למחנה קולומבוס. בארבעת הימים הבאים נחקר פלגי על ידי חוקרי הריגול הנגדי ההונגרי, עונה וניסה להתאבד; המשדר שלו הוצג לפניו, והוא נאלץ לגלות את סודות שליחותו הכפולה מטעם הסוכנות היהודית והצבא הבריטי. ב- .1.7 הועבר פלגי לחוקר הגסטפו וחזר על הודאתו. גולדשטיין נשאר במחנה קולומבוס עד אחרי צאתם של רוב תושבי המחנה, ובכללם הוריו, ברכבת ברגן-בלזן בלילה אור ל- .1.7 בבוקר יצאו קסטנר וגב' ברנד בלוית בלשי הריגול הנגדי למחנה קולומבוס, נכנסו לבדם אל גולדשטיין ושכנעוהו להסגיר את עצמו לבלשים. זוהי המסגרת החיצונית של המאורעות מ- .20.6 עד 1.7, מסגרת שיש למלאה פרטים נוספים ושגם קביעותיה, עד כמה שהן שנויות במחלוקת, טעונות עדין הוכחה.