|
|
פניית הכנסת לפרלמנטים בעולם
בעניין הפסקת ניסויים גרעיניים
בעניין הפסקת ניסויים גרעיניים
כא בחשון תשכ"ב, 31 באוקטובר 1961
דברי הכנסת כרך 32 עמ' 193-129
דברי הכנסת כרך 32 עמ' 193-129
היו"ר ק. לוז:
מנחם בגין (תנועת החירות):
הראשונה הלא היא "פניית הסובייט העליון של ברית המועצות אל הפרלמנטים של כל ארצות תבל:
"מוסקבה, קרמל, 31 במארס 1958. הסובייט העליון של ברית המועצות פונה אל הפרלמנטים של כל ארצות תבל בשאלת ההפסקה, ללא תנאי וללא דיחוי, של הניסויים בנשק הגרעיני. המשכת הפיצוצים של הנשק האטומי והמימני מעוררת דאגה חמורה וחרדה בקרב עמי כל הארצות, נוגעת בעניינים החיוניים של כל בני-דם בכל יבשת, שהם מתגוררים בה."ולהלן:
"לפיצוצים הניסיוניים של הנשק האטומי והמימני השפעה שלילית ביותר, באשר הם מסכנים, אף בימי שלום, את בריאותם של בני-אדם החיים עתה ושל הדורות הבאים, עסקנים ציבוריים רבים ואלפי נציגי מדע מפורסמים של ארצות רבות, תובעים יותר ויותר נמרצות להפסיק מיד את הניסויים של הנשק האטומי והמימני. מדענים בני סמכא מצביעים על כך, כי פתרון הבעיה הנדונה אינו סובל כל דיחוי, מכיוון שהצטברות השאריות הרדיו-אקטיביות בעקבות הפיצוצים הגרעיניים עלילה להביא על המין האנושי נזק שאין לו תקנה".ולהלן:
"הסובייט העליון משוכנע, כי ההפסקה ללא דיחוי של הניסויים בנשק אטומי ומימני על-ידי כל, הארצות שברשותן נמצא נשק זה, הייתה הולמת את טובת כל ארצות תבל, כגדולות כקטנות, בין אם יש ובין אם אין ברשותן הנשק האטומי. ההשפעה ההרסנית של הניסויים הגרעיניים אינה מכירה בגבולות גיאוגרפיים, ואף לא בהבדלים פוליטיים שבין המדינות. לכן גם חייבת כל מדינה לקבוע עמדה בשאלת הפסקתם של ניסויים אלה. כמובן, האחריות העיקרית לפתרון בעיה זו מוטלת על שכמן של אותן הארצות, אשר בידיהן נמצא הנשק הגרעיני והעורכות ניסויים בו. אך אין זאת אומרת כלל וכלל, שאין בידי ארצות אחרות לתרום את חלקן בעניין חשוב זה. כל מדינה שהיא, הן מעצמה גדולה והן ארץ קטנה, בין אם היא חברה באו"ם ובין אם לאו, יכולה להיות לעזר רב בהשגת הסכם על הפסקת הניסויים בנשק גרעיני, על-ידי תמיכתה בתביעה הבינלאומית להפסקה מיידית של הניסיונות המסוכנים בפצצות אטומיות ומימניות". ולבסוף: הסובייט העליון קורא לפרלמנטים של כל ארצות עולם לתמוך תמיכה מלאה במאמצים המכוונים להפסקה כללית וסופית של הניסויים בנשק הגרעיני, בהתאם לציפיית העמים, לשאיפות כל המין האנושי".הקריאה השניה: מוסקבה, קרמלין, 25 בדצמבר 1958.
"הסובייט העליון, בשמעו את הודעת ממשלת ברית המועצות בקשר עם שאילתה מצד קבוצת צירים בדבר הפסקת הניסויים בנשק אטומי ומימני מציין, כי החלטת הסובייט העליון של ברית-המועצות מיום 31 במארס 1958 להפסיק בדרך חד-צדדית את הניסויים בנשק אטומי ומימני מכל הסוגים, נתקבלה בסיפוק מלא על-ידי העמים של כל הארצות. החלטה זו, היסטורית והומאנית ביותר, נחשבת בצדק לצעד חשוב בדרך לחיזוק שלום עולמי עלי אדמות ולהצלתה המלאה של האנושות מהסכנה המדכאת של מלחמה אטומית"'.ולהלן:
"בקשר עם השיחות המתנהלות כעת בז'נבה בדבר הפסקת הניסויים בנשק גרעיני, לא יכול הסובייט העליון שלא לציין, כי ארצות-הברית ובריטניה עדיין אינן מראות נכונות להגיע לידי הסכם על הפסקתם הכללית של הניסויים בנשק אטומי ומימני לעולם ועד. עמי כל ארצות תבל דורשים בתוקף ובהחלטיות מן המעצמות אשר ברשותן הנשק האטומי והמימני, להוציא מגדר החוק את הניסויים בנשק זה של השמדה המונית, ודרישות אלו ילכו ויתגברו כל עוד לא יושם קץ "ליצירת סוגים הרסניים יותר ויותר של פצצות אטומיות ומימניות, ולסכנה המתפשטת של השפעתה המזיקה של ההקרנה הרדיו-אקטיבית על בריאות בני האדם".ולהלן:
מתוך דעה, כי הפסקת הניסויים בנשק אטומי ומימני מכל הסוגים היתה לצעד חשוב בדרך להפסקת מדיניות של מרוץ הזיון ו"מלחמה קרה", לטובת חיזוקו של השלום בין העמים, הסובייט העליון של ברית המועצות מחליט:אדוני היושב ראש, אילו היה בכוחם של נימוקים הגיוניים למנוע פיצוצים, הרי הדברים שבאו אלינו מעל במת הסובייט העליון ואשר לא יכלו להישלח בלי יזמתו ובוודאי לא בלי הסכמתו וידיעתו של יושב-ראש מועצת המיניסטרים של ברית המועצות, היו מספיקים כדי שארץ אדירה זו לא תחדש, שלוש שנים לאחר שהוסכם בעולם כולו על הפסקות הניסויים האטומיים, את הניסויים האלה המסכנים, כדברי הסובייט העליון, את בריאותם של כל בני-האדם בכל ארצות תבל.
1) לאשר בחיוב את המדיניות והאמצעים המעשיים של ממשלת ברית המועצות בשאלת הפסקתם של הניסויים בנשק אטומי ומימני.
2) להטיל על ממשלת ברית המועצות להמשיך ולנהל מאבק בלתי פוסק למען הפסקתם המיידית, הכללית וללא תנאי, של הניסויים בנשק גרעיני לעולם ועד".
על החתום: יושב-ראש הנשיאות של הסובייט העליון של ברית המועצות, קלמנטי וורושילוב.
אסתר וילנסקה (מק"י):
מנחם בגין (תנועת החירות):
אסתר וילנסקה (מק"י):
מנחם בגין (תנועת החירות):
יש ניסיון לשכנע את העמים כי פצצה אטומית קילוטונית נושאת ענני רעל, ואילו פצצה מימנית מגטונית מביאה ערפילי טוהר, כי פצצה מימנית יותר קטנה מסכנת את בריאותם של כל בני-האדם, ופצצה אטומית הרבה יותר גדולה מבטיחה את החיים לכל בני-האדם; כי הפסקת ניסויים בנשק גרעיני היא אקט הומאני יותר.
אולם, אנשים בני-חורין, ובייחוד אנשים החופשים לחשוב גם בימי חייו של סטאלין, כאשר הוכר על-ידי כל הקומוניסטים בכל ארצות תבל כגדול וכנאמן בתלמידיו של לנין ומגשים תורתו; וגם בימים כאשר מרחיקים את גופתו מהכיכר האדומה כדי לא לפגוע בלנין ובלניניזם, ואלה ששרו בחייו שירת תהילות לו, מוחאים כף לקבורתו השניה, הסופית, - אנשים החופשים לחשוב, אינם יכולים לקבל את הכפילות הזאת, ומשום כך ישנה דאגה אמיתית בלבם של כל בני החורין, ואם ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב קורא לדאגה זו בשם: היסטריה בורגנית, הרי לאור הדברים של הסובייט העליון קשה לדעת מה זאת שלווה פרוליטרית.
זוהי דאגת אמת. כל אדם עומד נרעש, אף אם לא נפחד, מול העובדה שהאדם קרא דרור לכוחות הרס אשר - אני רוצה להתבטא בזהירות. אין בטחון שעוד יצליח להשתלט עליהם ולמנוע את פעולתם העצמית הטמונה בהם ללא קשר עם רצונו; וייתכן שאנו עומדים מול החזיון, עליו נכתב ונאמר בהיות ישראל לעם - "פוקד עוון אבות על בנים, על שילשים ועל ריבעים". עכשיו, בלא הפירוש האדיר, ההומאני של חכמינו אשר הלכו בעקבות נביאינו, לאמור: שטעם פקידה כטעם זכירה, והקשר גם במלה המסכמת: לשונאי. כלומר, אם לא יחטאו הבנים בדור השני, השלישי והרביעי, לא יהיה נקם על עוון אבותם. ואילו בעמדנו מול הפיצוצים המפלצתיים האלה, החוזרים ונשנים, עולה השאלה - האם במקרה דנן לא יוסר אותו פירוש של חכמינו.
משום כך אנו היינו מציעים שהכנסת תפנה לכל הפרלמנטים בעולם, ותציע להם שהם מצדם יפנו לסובייט העליון של ברית המועצות, מאחר שהוא פנה אל כל הפרלמנטים באותה תביעה עצמה - להשפיע על הפסקת הניסויים האטומיים להוציא את הניסויים האלה - מגדר החוק הבינלאומי; לראות בהם סכנה לבריאותם של כל בני הדור הזה והדורות הבאים.
לאור הדברים האלה, תושמע הפניה של נבחרי כל העמים: חדשו את המשא-והמתן הבין-מעצמתי להפסקת הניסויים האטומיים ולקביעת פיקוח בינלאומי על קיום ההסכם הזה הלכה למעשה.
קראתי היום כי הגברת שרת החוץ, אשר אני מתכבד לברך אותה עם שובה משליחותה בארגון האומות המאוחדות, וגם, כמי שמדבר בשם האופוזיציה הראשית, לברך אותה על הופעותיה רבות-הכבוד בעצרת זו של ארגון האומות המאוחדות, - קראתי כי הגברת שרת החוץ עומדת לטעון כי הכנסת אינה חייבת ליטול את היזמה בעניין חמור זה, משום שישנן ארצות קרובות יותר לנובאיה זמליה. אינני יודע אם עלה על דעתה של הגברת שרת החוץ להשתמש בנימוק זה, אבל כך היה כתוב היום בעיתון בוקר חשוב, ולכן הייתי רוצה להקדים, ומכל מקום להשיב, שאין זו טענה המתקבלת על הדעת. מבחינה זו יש לקבל את דבריו של הסובייט העליון: הפיצוצים האלה אינם יודעים גבולות. ואין זה כלל חשוב אם ארץ מסוימת מרוחקת מאות או אלפי מילין מנובאיה זמליה או מכל מקום אחר ששם נעשים הפיצוצים האלה.
הבטחתי לגברת וילנסקה תשובה ואתן אותה. לו היית יושבת על-יד חברך, שהוא רופא, היה הוא מסביר לך במקומי שיש זריקה המחזיקה כמות מסוימת, קטנה, של חומר מחלה, והיא מחסנת, אבל אותו חומר בכמויות הרבה יותר גדולות עלול לגרום למחלה קשה וגם למוות.
משה סנה (מק"י):
מנחם בגין (תנועת החירות):
אני סובר שפנייתנו לפרלמנטים בכל העולם - תהיינה תוצאותיה אשר תהיינה - יש לה מקום. ואולי יאמר מישהו: האם תשפיע? אני יודע שהשאלה ריאליסטית מאד. גם החלטת עצרת האו"ם לא השפיעה. אבל העובדה שקריאות אינן משפיעות, אינה פוטרת אנשים מודאגים מלהשמיען. זו חובה אנושית וצריך למלא אותה. תהיינה תוצאות הפניה הזאת אשר תהיינה, ידידי ואני מאמינים, אדוני היושב-ראש, שיזמת ירושלים בעניין זה אינה יכולה אלא להעלות את קרנה של ישראל. פעם השמיע עם משועבד את הקריאה: למען חירותנו ולמען חירותכם. בימים אלה יש להשמיע את הקריאה:
למען ילדינו ולמען ילדיכם, שימו קץ לניסויים במפלצות האטומיות המגטוניות.
היו"ר ק. לוז:
שרת החוץ ג. מאיר:
ברצוני למסור לכנסת שני דברים. תחילה אביא שתי פסקאות מנאומי בשם משלחת ישראל בעצרת האו"ם הנוכחית בעניין פירוק הנשק בכלל וכן בעניין הפסקת הניסויים האטומיים.
אמרתי:
"ישראל תומכת בפירוק נשק מוחלט במסגרת של פיקוח וביקורת יעילים. הסיבה מדוע אין לדבר על פירוק נשק מבלי להדגיש את הצורך בפיקוח יעיל, נעוצה בעצם המניע המביא לזיונן של אומות. האומות לא היו מתחמשות, אלמלא פחדו זו מפני זו, אלמלא היה חוסר אמון ביניהן".ובנוגע לנקיטת אמצעים בעניין הניסויים אמרתי:
"משלחתי תתמוך בכל תוקף בנקיטת אמצעים יעילים, אשר יפסיקו ניסויים גרעיניים ואשר יבטיחו שהפסקה זאת תהיה בת-קיימא ולא תופר בשרירות".לדאבוננו אנו יודעים שבוויכוח על הפסקת הניסויים, וכן בעניין פירוק הנשק, - נאומים והחלטות אינם מספיקים. מי שבאמת רוצה הפסקת ניסויים אטומיים ופירוק כולל של הנשק האטומי, רוצה שייעלם מן העולם האסון הזה, אבל הוא רוצה גם שייעלם מן העולם האסון שלפניו: הוא הפחד מפני מה שעלול לקרות, - וזה עוד גרוע ממלחמה. מלחמה נגמרת. מי ששיחק לו הגורל ונשאר בחיים - הוא נשאר בחיים. אך בעניין הניסויים האטומיים, עוד לפני המלחמה, מי יידע אם לא יהיו דורות נגועים, ובכל אופן אם לא הדור, הזה, דור הילדים, כבר יהיה נגוע. ומי שמדבר על זה ברצינות ולגופו של עניין, בלי פניות מדיניות לצד זה או אחר, מוכרח להגיד בנשימה אחת עם דרישתו לפירוק נשק והפסקת הניסויים האטומיים, שהדבר ייפסק בצורה כזאת שיהיה מכסימום הביטחון האפשרי בעולמנו זה, שהניסויים לא יוכלו להתחדש לפי רצונו של צד זה או אחר.
מתוך כך תמכנו ונתמוך בעניין המשא-ומתן, בהסכמים, בפיקוח יעיל, ובכל הערובות האפשרויות שלא יהיה צד זה או אחר חפשי לעשות כרצונו.
ועוד מלה אחת לאינפורמציה בשאלה מה נעשה בעניין זה באו"ם.
למעשה מקובצים עתה באו"ם נציגים של כל הפרלמנטים של כל האומות בעולם. יושבים כבר עכשיו נציגי 103 עמים. ועד שהעצרת תיגמר - אולי עד שתגיע ההצעה בעניין הניסויים להצבעה - יהיו כבר 104 או 105. בכל אופן יושבים עכשיו 103 ודנים בוועדה מיוחדת בנושא זה. יש הצעות שונות. יש הצעת קריאה להפסקה ויש הצעה לקרוא למשא- ומתן על הפסקה. בכל אופן כבר נתקבלה הצעה אחת. ב- 27 באוקטובר קיבלה המליאה החלטה - קריאה לברית-המועצות שלא לפוצץ את פצצת 50 המגטון. היא נתקבלה ב- 87 בעד, 11 נגד ו10- נמנעים. לצערי, כולנו יודעים מה הייתה התוצאה של הקריאה הזאת.
כבוד היושב-ראש, אני מבקשת להעביר את הצעת חבר-הכנסת בגין לדיון בוועדת החוץ והביטחון.
