(ב) ה' אלוהים יברך אתכם, ויזכור לכם את בריתו את אברהם ואת יצחק ואת יעקב. (ג) ויתן לכם לב שלם ליראה אותו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. (ד) יפתח ה' לבבכם להגות בתורתו ולשמור מצוותיו, ויתן לכם ברכה ושלום. (ה) לו ישמע ה' את תפילתכם וירחם עליכם, ומכל צרה יפלט נפשכם. (ו) זאת תפילתנו בעדכם כל הימים.
(ז) בשנת תשע ושישים ומאה, עת מלך מלך דימטריוס, כתבנו לכם את כל הצרות אשר עברו על נפשנו, בבגוד ישוע ועדתו בארץ הקדושה ויפשעו בממלכות יהודה. (ח) ויציתו את שער החצר באש וישפכו דם נקי בארץ. (ט) ונתפלל את ה' אלוהינו ויקשב לקולנו, ונקרב לו קורבן וסולת למנחה, נעלה נרות וניתן את לחם הפנים על שולחן ה'. (י) ושאלנו מכם לחוג עמנו את חנוכת המזבח בירח כסלו.

(יב) אנשי יהודה וירושלים והזקנים, לאריסטובלוס אומֵן המלך תלמי ממטה הכוהנים המשוחים, וליהודים אשר במצרים, שלום וישע.
(יג) הננו מברכים את ה' אלוהינו אשר הציל את נפשנו מצרה גדולה להתייצב לפני מלך אדיר ונורא. (יד) כי הוריש ה' את אויבינו מעירנו הקדושה, ויפיצם בגבולי ארץ פרס. (טו) והמלך עם חילו הגדול והעצום נהרגו בבית נאניה בעקבות כוהניה. (טז) כי בבואו אנטיוכוס עם להקת מרעיו אל בית נאניה, ויתלוצץ לקחת אותה לו לאשה, למען החזיק באוצרותיה כמוהר. (יז) ויהי כאשר הביאו כוהני נאניה את האוצר, והמלך ואנשיו הלכו אל הבית פנימה לראותו, ויסגרו הכוהנים את דלתי הבית מאחריהם. (יח) ויפתחו דלת נסתרה, ויסקלו אותו וכל אשר עמו באבנים וימותו. (יט) ויכרתו את ראשם ויגזרו אתם לגזרים, וישליכום החוצה. (כ) הודות והלל לה' כי הכרית את הרשעים מן הארץ ואינם.
(כא) ועתה כי יש את נפשנו לחוג את יום חנוכת המזבח בעשרים וחמש לחודש כסלו. לא חדלנו מהודיע אתכם לחוג אותו עמנו. (כב) וחגותם אותו כימי חג הסוכות, וכיום אשר מצא בו נחמיה את אש הקודש בשובו לבנות את המקדש ואת המזבח, ויקרב עליו עולות וזבחים לאלוהים. (כג) כי כאשר הוגלו אבותינו ארצה פרס, לקחו הכוהנים הקדושים את האש בסתר מעל המזבח, ויטמנו אותה בשוחה עמוקה ויבשה לשומרה, ולא ידע איש את מקומה. (כד) ויהי מקץ ימים רבים, בנטות ה' את חסדו עלינו, והמלך שלח את נחמיה ירושלימה. (כה) ויקח מבני הכוהנים אשר טמנו את האש, וישלחם לבקְשה. (כו) אולם כאשר הוגד לנו לא מצאו את האש, כי אם מים קפואים מצאו תחתיה, ויצו נחמיה לשאוב את המים ולהביאם. (כז) ויהי בהקריבם את קורבן ה', ויצו אותם לזרוק מן המים על העצים ועל הקורבן אשר על המזבח, ויעשו כן. (כח) אחרי כלותם, והשמש יצאה על הארץ, והעבים נפוצו, והנה אש אלוקים מתלקחת בקורבן, וישתומם כל העם מסביב.

(לא) ה' אלוקים יוצר ובורא הכל, עזוז ונורא צדיק ורחום, אתה לבדך מלכינו ומושיענו. (לב) ה' הצדיק הפותח ידו הרחבה לכל חי, אלוקי האלוקים ואדון העולם, הפודה את עמו ישראל מכל צרותיו, אתה בחרת באבותינו וקידשת אותם לעבודתך. (לג) רצה נא את הקורבן הזה בעד עמך ישראל, ושמר את נחלתך וברכה. (לד) קבץ את פזורי עמך ופדה אותם מיד הגויים, פקח עינך וראה את חרפתם, כי תועבת כל אדם המה, למען ידעו הגויים כי אתה ה' אלוהינו. (לה) שפוך חמתך על צוררי עמך, אשר בשרירות לבם השפילונו עד ארץ. (לו) תביאנו ותטענו בהר נחלתך, כאשר אמר משה עבדך.

(ו) הנה אוצר הבית מלא כסף וזהב, אשר לא יספר מרוב, ורב מידי העבודה לקורבנות הבית, ולמלך שווה לקחתו.

אנא ה' הביטה בעוני עמך אשר יד כל אדם בהם, ורחם על בית קודשך אשר היה למרמס זרים. (ג) חמול נא על הקריה הנבוכה אשר התעתדה לגלים, ושמע את קול דמי ההרוגים הצועקים אליך מן האדמה. (ד) זכור את העוללים ואת היונקים אשר נשפך דמם לעינינו, ונקום את נקמת שמך הגדול אשר חרפו אויביך.

אם לא למעננו, למענך פעל, על הברית אשר כרת את אבותינו, ועל שמך הגדול שנקרא עליהם.

(יט) אל תגורו מפני הגויים ואל תערצו מפני המונם, היוצאים באון ובעול לקראתנו, לכן התחזקו והיו לאנשים. (כ) זכרו את החרפה אשר שמו את מקדש ה', ואת החרבה אשר עשו בקריה הקדושה ויזילוה, וכי הפרו כל חוקות אבותינו. (כא) הן המה חוסים במגינם וברוב כוחם, ואנחנו בשם ה' אלוהינו נגביר, אשר ברגע יכלה כל היוצאים לקראתנו, ומחרונו ימוטו כל מוסדי ארץ.

(כה) אנטיוכוס המלך והשליט ליהודים הישרים שלום וחיים וברכה. (כו) אם שלום לכם ולבניכם ושלוה באוהליכם אודה את שם ה' אשר בו תוחלתי. (כז) הנה נחליתי מאוד בדרך בשובי מארץ פרס. (כח) וכאשר זכרתי את חסדכם ואת אמתכם עמדי נתתי את לבי לבקש את שלום הארץ ויושביה. (כט) וגם כי לבבי לא יאמר נואש, ושברתי לתשועת ה' להירפא מחליי זה, לא אחדל לעשות כאשר עשה אבי לפני. (ל) כי בנוסעו עם חילו לארצות העליונות, הקים מושל תחתיו לדעת מי הוא אדוני הארץ, אם יקרהו אסון, או מלחמה, והממלכה לא תהיה שובבה, כן אעשה אף אני. (לא) כי רואה אנכי את המלכים מסביב שואפים למלכותי אם תאונה לי רעה, לכן שמתי את בני אנטיוכוס למלך תחתי. (לב) כאשר בחסדכם קדמתם פניו תמיד בלכתי לארצות העליונות, וכתבתי לו את הדברים אשר תראו מתחת. (לג) ועתה הנני מבקש מידכם על כל הטוב אשר גמלתי לכולכם ולכל אחד מכם, להיות נאמנים ושלמים לי ולבני. (לד) ובטחתי בו כי הטיב ייטיב עמכם בכל נפשו ובכל מאודו וישמע לקולי.

(יז) ליזיאש לעם יהודה שלום. (יח) יוחנן ואבשלום מלאכיכם הביאו לי את ספרכם ויבקשו ממני את הדברים אשר נקבו בתוכו. (יט) הנה הבאתי את משאלותיכם לפני המלך, והוא נשא את פניכם בכל דבר אשר יישר. (כ) ועתה אם באמת ובתמים תשמרו את הברית הזאת, היטב איטיב גם ביום מחר עמכם. (כא) וציוויתי את מלאכי אלה וגם את המלאכים אשר שלחתם אלי, להורות אתכם את הדברים האחדים אשר פרשו בינותינו והיה זה לכם שלום.
(כב) ביום העשרים וארבעה לחודש דיסקורי שנת מאה וארבעה ושמונה.

(כד) המלך אנטיוכוס נותן את ברכתו שלום לאחיו ליזיאש. (כה) בהיאסף אבי אל אבותיו ומושבו בין מלאכי אלוהים, נתתי את לבי לדרוש את שלום עמי לבל ייעצר איש מעבודת אלוהיו. (כו) ועתה שמעתי על היהודים לאמור, כי מאנה נפשם ללכת בחוקי היונים כאשר ציוה עליהם אבי לפני מותו, ורצונם אך לדבוק בחוקות אבותיהם. (כז) על כן חשבתי למשפט לתת שלום גם לעם הזה, וציוויתי להם את בית אלוהיהם, וימשלו בארצם כמשפטם. (כח) ועתה שלח נא את מלאכיך אליהם לכרות להם ברית שלום למען ידעון את אשר עם לבבי וישבו לבטח בארצם.

(ל) המלך אנטיוכוס לזקני יהודה ולכל קהל ישראל שלום.
(לא) אם שלום לכם ישמח לבי גם אני, ואני שלום. (לב) הנה שמעתי מפי מינילאוס כי כלתה נפשכם לשוב אל אחוזתכם ואל משפחותיכם. (לג) לכן הנני נותן את בריתי שלום לכל העוברים בארצי, למן היום הזה עד יום השלושים לחודש האביב. (לד) ויוכלו לאכול ולשתות כפי חוקותם ומשפטם, ולא ירע להם איש על אשר עברו את מצוותי בשגגה עד היום. (לה) ושלחתי לכם את מינילאוס למען הודיעכם את בריתי זאת והיה זה לכם שלום. (לו) בחמישה עשר יום לחודש האביב, שנת שמונה וארבעים ומאה.

(לח) קווינטוס ממיוס וטיטוס מנליוס שלוחי רומא לעם יהודה שלום.
(לט) כל ההנחות אשר עשה לכם ליזיאש שאר המלך הקרוב אליו ישרו בעינינו ושמחנו בן. (מ) ועל אודות הדברים אשר אמר לכם להביא לפני המלך. (מא) מהרו ושלחו מכם אחד אלינו להודיענו את אשר בלבבכם, למען נתבונן בדבר הטוב הוא אם רע, כי נוסעים אנחנו כעת לאנטוכיא. (מב) רק אל תעצלו להשיב אותנו דבר, כי ירט מדרך לנגדנו והיה זה לכם שלום.

(לא) הנה שמעתי ותרגז בטני, כי כרת ברית שלום ואהבה את יהודה, לכן מהר ושלחהו אסור בזיקים לאנטוכיא.

(לז) אם לא תסגירו את יהודה אסור בידי, והפכתי את הבית הזה למהפכת עולם, ואת המזבח אתוץ, והקימותי בית בכוס תחתיו.

(מ) ה' אלוהים ורב מחולל כל, אף כי לא יפקד ממך דבר, רצית בבית הזה לשבתך בקרבנו עולמים. (מא) לכן אל הקודש ואבי כל הקדושים, חוסה נא על הבית הזה אשר טהרנו מקרוב לבל יטמא עוד, וסגור כל פה עיקש ופתלתול.

(ט) אל תיראו ואל תערצו מפני הגויים הנוסעים לקראתכם. (י) זכרו תשועת ה' מימי קדם, אשר שלח לכם מן השמים, ובטחו בישועתו גם עתה.

זכרו את המעל אשר מעלו בכם הגויים, בהפרם את הברית אשר כרתו עמנו באלה ובשבועה.

(טו) הנה חוניו הכהן המשיח נראה אלי בחלומי, ואתם כולכם ידעתם את האיש ואת שיחו. (טז) ישר ותמים היה בדרכיו, ורודף צדקה וחסד מנעוריו, וחן הוצק בשפתיו. (יז) ואראה אותו פורש את כפיו אל ה' ומתחנן בעד עמו ישראל. (יח) ואחריו ראיתי איש נכבד בעטרת שיבה, עוטה אור כשלמה, והוד והדר בפניו. (יט) ויפתח חוניו את פיו ויאמר, הזקן הנכבד אשר עיניך רואות, הוא ירמיהו נביא האלוהים. (כ) ובאהבתו את אחיו יבקש רחמים על עמו ישראל ועל הקריה הקדושה. (כא) וחרב זהב בימין ירמיהו, ויתנה בידי ויאמר: קח נא את החרב בידך, והכית בו את צורריך.

(ל) ה' אלוהים, אתה שלחת את מלאכך בימי חזקיהו מלך יהודה, ויך במחנה סנחריב מאה ושמונים וחמישה אלף איש. (לא) ועתה אלוהי השמים שלח נא גם היום את מלאכך לפנינו, והפל פחדך על מחנות אויבינו. (לב) למען יחרדו לזרוע עוזך כל מחרפי אלוהים הנוסעים לקראתנו, ורגזו וחלו מפניך.