לכבוד מר משה גולדשטיין יצ"ו
מנכ"ל "רעות" - ש.נ.ס.
רח' מרגולין 5, תל-אביב

שלום וברכה,

לאחר המפגש בלשכתי ביום א' ב' במר חשוון (9.01.21), בו הופעת יחד עם ד"ר נחמן וילנסקי ובקשתם חוות-דעתי ההלכתית בנושא דרכי הטיפול הרפואי במר בנימין אייל,

לאחר הסקירה המפורטת והעדכנית אודות מצבו המיוחד, אותה הואלתם לתאר בפני במפגש זה,
ולאחר שנתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה, להוסיף דעת על כל מה שהיה ידוע לי בנושא זה קודם לכן,

ולאחר שבאתי בדברים עם גדולי פוסקי דורנו שאף הם הדירו שינה מעיניהם בחיפוש אחר הדרך הנכונה, שהן קדושת החיים והן סבלו הממושך של החולה לנגד העיניים,

הגעתי למסקנה, שהנני מביא בפניך, תוך הדגשה מירבית כי אין מקרה דומה לרעהו ואסור בשום פנים לראות בפסיקתי זו משום תקדים לדרכי הטיפול בחולה אחר, במקום אחר ובזמן אחר אף אם המקרים נראים דומים כשתי טיפות מים. המיוחד והמורכב בנושא הנדון - דרכי הטיפול במחלת ניוון השרירים של מר בנימין אייל - הם הקובעים את הגישה ההלכתית ההולמת למקרה זה בלבד.

לאור כל הנתונים שהצטברו, למדתי לדעת כי הטיפול המוצע, שהוא נשוא העתירה, הינו חריג שאף ירבה בעצמה אדירה את ייסוריו הקשים של העותר, ובהיות שההלכה אינה מחייבת ולעיתים אף אוסרת לבצע טיפול חריג שמאריך את משך הייסורים ואין בו כל סיכוי לרפואה. מה עוד, שהשתכנעתי באופן חד משמעי כי גם ביצוע החיבור במצב של ניוון שרירי החזה לא ירפא את המחלה ואף לא יאריך את תוחלת חיי החולה באפן משמעותי, ואדרבא יש מן הסיכון הנוסף ותוספת מכאוב בדרך המוצעת, וכבר קבעו חז"ל כי:

"אנחה שוברת מחצית או כל גופו של אדם"

הרי המסקנה הבלתי נמנעת, הכאובה והדוויה, היא:

כאשר תגיע ח"ו השעה, תהיו רשאים להיענות לבקשת מר אייל ורעייתו ולא לנקוט בטיפול החריג של חיבורו למכשירי החייאה מלאכותיים.

מובן מאליו, כי יש להמשיך בכל הטיפול הרפואי הרגיל, אין לנתקו מהחיבור הקיים עתה, יש להזינו בכל אמצעי ההזנה הדרושים ולעשות כל הניתן לשיכוך מכאוביו. כל מה שמעבר לכך - בידיו של רופא כל בשר המפליא לעשות.

חזק את ידי הרופאים והאחיות העוסקים במלאכת הקודש, ומסור ברכותיי למר בנימין אייל ולרעייתו כי ימלא הקב"ה משאלות לבם לטובה.