הערות וציונים למכתב הרב נבנצל

1. ראה חזון אי"ש טהרות, אהלות סי' כב, אות לב, ד"ה בפ"ת. -- העורך.
2. הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך שליט"א. -- העורך.
3. שמירת שבת כהלכתה (תשל"ט) פרק לב, סעי לד, הערה קד. שלא כדעת הגר"מ פיינשטין זצ"ל באגרות מעה או"ח חלק א, סימן קלא. -- העורך.
4. מהדורת בלאו כרך ב, סיממם, שח [שט], שי. מהדורת פרימן סיממם מז, [סח], סט. -- העורך.
5. סימן חד סעיף א, בביה"ל ד"ה והואיל. -- העורך.
6. שו"ע או"ח סי' שמה סוף סעיף ז מטם י"א, וראה מ"ב שם ס"ק כד. -- העורך.
7. רמב"ם הלכות שבת פרק יד הלכה א, וכן משמע מתשובת הרמב"ם שם (הע' 4). ראה גם ביה"ל סי' שמה סעיף ז ד"ה מ"א וי"א שכל וכו'. -- העורך.

---

בעקבות הערותיו של הגר"א נבנצאל, הועלתה השאלה על שולחנם של הגאון הרב ישראל זאב גוסטמאן, ראש ישיבת נצח ישראל (ראמיילעס מווילנא) בירושלים, והגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך, ראש ישיבת קול-תורה בירושלים. שניהם הסכימו להלכה עם המשתמע מהערותיו על הגר"א נבנצאל, אף הוסיפו, כל אחד בנפרד, הדגשים הלכתיים נוספים. תשובה ב' המובאת להלן מבוססת על הוראת הגרי"ז גוסטמאן שליט"א. בדיון נוסף עם הגרש"ז אויערבאך שליט"א, בקש להוסיף שלוש הגבלות להיתר הנסיעה. הגבלות אלו הובאו בהדגשה בפסקה ו של התשובה.

תשובה ב

א. ישוב בגודל של נווה צוף, מצוי שיהיו בו מצבי פיקוח-נפש, לא רק בנפילות וחבלות שאירעו שם לא פעם אפילו בשבת. גם מקרים של חום גבוה, אשר לאחר בדיקת הרופא "אין בהם דיני נפשות", קודם בדיקתו הרי הם בחזקת פיקוח נפש, ומחללים עליהם את השבת. מסירת המידע הנכון לאמהות, איך למנוע התייבשות מסוכנת של ילד עם חום גבוה, אף היא נחשבת כפיקוח נפש, ומחללים את השבת לעשותה. לכן, למרות שבשעת שובו של הרופא לישוב עדיין מצב פיקוח הנפש איננו ממש לפנינו¹ מאחר והדבר מצוי שיהיה, הרי זה כפיקוח נפש לפנינו².

ב. בבית החולים במחלקת נשים תולדות (נשוא שאלתנו, מצויות כל הזמן לא רק יולדות, אלא גם נשים מייד לאחר ניתוחים שונים. נשים אלו הם ללא ספק במצב של ספק סכנה והטיפול הנכון והשקול חשוב ביותר להחלמתם המהירה.

ג. לכן:
1. אם רופא מחליף נמצא בישוב בשבת³ אסור לרופא התורן בבית החולים לשוב בשבת אל ביתו (הנמצא מחוץ לתחום י"ב מיל) אפילו ע"י נהג נוכרי משום ספק דאורייתא באיסור תחומין.

2. אם אי אפשר להשיג רופא מחליף, רק אז מותר לך לשוב לביתך בנוה צוף בגמר "תורנות שישי" (שבת בבוקר" אך ככלל, יש להתיר רק כאשר הנוהג ברכב הוא גוי⁴.

3. מותר לך להגיע בשבת מביתך לבית החולים לתורנות, מאחר ובביה"ח עליך לטפל בחולים שיש בהם סכנה. אין עליך חובה לוותר על נוחיות המשפחה ולהגיע לפני שבת לבית החולים משתי סיבות:
א) אם אין לך מחליף זקוקים לך בישוב שמא ייווצר שם מצב מצוי של פיקוח נפש.
ב) לדעת הגרשז"א⁵ אין חובה לוותר בקביעות על נוחיות המשפחה ולטרוח טרחה מרובה כדי להימנע מחילול שבת במקום פיקוח נפש. גם כאן, ככלל, ההיתר מתייחס לנהיגת גוי בלבד.

ד. אם בידך ישנה האפשרות לבחור בין "תורנות שישי" בה עליך לשוב לביתך בשבת, לבין "תורנות שבת" בה עליך להגיע לביה"ח בשבת, עדיף שתבחר ב"תורנות השבת"( במחלקה בה אתה עובד, יש תמיד חולים שיש בהם סכנה, לעומת המצב בנווה צוף שלא תמיד קיימים חולים מסוכנים אלא רק "מצוי" שיהיו.

ה. כעצה טובה נוספת דומני שכדאי לשקול תורנות משולבת שישי שבת" ועל ידי כך לצאת בשבוע אחד ידי חובת שתי "תורנויות סוף שבוע", ובמקרי אלו מתמעט חילול השבת במידה ניכרת ומתרבה שבתות בהם ניתן לשהות בשלמות עם בני המשפחה, (בתנאי שיש רופא מחליף בישוב)"

ו. הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך הוסיף בהדגשה 3 הגבלות:
1. חובה על הישוב בשיתוף פעולה עם הרופא, לדאוג שבשעה שהרופא איננו נמצא בביתו אלא בתורנות בבית החולים, ימצא רופא מחליף במקום שיוכל לטפל במהירות במצבי פיקוח הנפש לכשיהיו רק אם אי אפשר להשיג רופא מחליף כנ"ל אד קיים ההיתר לשוב לישוב בשבת.
2. אם קרתה תקלה, ובאופן חד פעמי לא ניתן היה להשיג גוי, ולכן הנוהג ברכב הוא יהודי אזי יש למעט עד כמה שאפשר בנסיעה, ולכן יש לעצור את הרכב במקום הבטוח הראשון אליו מגיעים, אפילו הוא מרוחק מהבית (כדוגמת שער הישוב)⁸
3. ההיתר לנסוע אל ביה"ח לתורנות שבת קיים רק במקום בו הנהלת בית החולים עושה מאמץ אמיתי כדי למנוע חילולי שבת מיותרים, כפי שנעשה, לדוגמא, במרכז הרפואי "שערי צדק" בירושלים.
בהגבלות האמורות, הנך רשאי לחזור לביתך בנוה צוף בגמר התורנות בשבת באמצעות נהג גוי כל עוד אתה הרופא היחידי במקום. כמו כן הנך רשאי להגיע מביתך אל בית החולים לתורנות שבת באמצעות נהג גוי.

הערות וציונים

1. ראה נוב"י מה"ת, יו"ד, רי בעניין ניתוחי מתים, דס"ל שלהחשיב מצב כפיקוח נפש בעינן
"חולה לפגעו".
2. ראה חזון אי"ש טהרות, אהלות ס" כב, אות לב, ד"ה בפ"ת.
3. ראה פסקה ו להלן.
4. יש לזכור שלדעת הרבה ראשונים (ראה מ"מ, הלכות שבת, פרק כז הלכה א) בנהיגת נוכרי אין כאן איסור תורה כלל משום שאין איסור תחומין דאורייתא אפילו בי"ב מיל. גם להולכים בעקבות הרמב"ם וסיעתו (שם, ושו"ת הרמב"ם, מהדורת בלאו כרך ב, סימנים שח, שט, שי. מהדורת פרימן סימנים סז, סח, סט), ותחומין י"ב מיל אסורים מן התורה, אין לשכוח את דעת הסוברים שכבישי השומרון "כרמלית" הם, (שו"ע או"ח סי' שמה סוף סעיף ז בשם י"א, וראה מ"ב שם ס"ק כד) ולכן ניתן לצרף את שיטת הרמב"ם בתשובתו שאין איסור תחומין מן התורה בכרמלית. (תשובות הרמב"ם שם. ואומנם לדעת הרמב"ם עצמו בתשובותיו שם, כבישי השומרון הם רשות הרבים דאורייתא עיי"ש, ובפרק י"ד ה"א, ובמכתבו של הגר"א נבנצאל, סעיף ה).
5. כפי שאמר לי בע"פ. ראה גם שמירת שבת כהלכתה (תשל"ט) פרק לב, סעיף לד, הערה קד. שלא כדעת הגר"מ פ"נשטיין זצ"ל באגרות מטה או"ח חלק א, סימן קלא.
6. ושמעתי מהגאון הרב ישראל זאב גוסטמאן שליט"א.
7. שמעתי מהגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך שליט"א.
8. משום שכל לחיצה על דוושת הגז מהווה איסור תורה של מבעיר, והמצב דומה גם בפעולות אחרות של הנהיגה. מקור אסיא מב-מג (יא, ב-ג), ניסן תשמ"ז עמ' 51-46

---