הרב יואל פרידמן

מאמר מערכת

    מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה: אני בריה וחברי בריה, אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה. אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו. כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו. שמא תאמר, אני מרבה והוא ממעיט? שנינו: אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין את ליבו לשמים  (ברכות יז ע"א).

    עם כל גדלותם של רבנן דיבנה, שהגמ' (קדושין מט ע"ב) מציינת את חכמתם המופלגת: "על מנת שאני חכם אין אומרים כחכמי יבנה... אלא כל ששואלים אותו דבר חכמה בכל מקום ואומרה" - ידעו אותם חכמים למצוא את היתרונות של זולתם, חבריהם שבשדות. הכשרון לראות מעלותיהם של אחרים, היתה כנראה אחת מתכונות היסוד של רבנן דיבנה. לכן חיפש רבן גמליאל (ראש הסנהדרין שביבנה) אדם כשמואל הקטן שיתקן את ברכת המינים.

    הנציב מוולוז'ין, בהקדמתו לספר בראשית מתאר במילים חריפות את הדור של חרבן בית שני:

בחורבן בית שני היה דור עיקש ופתלתול. ופרשנו שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולמים. ע"כ, מפני שינאת חינם שבלבם זה את זה, חשבו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס.

    מירושלים גלתה הסנהדרין ליבנה (ראש השנה לא ע"א), וכנראה שרבנן דיבנה למדו את הלקח העיקרי מחורבן הבית, עד שכך היה מרגלא בפומייהו.

    אחת המטרות העיקריות של העלון היא לפתח ולהעמיק את הקשר שבין בית המדרש של המכון לבין הרבנים ועובדי האדמה שבעיר ושבשדות, ועם כלל הצבור שמגלה התענינות רבה בנושאים שאנו עוסקים. הפריה הדדית יכולה להיוצר רק מתוך קשר אמיץ כזה. השאלות והתשובות, הנסיונות והבעיות בודאי יולידו גם פתרונות חשובים - "ובלבד שיכוון ליבו לשמים". אנו מתכוונים, בע"ה, להוציא את העלון אחת לחודשיים. חילקנו אותו למדורים כדי שאכן כל מי שמתעניין במצוות התלויות בארץ ימצא בו ענין: מאמרים בהלכה ותשובות קצרות, לצד דברי אמונה ומחשבה שעל ידם אנו מפנימים את הערכים שבמצוות התלויות בארץ. אנו מקוים שהעלון יתקבל בברכה ע"י הציבור, ועדות לכך תהיה כאשר נוכל לפרסם תגובות והערות של ציבור הקוראים.

בצפיה לישועה השלמה ובברכת התורה והארץ

המערכת