מתוך הירחון: "אור תורה"
מן העיתונות
אוצר בית דין והיתר המכירה
סיון תשנ"ד
לכבוד עטרת תפארת ישראל,
מרן הראש"ל שליט"א.
רצינו לברר דעת תורה בענין אברכים שהחמירו על עצמם לקנות ירקות נכרים ולא רצו לסמוך על ההיתר של המכירה ולא על אוצר בית דין. אם בענין פירות שחלה עליהם בעיית השמיטה עדיף לקנות מהיתר המכירה או מאוצר בית דין, אשר כידוע קשה מאד להשיג פירות של נכרים. יורנו המורה ושכמ"ה
בברכת התורה
אברכים ובני תורה
הסרים לדעתו הרמה של כת"ר
תשובת מרן שליט"א:
פירות של היתר המכירה עדיפי מפירות של אוצר ב"ד. ואלו שנהגו להחמיר בהיתר המכירה יכולים לעשות התרה על שלא אמרו בלי נדר, ויוכלו מכאן ולהבא להשתמש בפירות של היתר מכירה.
עובדיה יוסף
האמנם עדיף?!
כב' מערכת אור תורה
אחדשה"ט ושמעכ"ת
כאחד הקוראים הקבועים של אור תורה הנני פונה אליכם, אחרי בקשת סליחה ומחילה.
כשותף המלא בענינים העומדים ברומו של עולם, אשר בזכות שמירת שמיטה נזכה לגאולה שלימה בקרוב, שומע אני את הדאגות הגדולות משארית הפליטה אשר מצות שמיטה קדושה ומקודשת להם, אשר הם מטכסים עצות איך לקרב את הגאולה, גיבורי כח עושי דברו, עומדים הם לפני הבעיה, יש להם 7500 טון (שבעת אלפים וחמש מאות טון) פרי הדר אשר אינם יודעים איך לפתור את הבעיה, ולא להכשל באיסור והנה אתם כותבים [מפרסמים[1]] מכתב [של אחד מגדולי הפוסקים[2]] באור תורה: מוטב פירות היתר מכירה מפירות של אוצר בי"ד. הוי אומר, לא לתמוך בשומרי שביעית. הנשמע כזה בהסטוריה יהודית לרחק בעל כרחנו את הגאולה השלמה.
בתקוה שתמצאו מקום לתקן את הצעקה הגדולה עד לב השמים.
בברכת התורה
יהושע נויבירט, ירושלים.
ונהפוך הוא
ראיתי את המכתב באור תורה תשרי בענין עדיפות אוצר בית דין, שטען הנשמע כזה לרחק בעל כרחנו את הגאולה ח"ו? והזדעזעתי כולי גופאי הכיצד אפשר לכתוב כך כלפי מרן הגאון שליט"א. איה כבודו של רבנו הגדול? והלא מרן שליט"א פרסם דעתו כמה וכמה פעמים בעיתון "יום ליום" וכן בספר "השמיטה כהלכתה" לבנו הגרי"צ יוסף יצ"ו שכל המחירים הגבוהים של אוצר בית דין הם בגדר איסור סחורה בפירות שביעית, וידועה הגמ' בקידושין שכל המסתחר בפירות שביעית סופו שנמכר ב"מ לעבד לגוי, וכיון שמרן שליט"א ס"ל שהמכירה לגוי מועילה, הדבר פשוט יותר מביעתא בכותחא שעדיף מכירה מאוצר בית דין כזה. הלזה ייקרא "ריחוק הגאולה"? הלא הוא קירוב הגאולה לא להסתחר באוצר ב"ד. (ואף כבוד העורך לא הדגיש כ"כ נקודה זו בתשובתו ולכן כתבנו כן).
חזקו ואמצו, בברכת התורה
יורם מימון, ירושלים