הרב אהוד אחיטוב

בדיקת תולעים בתמרים לחרוסת

 

שאלה:

  

     האם ניתן להכין חרוסת מתמרים ללא בדיקת חרקים?

 

תשובה:

   

    המידע המצוי בידינו הוא אך ורק לגבי תמרים ממשקים יהודיים בעמקים ובערבה. התמרים מגיעות למפעלים האיזוריים שם הן עוברות טיפולים בגז הגורם להרחקת רוב החרקים מהתמרים. במשך היום נערכות מספר בדיקות מידגמיות (כולל פתיחת הפרי) לבדיקות איכות, והתמרים נארזות באריזה אטומה. בחלק מהתמרים מוציאים את הגרעין, ולפני האריזה דוחסים ומייבשים אותן[1]. ולמעשה נראה שיש לדון בשני מקרים:

א. תמרים שלמות - מן הדין ייתכן שאין חיוב לבדוק אותן לאחר כל הטיפולים, היות ולא נשאר מיעוט מצוי של חרקים[2]. אלא שלפעמים יש תמרים נגועות בכנימות, והטיפולים אינם יעילים להסרתן. כמו כן אם התמרים שוהות זמן רב באיחסון, הן מהוות גורם משיכה לחרקים בשל היותן פירות עסיסיים, על כן מחמת הספק רצוי לפותחן ולבודקן קודם אכילתן או קודם ריסוקן.

ב. תמרים מעוכות - קשה לבודקן. על כן יש לבצע בדיקה חיצונית קודם הכנת החרוסת, ולאחר מכן לרסקן ריסוק טוב[3], כך שאף אם היו חרקים - הם יתרסקו ויתבטלו בתערובת (בכה"ג אין בהם דין "בריה"). ואף שאין מבטלים איסור לכתחילה - כאן מותר, כיון שאינו מתכוון לבטל, אלא מרסק לצורך החרוסת, ובפרט שמדובר בספק איסור[4].

 

    לסיכום: ניתן להכין חרוסת מתמרים מעוכות על ידי בדיקה חיצונית וריסוק טוב.