יוסף (יוסק'ה) שפירא

המכון לחקר המצוות התלויות בארץ*

 

    באשר נכתב על הרה"ג שאול ישראלי זצ"ל, לא הובלט כראוי החלק ה"חקלאי" של חייו. כפר הרא"ה היה המושב הראשון של הפועל המזרחי שהרבנות בו היתה מבוססת וקבועה. אין ספק שייחודו הדתי של כפר הרא"ה הושפע מן הנוכחות הארוכה של הרב ישראלי בכפר.

 

    שנה אחת הוא קיים בכפר הרא"ה את "המכון לחקר המצוות התלויות בארץ". ריעננתי את זכרוני על המכון בעזרת שני חברים שהיו תלמידיו. האחד - דוד מבצרי ("מושבניק") והשני - עובדיה חן ציון, שניהם חברי עין צורים.

    לפי המידע שאספתי מהם, מהחבר יצחק לב מהקבוצה הראשונה של תלמידי הישיבה, ומאחרים - הוקם המכון ביוזמתו של מיכאל חזני, שהיה אז ראש המרכז החקלאי, "הרצפלד" של הפועל המזרחי.

    במכון, שהתקיים שנה אחת בלבד, למדו חברי גרעינים קיבוציים בוגרי ישיבת בני עקיבא אשר המשיכו בו אחרי שלמדו בישיבה, וכן חברי קיבוצים שהיו באים בימי א' והיו לומדים במכון עד יום ה' וחוזרים לבתיהם. בין ה"קיבוצניקים" שלמדו במכון היו ה"חסיד" מכפר עציון צבי טילמן, ויעקב אלטמן, שהיה לאחר מכן מפקד גוש עציון. שניהם נהרגו במלחמה ההירואית של גוש עציון על שערי ירושלים.

    תלמידי ה"מכון" ישנו בבתי החברים בכפר הרא"ה, היו אוכלים אצלם שתי ארוחות ביום וארוחה אחת בישיבת בנ"ע. הרב ישראלי זצ"ל היה נעזר בספרות חקלאית רוסית, כדי ללבן את הצד הבוטאני של ההלכות התלויות בארץ, בינהן נושא הכלאיים. באותו זמן עמדה על הפרק שאלת ההרכבה של עצי שזיף. היא החריפה עם עלייתה של כפר עציון להרי חברון. אז היה מקובל להרכיב "רכב" של שזיף על "כנה"  של שקד, הרכבה שיש בה איסור כלאים. בעוד שלשזיף בשפלה נמצאה כנה אחרת, כנת שזיף-הבר, שחבר טירת צבי עסק בהתאמתה - לא נמצא פתרון לשזיף בהר. לא היתה ברירה אלא להרכיב את השזיף על כנת שקד. השאלה הגיעה עד לרב הרצוג שמשואות יצחק נקראת על שמו. אם איני טועה הוא התיר נטיעת עצים שהרכבת הכלאים שלהם נעשתה על ידי גוי.

    הרב ישראלי נעזר בחקלאים בני תורה, ביניהם חבר חיבת-ציון הסמוכה לכפר הרא"ה: לוטוואק. גם יהושע ברוכי, אז המוכתר של טירת צבי, היה אורח קבוע במכון. הרב ישראלי עמד בקשר עם מכון וולקאני שמומחיו היו באים להרצות בפני תלמידי המכון וללבן אתם את הצדדים המקצועיים בהלכות התלויות בארץ. החברים אמרו שהספר "ארץ חמדה" "הספר" של הרב ישראלי, כולל את השיעורים וההלכות, שנידונו ונלמדו בשיעוריו במכון.

    חבל על דאבדין ולא משתכחין, ואין באמירה זאת שום הגזמה!