הרב אהוד אחיטוב
חילול מע"ש על פרוטה ורבע
שאלה
מדוע יש המצריכים לומר בנוסח חילול מעשר שני: "הוא וחומשו מחוללים על פרוטה ורבע"?
תשובה
א. מצד הדין כל אדם הפודה מע"ש שלו על מטבעות שלו חייב להוסיף חומש[1].
ב. בזה"ז נהגו לפדות את המעשר על שוה פרוטה[2].
ג. במצב זה, יש הסוברים שכאשר מוסיפים חומש מחללים את המע"ש על שווי של פרוטה ורבע מן המטבע: פרוטה עבור המע"ש עצמו, ורבע עבור החומש[3]. אם לא עושים כך, יוצא שהמעשר עצמו (ללא החומש) מחולל על פחות משוה פרוטה (4/5 הפרוטה), מפני שהחומש תופס חמישית אחת ממנה, וחילול על פחות משוה פרוטה אינו מועיל[4].
ד. יש אומרים שגם מע"ש וחומשו יכולים להתחלל על פרוטה, משני טעמים:
1. מפני שניתן להוזיל את מחיר המע"ש עם החומש עד שיעור פרוטה[5].
2. הסיבה שמותר לפדות מע"ש והקדש על פרוטה אינה מפני שמותר להעריך את הפירות במחיר מוזל גרידא, אלא מפני שמשמעות הפדיון היא הוצאת הפירות מרשות ההקדש, ולשם כך די בפרוטה[6].
ה. לכל הדעות, כשפודה מע"ש וחומשו כשאין צורך בכך (או בספק), חייב לציין שהמעשר מחולל על פרוטה ורבע. במקרים אלו החומש הוא חולין גמורים, ואם יאמר שהמע"ש וחומשו מחוללים על פרוטה בלבד - יצא שהמע"ש מתחלל על 4/5 הפרוטה[7].
ו. כדי שלא להיקלע לחששות אלו, כדאי לומר באופן קבוע: "הוא וחומשו מחולל על פרוטה ורבע" - הפרוטה למעשר עצמו, והרבע - לחומש[8].
[1] רמב"ם (מע"ש ונט"ר פ"ה ה"א).
[2] תוס' (ר"ה לא ע"ב ד"ה ביקש, בכורות ל ע"א ד"ה באתריה) בשם הגאונים עפ"י הגמ' (ערכין כט ע"א). וכן פסק הרמב"ם (מע"ש ונט"ר פ"ב ה"ב).
הדבר מועיל מפני שמע"ש נחשב כממון הקדש, ולא חלים לגביו דיני אונאה וביטול מקח, רש"י (קידושין יא ע"ב ד"ה שחיללו), ביאור הגר"א (יו"ד סי' רצד ס"ק כ). ועי' לקמן (הע' 8).
[3] כן ביאר החזו"א (דמאי סי' ג ס"ק טז ד"ה מיהו) את תוס' (גיטין סה ע"א ד"ה ואמה).
[4] ב"מ (נג ע"ב). וראה מאמרנו "מעשר שני שאין בו שוה פרוטה ("אמונת עתיך" 6 עמ' 18).
[5] כן ביאר החזו"א (שם) בדברי התוס' (ב"מ נד ע"א ד"ה).
[6] כן ביאר הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (מנחת שלמה סי' סז ס"ק יג) בדברי התוס' (שם), וכן כתב (שם סי' סו עמ' שמא) בדעת רש"י (קידושין יא ע"ב ד"ה שחיללו). וע"ש (עמ' שמו ד"ה אשר).
[7] כן כתבו החזו"א (שם ד"ה מיהו) והמנחת שלמה (סי' סז ס"ק יד). כיון שבמצב זה לכו"ע אין החומש מתחלל בתוך הפרוטה של המעשר.
[8] מנחת שלמה (סי' סו עמ' שמח ד"ה אמנם).