הרב יואל פרידמן

 

שמור את חודש האביב

 

בפסוקים רבים בתורה אנו מוצאים את חג הפסח או יציאת מצרים בסמיכות פרשיות עם חודש האביב (ראה שמות כג טו, שם לד יח, דברים טז א). יתר על כן, כיון שהלוח העברי מסודר לפי הלבנה ונותר פער בין שנת הלבנה לבין שנת החמה, מצוה אותנו התורה לדאוג לכך שפסח יחול באביב: "שמור את חודש האביב". וכן נאמר ברמב"ם (הל' קידוש החודש פ"ד ה"א):

ומפני מה המוסיפין חודש זה? מפני זמן האביב, כדי שיהא הפסח באותו זמן. שנאמר: "שמור את חודש האביב", שיהיה חודש זה בזמן האביב...

    בלשוננו האביב מציין את אחת מארבע עונות השנה. אך בלשון התורה וחז"ל האביב מציין עונה חקלאית; כפי שאנו מוצאים בפסוק: "כי השעורה אביב והפישתה גבעול" שזהו הזמן שהשעורה מגיעה לשלב של הבשלה. וכן מפרש רש"י: "כבר ביכרה ועומדת בקשֵיהָ" וכן מפרש (שמות כג טו): "שהתבואה מתמלאת בו באִביה". פירוש נוסף מצאנו ברש"י (שם) ובראב"ע (שמות יג ד), שאביב הוא מלשון: "אב בכור וראשון לבשל פירות". בין כך ובין כך האביב מציין את הבשלת התבואה, והראשונה שבמיני התבואות היא: השעורה.

    לפי זה מובנת ההקבלה שבפסוקים (שמות כג טו-טז) המציינים את מועדי שלושת הרגלים: "חג הקציר ביכורי מעשיך" הוא חג השבועות, החל בעת קציר החיטים; "וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה" הוא חג הסוכות, והוא חל בעת איסוף הפירות; ועל זאת הדרך חודש האביב הוא זמן הבשלת השעורים.

    השאלה הנשאלת היא, מדוע התורה מציינת את חגי ישראל עפ"י העונות החקלאיות? הלוא מטרת החגים היא לקשר את האדם להקב"ה: "שלוש פעמים בשנה יֵרָאה כל זכורך את פני ה' א-להיך". החגים מציינים את הקדושה שבזמן, וכפי שאנו חותמים בשלושת הרגלים את ברכת היום: "מקדש ישראל והזמנים". לעומת זאת, העונות החקלאיות מחלקות את הזמן מצד הצורך הגשמי של האדם. כל עונה עם הגידול החקלאי המיוחד לה ועם העבודה החקלאית המתאימה לאותו זמן ולאותו מזג אוויר. מדוע א"כ התורה מסמיכה, מקשרת ואף תולה את החגים בעונות החקלאיות - את הקודש בחולין?

    המהר"ל (גבורות ה' פרק מ"ו) מסביר שישנה מחזוריות של שפע א-להי והשפעה רוחנית על העולם. כל שנה מהווה חטיבה עצמאית, ובכל זמן במשך השנה הקב"ה מתגלה ומופיע באופן שונה. השנה מתחילה באביב בחג הפסח, ומגיעה לשלימות בעת הקציר בחג השבועות:

ודע כי כל שנה ושנה בפני עצמו יש בה הויה מיוחדת, כאילו בכל שנה ושנה יש בה בריאה בפני עצמה. ולכך השנה מתייחסת ומתדמה אל העולם. וזה כמו שיש לעולם התחלה, שנמצא נברא, כך יש בשנה התחלה. וזאת ההתחלה היא בזמן האביב, שבו התחלת הוית הנבראים... וכך יש לשנה שלימות הויה בזמן הקציר, שהתבואה היא בשלימות הראויה את הקציר...

    אלא שעדיין יש להבין: מדוע אותה התחלה רוחנית של השנה נסמכת היא לעונת האביב? ומדוע אותה שלימות רוחנית של חג השבועות נסמכת היא להשלמת תהליך ההבשלה והקציר של החיטים?

    מסביר המהר"ל שהיא הנותנת: אין סתירה כלל בין המציאות הגשמית של העונות החקלאיות לבין עניינם הרוחני של שלש הרגלים. לא העונות החקלאיות הן הגורמות לשלש הרגלים, אלא ההנהגה הא-להית שבכל זמן היא הגורמת לשינויי הזמנים. שינויים אלו הם ברובדים שונים: ברובד העליון - הרוחני - היא גורמת לחגים ולמועדים שונים, כשלכל חג ומועד יש את הייחוד שלו. ברובד התחתון ההנהגה הא-להית גורמת לשינויים הטבעיים של מזג האוויר והעונות החקלאיות שונות. וכך כותב המהר"ל (שם).

ומפני זה ראוי שיהיו הזמנים האלו קודש לה'. כי אף שהאביב הוא דבר טבעי, הרי גבוה מעל גבוה שומר, כי יש עוד הויה על הויה יותר, כמו שיתבאר, והוא הדביקות בו ית'. וכן זמן הקציר, שיש בו שלימות הויית העולם הטבעי, עוד יש שלימות יותר עליון במעלה, והוא שלימות האחרון. ועל ידי אותה שלימות הדביקות בו ית'... ולפיכך ראוי בעצמו שיהיו הזמנים האלו מקודשים אליו ית'...

 

    בחוברת זו - של חודש האביב - הבאנו, כדרכנו בקודש, נושאים שקשורים לעונה החקלאית בה אנו נמצאים, וכן לחגים הבאים עלינו לטובה: בירור הלכתי על קצירה לתחמיץ לפני העומר, הפרשת חלה ממשלוח מנות, דרכי נתינת מעשר ראשון בחסה המיועדת למרור, וכן כשרות החלב בפסח. עם זאת, הבאנו גם שאלות שהזמן גרמן, כמו שאלת הפלפל החריף - האם נחשב ירק או אילן וכן שאלות ומאמרים אחרים.

 

    בברכת פורים שמח וחג פסח כשר ושמח,

המערכת