גדעון נאור

 

"החרקים והאדם" (תכנית חינוכית למגזר החילוני)

 

א. הקדמה

 

    המדרשה שמטרתה היא הנחלת ערכים יהודיים, ערכים הנוגעים לחקלאות בארץ מנסה לפרוץ אפיק חינוכי חדש. מאחר שב"ה המדרשה פועלת במרץ במגזר החינוך הדתי וזוכה לתגובות חמות מהשטח, חשבנו כיצד ניתן להנחיל ערכים הקשורים בנושאים בהם אנו עוסקים לכלל הציבור בארץ.

 

    מכיון שהמדרשה עוסקת בהגברת המודעות לבעיות ולפתרונות של החרקים במזון, ונצבר מידע כללי רב בנוגע לחרקים בכלל ומניעת המצאותם באוכל בפרט, ראינו לנכון לפתח מערך חינוכי המתיחס לכך. אלא שכדי להקים את מערך הפעילות היה צורך למצא את המכנים המשותפים הרחבים ביותר בכדי לענות על הצרכים החינוכיים של כלל הציבור. כמובן תוך כדי שימת דגש על ההסתכלות על התכנים שבהם אנו עוסקים כמדרשה עם ערכים יהודיים.

 

    בציבור הרחב הולכת וגוברת המודעות של "איכות הסביבה" מחד וה"התקדמות הטכנולוגית" מאידך. הסתירה הבלתי נמנעת בין שתי מגמות אלו מולידה את הצורך החינוכי להתמודד עם סתירה זו ולהציב גבולות והגדרות לכל מגמה.

    כאשר אנו עוסקים בהתקדמות השיטות האגרוטכניות של החקלאות, ההתמודדות עם הסתירה הזו חייבת לבא בחשבון. השימוש בדשנים חדשניים המבוססים על חומרים כימיים או אורגניים, בכמויות ובריכוזים שאינם מתאימים לסביבה הטבעית, גורמים לפגיעה בתכונות הקרקע הטבעיים לאיזור ולפגיעה במי התהום שמתחת לקרקע זו.

    גם החומרים המיועדים להגנת הצומח פוגעים, לעיתים באופן אנוש, בטבע שבסביבתינו. גם בפגיעה במי התהום ובהרעלה עקיפה של האדם עצמו, וגם בהרעלת חיות וצמחים שהפגיעה בהם הורסת את האיזון שבעולם הטבע.

 

ב. ערכים יהודיים בשמירת הטבע

 

המדרשה מתמודדת עם הענין הזה תוך שימת דגש לתכנים היהודיים המסתתרים בצורך החינוכי של חשיבות שמירת הטבע:

1. ההשגחה הא-להית המתגלית בטבע - האדם אינו "בעל הבית" בלעדי על העולם, אם האדם מתבונן בטבע ולומד את הדקויות והאיזון המופלא הוא חייב להגיע למסקנה שיש השגחה עליונה על מערכת מורכבת ומדוייקת כזו. מתוך כך הוא מרגיש שהוא מחויב לסמכות זו, הן באופן מעשי יום יומי - בשמירה על עולם זה, והן באופן רגשי של הכרת טובה על העולם היפה והמסודר בו אנו חיים. דוגמא טובה ליסוד זה נוכל למצא באגדה על דוד המלך שהסתכל בעכביש ובצירעה ולא מצא בהם תועלת נראית לעין ואפילו מצא בהם חסרון העכביש טוה ללא תכלית והצרעה אוכלת דבש. אך מאוחר יותר הם "עזרו" לו להתחמק ממרדפו של שאול, וזאת דוקא ע"י התכונות ה"מיותרות" של חרקים אלו.

2. רכישת מידת הענוה - הנוחיות והרצונות של האדם כשאינם מתאימים ומשתלבים בסדרי הטבע שנקבעו מראש עלולות, בסופו של דבר, לפגוע באדם עצמו. אך מכיון שהאדם אינו יודע (ומסתבר שאף פעם לא ידע) את כל רזי הטבע, אורחות החיים של הפרטים בטבע, והיחסים המורכבים והעדינים של פרטים אלו, עליו להזהר כאשר הוא בא לשנות ולפתח. דבר זה מלמד את האדם את מידת הענוה המאזנת את מעשיו של האדם ומדריכה אותם. בנוגע לכך לימדונו חז"ל מדוע נברא האדם אחרון, בכדי שאם יתגאה האדם, יאמרו לו - "יתוש קדמך". והיתוש בעצם מסמל את כל התופעות הקטנות והעדינות המצויות בטבע שלכאורה אין להם חשיבות. עם זאת, הם נתונים שהאדם חייב להתחשב בהם במערכת חייו ופעולותיו.

 

ג. הצעה ליישום במערך חינוכי

 

    כאשר אנו באים להחדיר ערכים אלו יש לתקוף את הסוגיה מזויות שונות עם דגשים מסוימים הנוגעים לערכים היהודיים שהזכרנו. לכן המערך בנוי בצורת חלקים בעלי נושאים שונים כאשר כל נושא מדגיש פן מסוים.

1. היופי שבחיי החרקים - הם נסתרים מעינינו ואף אורחות חייהם נסתרות. מיני החרקים הם רבים מאד ושונים מאד זה מזה.

2. הערכים שאנו יכולים ללמוד מהחרקים ומארחות חייהם (מהמקורות היהודיים) - "לך אל הנמלה עצל" - כלל הציבור כיחידה אורגנית אחת, תרומה למען הכלל, נאמנות, חריצות, ראית הנולד וכו'. "יתוש קדמך". "טיטוס והיתוש" - ההשגחה האלקית בעולם וחוסר האונים של האדם מול "איתני" הטבע.

3. התועלת שמביאים החרקים לאדם: תעשיות המשי והדבש, האבקת הפרחים.

4. הנזקים שמביאים החרקים לאדם - המחלות שמעבירים, הפגיעה במזוננו - בשדה, במחסן ובתוך הבית.

5. התמודדות האדם מול החרקים המזיקים לו - הריסוסים, מלכודות ואויבים טבעיים.

6. השיקולים שצריך האדם להביא בחשבון - הנזקים לאדם ולטבע, מציאת אמצעים חילופיים של לוחמה ביולוגית או מכנית (רשתות, מלכודות וכדומה).

 

    מעבר לכל ערכים אלו אנו מקוים שע"י פעילות זו נצליח לאחד ולקשר בין הזרמים השונים בחינוך בארץ ולהביא להכרה שתכנים ערכיים רבים מאחדים ביננו ויש לנו כר נרחב לעשיה משותפת בחינוך בפרט ובכל שטחי החיים בכלל.