מעבדת מכון התורה והארץ

 

מאפיינים להימצאות חרקים בקטניות ובגרעינים

 

    הקדמה

    במשך השנה האחרונה נערך במכון מחקר מקיף על שכיחות החרקים בקטניות. בגליון 8 פרסמנו את הסיכומים, ומהם ניתן להתרשם על היקף הבעיות. לאחר מכן נבנתה תוכנת מחשב, שניתן היה להזין לתוכה את כל הנתונים שהצטברו, כדי לבדוק השפעות של גורמים שונים על שכיחות החרקים בסוגים שונים של קטניות. ע"י כך ניתן למקד יותר את הבעיות, ולהגדיר בצורה מדויקת יותר מתי יש חובה לבדוק את הקטניות ומתי אין חובה כזאת.

    בכוונתנו להוסיף ולבדוק את אותם מינים שבהם הכמות שנבדקה לא היתה גדולה, ולכן יש להתייחס בזהירות למספרים המוצגים כאן, כאשר מדובר בנתונים גבוליים (מה גם שההגדרות ההלכתיות אינן ברורות דיין. מאמר בנושא זה יתפרסם אי"ה באחד הגליונות הבאים). אבל ברור לנו שיש במימצאים הללו די בשביל לראות את התמונה הכללית.

    להלן נציג גורמים שונים היכולים להשפיע על שכיחות החרקים, ואת מה שהסקנו מתוך ניתוח המימצאים:

 

    א. מפעלים

    ניתן היה לראות הבדלים בין מפעלים שונים. הנגיעות הגבוהה ביותר נמצאה במוצרים שנקנו בתפזורת. נמצא מפעל גדול אחד שברוב ההשוואות הוא היה הנגוע ביותר. תוצאות הבדיקות של אותו מפעל נשלחו אל נותני ההכשר, והם הבטיחו טיפול יסודי בבעיה. (מסיבות מובנות אנו נמנעים מלפרסם כאן את שם המפעל. משגיחי כשרות שיפנו למכון יוכלו לקבל יותר נתונים). מבין המפעלים הגדולים, המפעל שברוב ההשוואות נמצא בין הנקיים ביותר או במקום בינוני, הוא "סוגת". אבל ברוב המפעלים לא הצלחנו להגדיר מאפיינים ברורים.

 

    ב. תאריכי תפוגה

    רוב המפעלים אינם מציינים את תאריך האריזה של המוצרים. במקום זה הם מציינים את תאריך התפוגה (התאריך האחרון לשיווק). לא הצלחנו לברר כיצד קובע כל מפעל את תאריך התפוגה של המוצרים שלו, וגם לא ידוע אם יש בנושא זה קריטריונים אחידים. בחלק מהמוצרים מצאנו תאריך תפוגה שהוא שלוש שנים לאחר האריזה, בעוד שידוע שמשך הזמן שבו יכולה להתפתח נגיעות אינו עולה על מספר שבועות. אך ברור שככל שמתקרבים לתאריך התפוגה, המוצר פחות טרי, ויש יותר חשש שהוא נגוע בחרקים.

    מסיבה זו ניסינו לבדוק אם יש קשר ברור בין תאריך זה לבין מידת הנגיעות. תוצאות הבדיקה היו ברורות מאד, והראו שאין כמעט כל קשר בין תאריך התפוגה לבין מידת הנגיעות. למשל, באורז הלבן, נמצא מצד אחד נגיעות במוצרים שנבדקו שנה וחצי לפני תאריך התפוגה. ומצד שני נמצאו מוצרים נקיים לגמרי גם שמונה חודשים לאחר תאריך התפוגה. ניתן היה לראות מעט עליה בשכיחות של הנגיעות ככל שהמוצר ישן יותר, אבל התרשמנו שהשפעת הנתון הזה היא שולית. נתונים אחרים, כמו: תנאי האיחסון, משפיעים הרבה יותר מאשר גורם הזמן. וזאת מסיבה פשוטה: משך זמן התפוגה הוא ארוך מאד, בעוד שמשך הזמן הדרוש להתפתחות דור חדש של חרקים הוא קצר.

 

    ג. השפעות עונתיות

    לעונות השנה יש גם כן השפעה על מידת הנגיעות. המוצרים נמצאים בתקופה האחרונה לפני השיווק בתנאי אכסון נוחים להתפתחות החרקים, בעוד שבמחסנים של המפעל עצמו נשמרים תנאים פחות נוחים להתפתחותם.

    ואכן ניתן היה לראות ברוב המוצרים את "קפיצת המדרגה" בשכיחות החרקים בעונה החמה של השנה, כאשר השיא הוא בחודשים תמוז-אב (יולי-אוגוסט למניינם).  החריגות מן המגמה הזאת מוסברות בעיקר בכך שהכמות שנדגמה לא היתה מספיק גדולה כדי לקבל התרשמות ברורה יותר על ההשפעות העונתיות.

 

    ד. סימני נגיעות

    כאשר הנגיעות היא במידה קטנה, בדרך כלל הדבר לא ניכר ע"י סימנים כלשהם. לעומת זאת, בקטניות ובגרעינים, נגיעות גבוהה ניכרת במקרים רבים ע"י סימנים שונים, כגון: קורי משי, אבקה בתחתית, חלקי חרקים וגרגרים נקובים. (המשמעות ההלכתית של סימני הנגיעות נידונה במאמרו של הרב אהוד אחיטוב בחוברת זו עמ' 25). במסגרת המחקר בדקנו מתי סימני הנגיעות אכן מעידים על נגיעות, ומתי העדרם של הסימנים אכן מעיד על כך שהמוצר נקי מחרקים.

    לאחר מכן נערך ניתוח סטטיסטי כללי של סימני נגיעות שונים, הנראים במבט חיצוני על השקית. כדי לראות מהי מידת הקשר שבין כל אחד מהם לבין הנגיעות. להלן התוצאות:

גרגרים נקובים: 80% נגיעות.

קורי משי: 100% נגיעות.

אבקה בתחתית: 75% נגיעות.

גרגרים נקובים: 75% נגיעות.

חורים בשקית: 100% נגיעות.

    נתונים אלו הם כלליים לכל סוגי הקטניות והגרעינים שנבדקו. אך יש הבדל בין המינים השונים. בגליון הבא יופיע אי"ה סיכום סטטיסטי מפורט של סימני הנגיעות ומשמעותם בסוגים השונים של הקטניות והגרגרים.

 

    ה. מצב החרקים

    במסגרת בדיקות המעבדה, ניסינו לראות אם יש מצבים שבהם החרקים מתים ומפוררים, דבר שיכול היה להוות בסיס להקל במקרים מסוימים בדיעבד, בעיקר לאחר בישול. למעשה ראינו שכמעט תמיד, כאשר נמצאו חרקים, לפחות חלק מהם נמצא שלם.