הרב יעקב אפשטיין

 

קביעות למעשרות בהכנסה למכונית (תגובה)

 

    בגליון מס' 13 (עמ' 18) ברר הרב עזריאל אריאל מה הדין בנהג ופועלים שנוטלים תפוזים מן הנקטף למכונית ואוכלים אותם בנסיעה, האם חייבים בתרו"מ קודם אכילתם כיון שהמכונית דינה כבית, או שזו היא אכילת עראי ופטורים. והסיק שאין המכונית קובעת, וע"כ מעיקר הדין פטורים מתרו"מ; ובכ"ז מהיות טוב, ע"מ לחוש לאותן הדעות המחשיבות מכונית כבית, יעץ לעשר. ולענ"ד, אגב עיון בשאלת המכונית הניח את דין האכילה עצמה, וע"כ המסקנה הסופית צריכה עיון.

    פירות המיועדים למכירה אסורים מלאכול עראי משעת גמר מלאכתם, ומותרים לפני כן. פירות המיועדים לביתו מותרים לאכול עראי אף לאחר גמר מלאכה עד שיקבעו למעשרות. במקרה דידן נראה שאלה פירות העומדים להימכר וע"כ מגמר מלאכה אסורים אף באכילת עראי. לגבי גמר מלאכה: הרב עזריאל אריאל עצמו כתב בספרו 'הפרשת תרו"מ במערכת הציבורית' (עמ' 47) שמחלוקת אחרונים מתי גמר בפרי בקטיף פירות, כגון תפוזים: האם מילוי הכלים בשטח, או גמר המיון וההכנסה לתיבות. וא"כ לפחות לדעה אחת ההכנסה למכונית נעשתה לאחר גמר פרי, וא"כ פועל אינו אוכל מד"ת, ואסורה אכילה אפילו עראי. וכן הסיק שם (ע' 49) לגבי אכילת עובדים שאין להם לאכול ללא הפרשת תרו"מ.

    ואף אם נאמר שלא היה כאן גמר מלאכה, הרי לקיחת מספר פירות ואכילתם היא כבר בגדר אכילת קבע וחייבת בתרו"מ. ועוד הרי הרב ע' אריאל באמונת עתיך מס' 8 הסיק, שבפרי שיש לו פלחים, אכילת מספר פלחים נחשבת אכילת קבע וטעונה תרו"מ. ואף שבמאמרו שם כתב שדין צירוף זה דווקא בחצר - עיין בדרך אמונה (ח"ג פ"ד סט"ו ובבאור הלכה ד"ה אוכל ממנה) שלאו דווקא חצר, אלא כל ששת הדברים הקובעים למעשרות. וא"כ אין משמעות לשאלה האם המכונית כבית שהרי זה נחשב כאכילת קבע.

    עוד צריך לעיין האם נטילת הפועל, וכש"כ הנהג (שלכאורה אינו עושה אף במלאכה שבתלוש קודם גמר מלאכה), אינה כמקח; ואף שמקח אינו קובע אלא בדבר שנגמרה מלאכתו, וא"כ לאחרונים הסוברים שעדיין לא היה גמר מלאכה, לא קשיא, אולם הר"ש (מעשרות פ"ג מ"א) כתב שלגבי לוקח נחשב כמקח אחר גמר מלאכה, מפני שלוקח עיניו במקחו (היינו שאינו ממתין למלאכות גימור נוספות), וכ"פ בשו"ע (סי' שלא סע' קא, ועי' ביאור הגר"א שם). אף כאן לקיחת הפועלים והנהג, לפחות כשהיא קבועה, או שהיא במילוי כלי (שקית, ארגז וכד') - אינה מתנה, שאינה קובעת כמקח (מעשר פ"ה ה"ו), אלא מעין תנאי שבשתיקה להוספת בעל הפרדס לשכר פועליו, ויש לראות בה מקח הקובע למעשרות ומחייב בהפרשת תרו"מ.

    מכל הטעמים לעיל, נראה לענ"ד שאסור לאכול את הפרות לפני הפרשת תרו"מ.