גדעון נאור

 

תהליך הבאת הביכורים

 

    מצות הביכורים היא אחת מהמצוות התלויות בארץ. ילדי ישראל מהגיל הרך שומעים על מצוה זו אך לצערינו, במציאות ימינו אין לה זכר מעשי כלשהו. אמנם ישנו מנהג חסידים של הבאת ביכורים לתלמיד חכם המסתמך על הגמרא במסכת כתובות (קה ע"ב) "דתניא: 'ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שעורים וכרמל בצקלונו' - וכי אלישע אוכל בכורים הוה? אלא לומר לך: כל המביא דורון לתלמיד חכם - כאילו מקריב בכורים". אך מנהג זה מתבצע בצורה מצומצמת ושונה מאוד מהמצוה המקורית.

 

    א. הכרת המצווה

    הכרת המצווה חשובה מבחינה חינוכית מכמה בחינות:

    1. ההכרה שאנו מתכוננים אל בנין בית המקדש באופן מעשי ומידי ולא רק כ"ציפצוף הזרזיר". כפי שכותב הרב ישראל מאיר הכהן (בספרו תורה אור פי"ב):

    אמרו חז"ל "בשעה שמכניסין אדם לדין שואלין אותו - נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? וכו', צפית לישועה?" הורונו חז"ל בזה שמוטל על האדם לצפות תמיד לישועת ה'... וכן סדרו לנו אנשי כנסת הגדולה בשמונה עשרה - "לישועתך קיוינו כל היום" וכן אנו מסיימין תפילתנו "על כן נקוה לך לראות מהרה" וכו',... אבל צריך להתבונן אם אין דברינו רק משפה ולחוץ ח"ו כי אם באמת מצפין אנו לישועה במהרה ומחכין בכל יום שיבוא, הלא היינו מכינין עצמנו בלימוד הלכות האלה שבבא זמן הישועה ידרש לנו הלכה למעשה... ואם אין אנו נותנין לב ללמוד ולדעת הלכות קדשים אות הוא כי אין צפייתנו לישועה במהרה אמיתית...

    2. ההכרה שכל היבול שאנו מגדלים הוא מאת הקב"ה, וכדברי ספר החינוך:

משרשי המצווה כדי להעלות דבר ה' יתברך על ראש שמחתנו, ונזכור ונדע כי מאתו ברוך הוא יגיעו לנו כל הברכות בעולם. על כן נצטווינו להביא למשרתי ביתו ראשית הפרי המתבשל באילנות, ומתוך הזכירה וקבלת מלכותו והודאתנו לפניו כי הפירות ויתר כל הטובה מאתו יבואו, נהיה ראויים לברכה ויתברכו פירותינו.

    3. החשיבות של עבודת האדמה המביאה את עם ישראל להתעלות לרמות רוחניות גבוהות. כפי שכותב הרב קוק זצ"ל בעין אי"ה על משניות ביכורים (אות כז):

"...מכל מקום חפץ ד' הוא שיהיו דווקא נטועים על אדמתם נהנים וניזונים מטוב ארצם, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו, ולא ישימו כל מעיינם בענייני כלכלה זולת עבודת אדמתם ויבולה, שמביא להיות נפזר בעמים שונים לעשות מסחר וקניין. והוא מפני שכבר שם בכוח האומה היקרה הזאת שתהיה יכולה להשתכלל בעצמה בכל חמדת שכל ורעיון וכל כשרון, ואין לה צורך לקלוט רוחות מן החוץ".

 

    ב. פעילות המדרשה להנחלת מצוות הביכורים

    המדרשה מפעילה בימים אלו את תערוכת הביכורים הממחישה את תהליך הבאת הביכורים מרגע ההבשלה בשדה ועד הבאתו לבית המקדש. התלמידים משתתפים באופן פעיל בהבאת הביכורים בתוך תפאורה מרהיבת עין וע"י כך מפנימים את חויית הבאת הביכורים.

    בתחלה התלמידים מכירים את העקרון הבסיסי שהביכורים הם "שבחה של ארץ ישראל"המינים שאותם מביאים ומאילו מקומות בא"יּ מביאים אותם. לאחר מכן יש לסדרם בצורה נאה בטנא - כאן הם מבדילים בין כלי כסף וזהב לסלי נצרים, בין סידור בכלי לכל מין בפני עצמו ובין סידור בכלי אחד ובין פירות לחים (שהקרובים לירושלים מביאים אותם) לפירות יבשים (שהרחוקים מירושלים מביאים אותם).

    תהליך הלמידה מתבצע על ידי מוצגים המציגים את ההלכות השונות וכן ע"י הפעלת התלמידים בסידור סלי ביכורים ע"י התלמידים. משלב זה הסלים מלווים את התלמידים לאורך התערוכה.

    לאחר מכן התלמידים לומדים את דרך הבאת הביכורים "ברֹב עם הדרת מלך".

    התאספות אנשי השיירה לעיר המעמד - מוצג ע"י דגם של עיר מעמד והכפרים אשר סביבותיהם, הובלת השיירה מוצגת ע"י בובת שור גדולה שקרניו מצופות זהב ומעוטר בעלי זית וחלילן שהולך לצד השור, קבלת אנשי השיירה ע"י תמונות של אנשי ירושלים היוצאים לקראתה. התלמידים שרים את השירים השונים המלווים את השיירה עד כניסתה לירושלים, הר הבית והעזרה.

    ולבסוף הנפת הביכורים ומקרא ביכורים - "ארמי אובד אבי". הבאת הסל על הכתף, הסדר של ההנפה והשילוב של הפסוקים בתוך פעולות ההנפה השונות. - התלמידים נכנסים ל"חומות" הר הבית והעזרות ומגיעים למזבח. שם מניף ה"כהן" (אחד מהתלמידים) את הסל וקורא עמו את מקרא הביכורים.

    בנוסף לתערוכה התלמידים מקבלים סדנאות למידה העוסקות ביחודה של ירושלים כעיר בירה ובמבנה המקדש והשראת השכינה בו.