גדעון נאור

 

אבות האומה - ערכים בראי היהדות

 

    תכנית חדשה זו של המדרשה "יוצאת לדרך". התכנית מיועדת בעיקר לתלמידי בתי הספר הממלכתיים אך יכולה להתאים לכלל התלמידים. המדרשה פונה לתכנית זו בעקבות הדרישה ההולכת וגוברת של העם היהודי להתחבר למורשת אבותיו ואל לנו להחמיץ את השעה.

    בשנת תשנ"ד פורסם דו"ח של וועדת שנהר הקובע שיש לחולל שינויים במערכת החינוך הממלכתי בלימודי היהדות. דו"ח זה מטווה עקרונות חשובים שעל פיהם אנו פועלים בבניית התכנית.

    אמנם מדרשת התורה והארץ שמה לה למטרה להתמקד במצוות התלויות בארץ. אך בכדי להגיע למהותם של המצוות יש לברר ולהעמיק בנושאים רבים. שהרי מצוות התורה קשורות זו בזו בקשרים מעשיים ורוחניים רבים. וכאשר אנו פונים לחינוך בכלל ולציבור הכללי בפרט, אנו צריכים להתקשר לנושאים הברורים והידועים יותר ולהעמיק ולהגיע לראיה עמוקה יותר לאחר מכן. ולכן אנו מבססים תכנית זו על ערכים המשותפים לבני האדם בראיה יהודית, בבחינת "דרך ארץ קדמה לתורה".

    הערכים המשותפים בין בני האדם הם רבים. ניתן ללמוד מידות אלו ממקורות שונים ומגוונים. אחת הדרכים לבחון ולהכיר את הערכים הוא התבוננות בדמויות המוכרות לתלמיד. אבות האומה הם דמויות מוכרות שדרכם ניתן להעביר לתלמידים ערכים רבים. מקורות היהדות מזכירים את אבות האומה כמסר חינוכי-ערכי האמור לשמש כדגם לחיקוי. אמנם כל אדם גדול מכיל בתוכו ערכים רבים אך בזכרון הלאומי הקולקטיבי אדם גדול מובלט כמאפיין של ערך מיוחד בעל מסר חינוכי לדורות הבאים. ולכן בתכנית הלימודים נעדיף לשייך ערכים מסויימים לדמויות שונות.

    כאשר אנו פונים אל התלמיד הצעיר אנו רוצים להבליט את הקשר היום יומי בין הערכים הנלמדים לבין חייו. היישום של האבות מהווה מעין תמרור חיים לפני התלמיד - שמיישמים את הדברים בלבוש "מודרני". כאשר התלמיד חווה את ההתנהגות הערכית של האבות הוא מרגיש מצד אחד כ"ממשיך דרך" אך מצד שני הוא מניח "לבנה נוספת" שהיא מקורית משלו, המתבצעת במציאות עכשווית וריאלית. זאת ועוד כל תלמיד יכול למצא בתוך הישום הנלמד את דרכו הוא עפ"י מציאות חייו.

    בתוך הערכים הללו המדרשה מדגישה את הקשר ביניהם ובין הצדדים הקשורים לארץ ישראל ולערכיה המיוחדים. לעיתים ע"י קישור ישיר - לדוגמא, ערך העבודה בארץ ישראל, ובאופן עקיף - לדוגמא, מקומות חשובים בארץ בהם פעלו וחיו אבות האומה.

    כדי להדגים את העקרונות שפורטו לעיל בחרנו להתמקד בדוגמא של שיעור העוסק בערך העמל, הכלול בתוך הפעילות סביב דמותו של אברהם אבינו:

 

    שלב א' - אברהם עוזב את ארצו

    כל קבוצה מקבלת לוח שכתוב בו הפסוק "ויאמר ד' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". הכיתה דנה בהבדלים בקושי העזיבה בין שלושת המקומות המוזכרים בפס' ולמה הם מוזכרים בסדר הזה?

    את הפעילות הזו מסכמים יחד עם התלמידים ע"י שקף שממחיש את הקושי שהוצב בפני אברהם ללכת למקום שאינו ידוע ואף לעזוב את בית אביו.

 

    שלב ב' - אברהם מחפש את הארץ

    מקרינים שיקופיות בליווי קלטת הממחישים את המדרש המתאר כיצד הולך אברהם ומחפש את הארץ אשר בחר ד'. כאשר הוא מגיע לארץ ארם נהרים ורואה אנשים אוכלים ושותים הרבה, רבים ושונאים זה את זה. ובארץ ארם נחור הוא ראה אנשים שאוכלים ושותים הרבה, ומתבטלים ביום ובלילה. ואברהם אומר: הלואי ולא תהיה לי הארץ הזאת. אך כאשר אברהם מגיע לארץ כנען ורואה אנשים עובדים בשדות, חורשים וזורעים ועמלים מן הבוקר ועד הערב. אומר אברהם: הלואי ותהיה לי הארץ הזאת. ואז עונה לו ד' "לבניך אתן את הארץ הזאת". לאחר מכן מרכיבים התלמידים ע"י כרטיסיות עבודה על הסיפור תמונת נוף הממחישה את העמל בארץ ישראל, התמונות מורכבות הן מאנשי העליה לפני קום המדינה והן ממפעלים וכלי עבודה בימינו.

 

    שלב ג' משחק קבוצתי - המחשת העמל

    כל קבוצה מקבלת ציור נוף גדול שמופיעים בו חומרי גלם שונים. בתוך ציורי חומרי הגלם מוצנעים ציורים של תוצרים מאותם חומרי גלם כגון: בגזע של עץ מוצנעים שולחן, כסאות ועוד. התלמידים צריכים לעמול ולמצוא כמה שיותר תוצרים ולהעתיקם על השקף.

 

    שלב ד' - מה לומדים מעמלה של הנמלה

    כל קבוצה מקבלת ציור רב שכבתי. בציור העליון רואים אדם היושב מתחת לעץ. התלמידים מסירים שכבות מן התמונה ומגלים את אורח חייה של הנמלה מתחת לפני הקרקע. על בסיס זה עורכים עם התלמידים דיון מה אפשר ללמוד מהנמלה. מסכמים ע"י הצגת הפסוק ממשלי "לך אל הנמלה עצל". אם אתה מתעצל מלעשות מעשים טובים לך למד מן הנמלה זריזות. היא אוספת הרבה אף על פי שאינה צריכה אלא מעט.

 

    שלב ה' משחק הרכבה קבוצתי - עמלו של אדם לא רק בשבילו

    כל קבוצה מקבלת ערמה של כרטיסים. על הכרטיסים מצוירים ציורים וליד כל ציור משפט אחד על התלמידים לסדר את כל התמונות בסדר נכון. סידור נכון מציג לתלמידים את הסיפור הידוע על קיסר רומי שפגש את הזקן העובד בגינתו ונטע שתילי תאנים. כאשר המסקנה מהסיפור היא שעמל האדם אינו מיועד אך ורק בשבילו אלא גם לדורות הבאים - כלומר למען הכלל.