הרב יעקב אפשטיין

מופלא סמוך לאיש בהפרשת חלה

 

שאלה

 

    בקייטנה שעשו בנות לפני גיל שתים עשרה (אך מעל גיל אחת עשרה) הכינו חלות לשבת, הבנות (המארגנות) הפרישו בעצמן חלה, בליל שבת עלתה השאלה: האם אפשר לאכול מן החלות מחמת שהבנות קטנות ולא הביאו שתי שערות?

 

א. חיוב חלה במופלא הסמוך לאיש

 

    דין הפרשת חלה כדין הפרשת תרומות ומעשרות ובה מתרכז הדיון.

במשנה תרומות (פ"א מ"א) נאמר:

"חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החרש השוטה והקטן...".

    ובפ"א מ"ג נאמר:

"קטן שלא הביא שתי שערות, ר' יהודה אומר: תרומתו תרומה, ר' יוסי אומר: אם עד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה, משבא לעונת נדרים תרומתו תרומה".

    משנה א' יכולה להתפרש כשיטה שלישית (ולא כר' יהודה ור' יוסי) הסוברת שכל קטן אף סמוך לאיש אין תרומתו תרומה, וכך הסביר הריבמ"ץ (מ"ג) ודעה זו היא דעת ר"מ שמביא הירושלמי שלעולם אין תרומתו תרומה עד שיגדיל. היא יכולה להתפרש גם כאחת מן הדעות במשנה ג', וכך נראה שהסביר הרמב"ם בפירוש המשנה.

    בנדה (מו ע"ב) מובאת מחלוקת בין ר' יוחנן ור"ל אשר סברו שמופלא סמוך לאיש דאורייתא לבין רב כהנא הסובר שמופלא סמוך לאיש מדרבנן. הרמב"ם (נדרים פי"א ה"א, נזירות פ"ב הי"ג, תרומות פ"ד ה"ה) פוסק כר"י ור"ל וע"כ סובר שתרומתו תרומה, הקדשו הקדש ונדרו נדר; וא"כ אף הפרשת חלה שלו הרי היא הפרשה מן התורה.

    עוד מובאת בסוגיא בנדה משנה ג' מתרומות, בנוסח שונה, בו ר' יהודה אומר: "אין תרומתו תרומה". ור' יוסי סובר כדעתו במשנתנו. הגמרא מקשה מדעת ר' יוסי על שיטת רב כהנא. התוס' והרא"ש מקשים מדוע לא סייעו לרב כהנא מר' יהודה שסובר שמופלא סמוך לאיש מדרבנן, ומתרצים שר' יהודה סובר שמופלא סמוך לאיש יכול להקדיש מדאורייתא, אבל לתקן טבל אינו כגדול. ולפי"ז אפילו אם פוסקים כר"י ור"ל עדיין מס"ל אינו יכול להפריש תרומות ומעשרות. וכן הר"ש מסתפק מהי הגירסא הנכונה במשנה ומביא מירושלמי יבמות שלפי ר"מ ואולי לפי ר' יהודה חילקו בין הקדש לתרומות.

    כאמור הרמב"ם פוסק שמס"ל תרומתו תרומה מן התורה, וכן הסבירו נו"כ את שיטתו. ואף את הראב"ד שתמה על שיטת הרמב"ם (הל' נזירות שם) הסבירו שלא חלק, ורק הודיע שיש שפסקו שמס"ל אינו מן התורה. (אמנם במנ"ח מצ' תקז סובר שלראב"ד מס"ל מדרבנן). וכרמב"ם פסקו המאירי (נידה מו ע"ב) השו"ע (יו"ד סי' שלא סעי' לג), הש"ך (שם ס"ק ג), החיי"א (שערי צדק פ"ח סעי' ב, ה).

    אבל הגר"א (סי' שלא ס"ק עח) פסק כר' מאיר שאין תרומתו תרומה,  וז"ל:

"ול"נ דהלכה כסתם דלעולם לא הוי תרומה כמש"ש חמישה לא יתרומו..." 

    והביא שיטתו בדרך אמונה (תרומות פ"ד ס"ק נה). ובאמרי בינה (הל' תו"מ סי' ח) דייק מכמה ראשונים שסברו כגר"א.  ולכאורה המחמירים צריכים לחוש לדעת הגר"א ולא לאכול מהחלות הנ"ל עד מוצאי שבת.

 

ב. עשיית עיסה ע"מ לחלק

 

    ונראה להקל מסיבה אחרת. הרי הבנות המארגנות נתנו לכל ילדה המשתתפת בקייטנה חלק מהבצק שהכינו, וכל אחת עשתה לעצמה חלה, וא"כ הבצק נעשה מתחילה ע"מ לחלק ולכן פטור מהפרשת חלה כמבואר (שו"ע סי' שכו סעי' ב). ואף שכל הבצק היה מעורב מתחילה ואח"כ נאפה בתנור ביחד כיון שהיה שייך למספר בנות (ולכל אחת פחות מכשיעור) אינו מצטרף.

    אלא שעדיין צ"ע, הרי הקמח שייך למשפחות של המארגנות שנקנה מכספן, ואינו  נקנה למשפחות הבנות המשתתפות בקייטנה מדאורייתא עד שיגיע לביתן, ואז ייקנה מדין חצר או הגבהה וכד'. אבל לפני כן כל הקניינים הם מדרבנן וא"כ החלות לא נתחלקו אלא לאחר שנאפו וחייבות בחלה, כמבואר בט"ז (סי' שכה ס"ק ה), וחזרנו לשאלת מס"ל לפי הגר"א.

    ולכאורה ניתן לומר שלא אכפת לנו שהוקנו רק לאחר האפיה הלא נלושו ע"מ לחלק, וכיון שכוונתו לחלק נחשב כמחולק מעתה, כמבואר בראשונים על משנה זו?

    עמד על שאלה זו הב"י (סי' שכו) שדייק מלשון הרשב"א בפסקי חלה: "ונראה מדבריו שכל שאין דעתן לחלקה בצק אע"פ שדעתן לחלקה אחר שתאפה מצטרפין". ובלשון הסמ"ג מסתפק. וכ"כ הט"ז (ס"ק ב) והש"ך (ס"ק ה) שדווקא שכוונתו לחלק בבצק ולא בכוונתו לחלק אחר אפיה. ועי' בחידושי ר' חיים הלוי (הל' ביכורים פ"ו הי"ט) שחקר בדבר והסיק כך. וע"כ אע"פ שבמקרה דנן הבנות לשות ומכינות כל אחת את חלתה לעצמה ואח"כ אופות במשותף, כיון שהן קטנות וכל החלוקה היא למראית עין והחלוקה המעשית לאחר האפיה, הבצק חייב בחלה*

    ואף לדעת הגר"א שמופלא הסמוך לאיש אינו מפריש חלה, מ"מ יש להקל שהבנות עצמן יוכלו לאכול את החלות הן מצד שאף אם נחשבות קטנות - מפרישות מדין חינוך, והן מצד שיתכן שנחשב גלגול עיסה ע"מ לחלק. ואולם כל זה מתיר לבנות עצמן אך לא לגדולים.

    שבתי וראיתי שקטן אין מעשיו מועילים אף לעצמו, כמבואר בתוס' (גיטין מ ע"ב ד"ה וכתב) שמעמידים להם אפוטרופוס כדי שלא יאכלו טבלים, ואם מעשיו מועילים לגבי עצמו אין צורך בהעמדת אפוטרופוס.  וע"כ כאן זה לא ייחשב לחלק ואסור לדעת הגר"א לאכול מהן עד מוצאי שבת.

 

מסקנה

 

    נראה שכיון שלמרבית הפוסקים סומכים בדיעבד על הפרשת מופלא סמוך לאיש ניתן גם כאן לסמוך עליהן ולאכול מן החלות. אולם למחמירים לנהוג עפ"י הגר"א אסור לאכול מן החלות עד מוצאי שבת.