מאיר פרנקל

סיכום סיור בשטחי גידול אוסנה ופטל.

 

מטרות הסיור

 

    רבני המכון ביקשו לברר את תכונותיו של צמח הפטל. ההתייחסות ההלכתית לפטל אינה מבוררת דיה, וישנן מחלוקות בפוסקים אם נחשב אילן או ירק (ראה להלן מאמר הרב יהודה הלוי עמיחי). הנקודה המרכזית שראויה לבירור היא מהו משך קיום הצמח, ומהי צורת חידוש הצמוח - אם מהשורש או מהגזע. לשם בירור הנקודות הנ"ל ערכנו ביקור באזורי גידול שונים בחודש סיון תשנ"ח:

    א. אזור השרון (להלן א').

    ב. עמק יזרעאל (להלן ב').

    ג. גולן (להלן ג').

 

א. אזור השרון (א')

 

    גודל השטח הראשון - 2 דונם, גיל המטע 13 שנים. הסיור התבצע כאשר הקטיף היה לקראת סיומו. המגדל סיפר שהוא נוהג לגזום כל שנה עם גמר הקטיף כ 10-8 ס"מ מעל פני הקרקע על מנת לקבל צימוח חדש עד הסתיו. הצימוח החדש פורץ בחלקו הגדול מהענפונים שנגזמו וחלק  גם מהקרקע ישירות . הענפים המתחדשים מהקרקע נקראים בפי המגדל ענפי מים.

    לפי דבריו ענפי המים מאוד מפריעים, לכן הוא מסלק אותם מידי פעם מהאביב ועד האסי. לאחר הקטיף, הענפים החדשים נגזמים יחד עם כל הגידולים שנשאו פרי. הביצוע של הגיזום - בשיטה מכנית (חרמש מוטורי עם דיסק).  הסיבה שהגיזום מתבצע בגובה מעל פני הקרקע, על מנת לא לפגוע במערכת ההשקיה.

 

ב. עמק יזרעאל (ב')

 

    המקום השני בסיורנו היה בעמק יזרעאל. ישנם שם מטעים בגדלים שונים, החלקות מסודרות, מכוסות ברשת או במנהרות ניילון ורשת להקדמת ההבשלה. מגדלים זנים שונים, השטח מאורגן מודלה , הקטיף מתקדם.

    אגב, הקטיף מתבצע על ידי לקוחות בלבד, כלומר באים מבקרים, לפעמים משפחות מכל חלקי הארץ, משלמים דמי כניסה והמעוניינים קוטפים לעצמם ומשלמים בהתאם לכמות הנקטפת.

    המטע נגזם מיד אחרי סיום הקטיף. יש הקפדה שהגיזום יתבצע ממש בגובה הקרקע. לכן הגידול החדש יוצא או פורץ מתוך הקרקע. גם בחלקה זו ראינו ענפים חדשים שפורצים באביב אבל לא משתמשים בהם לעונת הגידול הבאה. מסלקים אותם לפני הקטיף, והנותר מסולק ביחד עם הגיזום.

    לא ראינו שום ענף שגדל על פצע הגיזום.

 

ג. גולן (ג')

 

    המקום השלישי - בגולן. בחלקת הגידול ישנם מינים רבים של פירות יער; אך האוסנה והפטל הם הגידול העיקרי, ובעת הסיור (סיון) היה תחילת קטיף.

    יש קטיף כמעט בכל חודשי הקיץ והסתיו. בזנים שונים אפשר לקבל גם שני יבולים בשנה. המגדל גוזם את הענפים שנשאו פרי מידי שנה, ומשאיר את כל הענפים החדשים הגדלים באביב וענפים אלו יתנו פרי בשנה שלאחר מכן.

    כל הענפים החדשים יוצאים מהקרקע ולא מהענפים הגזומים. הגיזום מתבצע ידנית כל ענף בנפרד, כ-8 ס"מ מעל פני הקרקע, אבל אין פריצה מהענפים הנ"ל. השיווק מבוצע בעיקר ע"י אורחים תיירים שבאים לביקור.

 

ד. גן המצוות

 

    בגן המצוות שליד מכון התורה והארץ, לא גזמו את הפטל, והתברר שאף כשאין גוזמים את הענפים שהניבו מתחדשים הצמחים בצואר השורש בגובה פני הקרקע. פעמים זה נראה מעל הקרקע ופעמים - מתחת לקרקע. בנוסף ישנם נצרים שמתחדשים במרחק מה מצמח-האם משורשי הצמח.

 

סיכום ומסקנות

 

    שלושת המגדלים שאצלם ביקרנו מגדלים בעיקר את האוסנה ומעט פטל. אפשר לומר שאין הבדל בין האוסנה והפטל בשיטת הגידול.

    ישנם שני הבדלים מרכזיים בשיטות הגידול באזורים השונים:

    א. ישנם מגדלים שגוזמים את הצמח עד לקרקע בסיום העונה, וישנם מגדלים שגוזמים את הצמח, אך משאירים כ-10 ס"מ של הגזע מעל לפני הקרקע.

    ב. מבין אלה הגוזמים את הגזע בגובה 10 ס"מ, במקום אחד הצמח התחדש מהגזע מתחת לגיזום, ובמקום האחר הוא התחדש מהשורש.

    כל אחד מהחקלאים מתאים את שיטת הגידול האגרו-טכנית לאזור שלו. באזורים שאפשר לקבל פרי מוקדם בעונה, אין להם צורך בהתפרצויות המוקדמות (ענפי מים המתחדשים מהשורש), למרות שהענפים הנ"ל פורצים מהקרקע; לכן מסירים אותם מוקדם שלא יפריעו בזמן הקטיף. הקטיף מסתיים ממילא די מוקדם וגוזמים מיד בסוף העונה - אצל מגדל אחד, מעל פני הקרקע בגובה 10 ס"מ כדי לשמור ולמנוע פגיעה במערכת צינורות ההשקיה; אצל מגדל אחר, גוזמים עם גובה הקרקע ואין משאירים כלום מעל פני השטח, כולל כל הענפים שיוצאים מהקרקע. כאמור, בשני מקומות אלו מסיימים את עונת האסיף מוקדם, לכן גוזמים מיד כיון שעדיין יש מספיק זמן להתפתחות צימוח חדש שישא את יבולו על הענפים החדשים בשנה העוקבת. מסירים את ענפי המים (המתחדשים מהשורש) מכמה סיבות:

    א. אין בהם צורך והם מתחרים בגידול הנושא את הפרי.

    ב. צימוח זה גוזל מים.

    ג. גורם לסבך וימנע גישה נוחה וקלה לענפים נושא הפרי בעתיד.

    לעומת זאת, המגדל בגולן, עקב תנאי מזג האויר, מאחר בהבשלה, הוא אינו יכול לגזום מוקדם על מנת לקבל עוד השנה גידול חדש, לכן הוא מנצל ומשתמש בענפים החדשים שמתחדשים מהקרקע עם התעוררות הצמח, לשם נשיאת פרי בשנה העוקבת. ראוי לציין שענף שנתן פרי השנה אינו ראוי לגידול שוב בשנה הבאה.

    השאלה המעניינת היא מדוע אצל מגדל א' גיזום הגזע בגובה 10 ס"מ גורם להתחדשות הצימוח מהגזע, ואצל מגדל ג' אותו גיזום אינו גורם לצימוח מחודש מהגזע אלא מהקרקע. התשובה לכך היא, שאצל מגדל א' (שרון) הגיזום מתבצע בחודש יוני והיובש או הניוון אינו מספיק להגיע עד סוף הענף, ועדיין קיימת חיוניות בתחתית הענף, לכן ישנה התחדשות צימוח מהגזע. כמו כן אין ענפי מים (שהתחדשו מהשורש) שיכולים להחליף את קיום הצמח, וזה מדרבן את ההתעורוות המיידית מהגזע עצמו. לעומת זאת, אצל מגדל ג' (גולן) האסיף מסתיים מאוחר (תחילת הסתיו), הענף נושא הפרי מנוצל ועייף, ולכן הוא מתנוון עד סוף הצמח; העיניים (פקעים) הנותרות אינן חיוניות ואין לצמח שום צורך לבזבז אנרגיה וכוח בהתחדשות מהגזע, כיון שבין כך הצמח חידש ענפים מהשורש עבור היבול של השנה העוקבת.