גדעון נאור

מוזיאון התורה והארץ

 

    בימים אלו הולך ומוקם המוזיאון שמהוה נדבך חשוב באתר המבקרים הפועל בהצלחה בחוות כפר דרום.

    מטרת המוזיאון להעביר למבקר את הקשר המיוחד בין עם ישראל לארץ ישראל דרך המצוות התלויות בארץ. התצוגה מובילה את המבקרים דרך ההיסטוריה של עם ישראל ובכל תקופה מובע הקשר לארץ ישראל דרך המאפיינים של אותה התקופה.

 

תקופת האבות

 

    התצוגה נפתחת בתקופת האבות וסוקרת את "צעדי הענקים" בארץ ישראל. כאשר אנו מתבוננים במעשיהם של אבותינו בארץ הם נראים, באופן אובייקטיבי, למעשים קטנים ולא משמעותיים. אבל כאשר אנו מתבוננים במעשיהם כתקיעת יתד איתנה בארץ בבחינת "מעשה אבות סימן לבנים", אזי כל מעשה מהווה סמל ומהווה דוגמא לקשרים שיזכו צאצאיהם לקשור עם ארץ אבותיהם. המעשים הללו ממחישים את גודל ההשקעה והמסירות שהיו לאבותינו מחד, ואת האמונה בהבטחת בורא העולם, שזאת הארץ אותה ירשו הם וצאצאיהם, מאידך.

 

תקופת בית ראשון:

 

    המשך התצוגה עוסקת בתקופת בית ראשון, שבה המצוות התלויות בארץ הוו את המנגנון המופלא שקישר ואיחד בין המערכת החקלאית - אנשי המעשה העוסקים בחומריות, לבין המערכת הרוחנית - אנשי הקודש, שהם הכוהנים והלויים. הרמוניה זו מורכבת בצורה הדדית כאשר כל צד ממנה שותף בקיומה של האומה ואחראי על הצדדים המיוחדים לו.

    בתוך הרמוניה זו, משתלבות המגמות של הצדק החברתי במתנות עניים ואת ההדגשה של קדושתה העצמית של ארץ ישראל - בשנת השמיטה והיובל.

 

תקופת בית שני

 

    החלק השלישי עוסק בתקופת בית שני שמתאפיינת בחסרונות רבים בקשר שבין העם לארצו - הן במישור הרוחני - חמישה דברים שהיו חסרים במקדש שני, והן במישור הארצי - מעטים עלו לארץ, השלטון היה כפוף ל"שלטון-על" של מלכויות נכריות מבחוץ.

    בגלל חסרונות אלו ראו חז"ל צורך לתקן תקנות שונות בתחומים רבים ושונים בתוך המצוות התלויות בארץ, שיבואו לתקן ולחזק את הקשר ההולך ומתרופף של העם לארצו. תקנות אלו מתוארות בתצוגה ע"י דוגמאות בולטות שהיוו בסיס חשוב להלכות בהם אנו נוהגים בימינו.

 

תקופת הגלות

 

    כעת המבקר פוגש את הנתק האיום בין העם לארצו, מצד אחד עם ישראל מושפל ונרדף בגלות, ומאידך ארץ ישראל שוממה וחרבה מבלי יושב. הנתק הזה בא לידי ביטוי בכך שהמצוות התופסות את המקום העיקרי בחיי היהודים, הם מצוות התלויות בגוף ובזמן. ומאידך מתפתחים מנהגים ותפילות המבטאים את הגעגועים לציון ולבנינה.

 

ימינו

 

    כאן פוגש המבקר את החזרה של עם ישראל לארצו, החקלאות שוב עולה ומשגשגת. אך להבדיל מהתקופות הקודמות, החקלאות לובשת פנים חדשניות, השונות בצורות הגידול ובאמצעים הטכנולוגיים המגוונים בהם היא משתמשת. יחד עם ההתפתחות ההתישבותית והמעשית מתעוררות שאלות על הקשר בין העם והארץ, בין המצוות התלויות בה וקיומם המעשי ע"י העם מבחינה ציבורית ומבחינה פרטית, כאשר מסגרות החיים משתנות; החקלאות במשך השנים מאבדת גובה בתודעה הישראלית, והתפתחות התעשיה וההיטק נוגשים במעמדה. מקומם של המצוות ואופן קיומם בזמננו יכולים לשמש בירור בשאלות עקרוניות אלו.

    בתוך ההתחדשות וההתרחשות הזאת מומחשת העשייה הברוכה של מכון התורה והארץ, בחיזוק הקשר המתהווה מחדש בין עם ישראל לארצו. לפעילותו של המכון פנים רבות, הן במחקר ההלכתי והן במחקר ובפיתוח המעשי.

    התצוגה בנויה כך שהיא ממחישה את העובדה שאנו נסמכים על היסודות שהונחו לפנינו ותפקידינו לשלב את כל היסודות הללו בכדי לחיות כעם מיוחד הנטוע בארצו הקדושה.

 

    בנוסף וכהמשך לביקור במוזיאון, יוצג בעתיד חיזיון אור קולי שיעסוק בהתעוררות חזרת עם ישראל לארץ, תוך שימת דגש על ראשית ההתעוררות ע"י גדולי התורה, שממנה החלה שיבת ציון המעשית עד לימינו.