הרב משה הרשטיק

מוזיאון "התורה והארץ"

 

    במכון "התורה והארץ" משתדלים באופנים שונים לגלות ולממש ערכי תורה באופן מעשי. מצוות שלאדם מן השורה נראות ללא משמעות מקבלות בבית "התורה והארץ" טיפול מחקרי מעמיק. מסקנות המחקרים מתפרסמות ומיושמות בשטח ומביאות לציבור תועלת מרובה בפיתוח אמצעים חדשים בתחום החקלאות. כמו כן מפתחים במדרשת "התורה והארץ" אמצעי הוראה יחודיים המקרבים את הלומד אל ערכי הארץ ומצוותיה. גולת הכותרת בשלב זה הוא מוזיאון "התורה והארץ".

 

    המוזיאון אינו מפרט הלכות וממחישם אלא מעביר בעיקר רושם חוויתי. המוזיאון בא לחבר את העשיה העכשווית בתחום החקלאות עם מקורות התרבות והעבר של עם ישראל. נקודת מבט זו יוצקת תוכן עמוק  לעשיה העכשווית בכך שהיא נותנת כוח  להמשיך ולפעול גם כשיש קשיים.

    המוטו של המוזיאון הוא דברי הנביא ירמיהו המתאר את האיש אשר יבטח בד' "והיה כעץ השתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבוא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי" (ירמיה טז, ח). .הנביא מתאר איך ששום כח לא יוכל לבטל דבר המחובר למקור החיים. כך מאמינים בבית "התורה והארץ" וכך חיים בו ביום יום.

 

    חלל המוזיאון מעוצב בעיצוב חדשני המשלב מוצגים ותמונות בתאורה חמה ובמופעי מולטימדיה. המבקר נכנס לתוך חוויה ישראלית שורשית שבה הוא עובר על ציר הזמן חמש תקופות במצוות התלויות בארץ. ארבע תקופות מעוצבות בקומת הקרקע וההווה למעלה בגלריה. תקופת ימינו ממוקמת על ארבעה גזעים מונמנטלים המסמלים את הבסיס האיתן שעליו נשען ההוה שלנו. כדי להגיע לקומת ימינו יש להכנס לתוך הגזע ולטפס במדרגות למעלה. ארבעה גזעים נבחרו לסמל שורשיות ארץ ישראלית הזית, התמר, הארז והשקמה. בקומת הקרקע יוצאות מהגזעים מעין קליפות המחלקות את החלל לארבע תקופות כשעליהם מוצגות התמונות והמוצגים התלת מימדים.

 

    יעקב בוצ'ן איש עדין שורשי ובעל כשרונות אומנותים בתחומים רבים עיצב את המוזיאון.  הוא  הגה את רעיון הגזעים והקליפות ועיצב בהם את המוצגים. הרב יהודה הלוי עמיחי ראש המחלקה ההלכתית במכון "התורה והארץ" הגה את רעיון סיפור המצוות התלויות בארץ על ציר הזמן. גדעון נאור בשיתוף עם משה הרשטיק פירט את הרעיון למוצגים ולכותרות והכין את מיצג המולטימדיה המוצג בתוקפת בית ראשון. את העבודה ביצע ציון מוצפי איש בעל שתי ידיי זהב וראש ישר מנהל חברת קו עיצובים. על העבודה שארכה שנתיים ניצח עמי גיאת מנהל מדרשת "התורה והארץ".

 

    עם הכניסה למוזיאון נפגשים בתקופת האבות. בחלל זה רואים ביטויים ויזואלים לדרך שבה קבעו האבות את יסודות האחיזה בארץ, את אמונתם בהבטחת הארץ לזרעם ואת מסירת נפשם עליה. אברהם עוזב את מולדתו בצוויו של הקב"ה והולך לארץ ישראל. רואים תמונות עכשוויות של המקומות שאותם קנה אברהם בפסיעותיו כשהתהלך בארץ לארכה ולרחבה. מיצג תלת מימדי מסמל את המשא ומתן שקיים אברהם עם עפרון. אברהם השקיע הון עתק כדי לקנות פיסת קרקע גרועה לקבור בה את שרה. יצחק בנו ממשיך בדרכו של אביו ומתמודד ביושבי הארץ. שתי טיפות "עקרות" מציגות את הנסיונות שנכשלו בחפירת בארות חדשים - "עשק ושטנה". בטיפה השלישית יש חיים. היא מסמלת את הבאר "רחובות" שעליה כבר לא רבו. יעקב בנו חוזר לאחר גלות ארוכה לארץ ישראל ומיישם בה מיד את הנבואה שהתגלתה לו ביציאה לגלות. הוא קונה את אדמת שכם. מבניו של יעקב, שנים עשר שבטי י'ה, קם עם ישראל. כאשר נכנסו בני ישראל לארץ התיישבו בה לפי סדר אלוקי המתאים באופן מהותי לכל שבט. רואים  את חולקת הארץ לשבטים בהתאמה לצבעי אבני החושן.

 

    החלל השני מציג את תקופת בית ראשון. ימי שלמה המלך היו הימים הטובים ביותר שהיו לעם ישראל. השכינה שורה בבית המקדש, כהנים ולווים בעבודתם ומצוות התלויות בארץ קושרות את בוני הארץ עם המשרתים בקודש לאחדות של אומה שלמה. רואים את הכהנים ואת הלווים בעבודתם. רואים את העם "חיי" את המצוות. מיצג תלת מימדי ממחיש את השביתה בשמיטה ואת הדרור שביובל.  על חלקי פאזל מצוירות סיטואטציות של קיום המצוות התלויות בארץ. על כל פאזל סיטואציה אחת. לפתע כל חלקי הפאזל מתחברים לתמונה שלמה השופכת אור מבית המקדש על כל מרחבי הארץ.

    באולם השלישי מוצגת תקופת בית שני. ימים של טרום-גלות. רוב העם נשאר בבבל. בית המקדש ללא ארון, ללא שכינה וללא רוח הקודש. מנהיגי הדור מתקנים תקנות וגזרות לתיקון מצבה הדל של האומה. הם מפרטים את התורה החיה למסגרות ברורות, אשר ישמרו על ישראל בגלות של אלפי שנים. באולם זה רואים את גבולות הארץ המצומצמות של עולי בבל. רואים את שממת הארץ ומצד שני את עול הגויים בארץ ישראל. במרכז רואים ושומעים (כביכול) קולות של חכמי הסנהדרין שהיו יושבים בלשכת הגזית. הם לומדים, מתדיינים ביניהם, שופטים את העם וגוזרים גזרות לדורות.

 

    השטח הרביעי מציג את תקופת הגלות. העם יוצא לגלות ארוכה ואיומה ומנגד עומדת הארץ שוממה. החיבור המעשי לארץ הוא בעיקר בכיסופי הנפש. מצד אחד רואים תמונות מהווי היהודים בגלויות השונות ומנגד רואים את הארץ השוממה המחכה לבניה. רואים זה מול זה את סבל העם ואת סבל הארץ. מיצג תלת ממדי ממחיש את המצוות שקוימו בגלות מצד אחד ומצד שני את כיסופי הנפש בתפילות לארץ ישראל.

 

    למעלה בגלריה מוצגת תקופת ימינו. חזרנו לארץ לפני למעלה ממאה שנים.  מסגרות החיים השתנו  בקצב מדהים ללא הכר. אך הקדושה והארץ קבועים לעולם. במציאות מודרנית זו הולכת ומתפתחת גם החקלאות. יש לגבש גישה הלכתית מעשית שתבטא את תוכנה הרוחני של הארץ.

    מיצג מים תלת מימדי ממחיש את הקשר בין הטכנולוגיה וההלכה. התמונות מביאות דוגמאות של הכנסת תוכן רוחני עתיק לתוך מציאות משתנה. "ספר ענק" מגלה דיונים ופתרונות עכשווים מבית המדרש המתייחסים לבעיות המתעוררות חדשים לבקרים. בפינת המחשבים אפשר לראות  סרטים ומצגות לימודיות על חקלאות והלכה.

 

    אנו מקווים שהמוזיאון יתן חשק ללמוד ויפתח צוהר למי שלא מכיר בכלל. העיקר שישאר למבקר טעם של עוד...