הרב יהודה הלוי עמיחי

ירקות מגוש קטיף בשמיטה

 

    הצגת הבעיה

 

    בגוש קטיף מגדלים  מספר ירקות (כגון; עגבניה, מלפפון, פלפל, פלפל חריף וכו') בחממות ללא משטח מנתק, אבל עושים שם היתר מכירה. נתבונן במעמדם ההלכתי של גידולים אלו.

 

    א. מעמדו ההלכתי של גוש קטיף

 

    גוש קטיף ממוקם דרומית מערבית לאשקלון ועזה וצפונית מזרחית לואדי אל עריש לאורך חוף הים.

    גבולות הארץ לענין המצוות התלויות בארץ מחולקים לשתי חטיבות, האחת גבולות עולי מצרים (כבוש וחלוקה על ידי יהושע בן נון), והשניה גבולות עולי בבל (התיישבות בתקופת עזרא ונחמיה). 

    אשקלון מובאת במשנה[1] כגבול הדרומי של עולי בבל, ולמרות שהיא הוזכרה[2] כעיר בארץ ישראל, עלינו להסביר שאשקלון היא כלולה בגבולות עולי מצרים ולא בגבולות של עולי בבל,  שהרי כיבוש עולי מצרים[3] נמשך עד "נחל מצרים", ואילו בגבולות עולי בבל[4] מופיעה אשקלון כעיר הגבול. על כן נראה[5] שלגוש קטיף יש מעמד הלכתי של עולי מצרים.

 

    ב. המעמד ההלכתי של גבולות עולי מצרים

 

    המשנה[6] אומרת שבגבולות עולי מצרים "נאכל ולא נעבד", והסבירו המפרשים שאין בירקות שגדלו בגבולות עולי מצרים איסור ספיחין, אלא שנחלקו האם יש בגידולים אלו קדושת שביעית, כאשר דעת הר"ש וסייעתו[7] היא שאין קדושת שביעית ואילו מדברי הרמב"ם[8] נראה שיש קדושת שביעית בגידולי גבולות עולי מצרים. למרות שיש המפרשים[9] אף בדעת הרמב"ם שאין קדושת שביעית בגידולי עולי מצרים.

 

    ג. קדושת גידולי חממה

 

    הגידולים בגוש קטיף הם בחממה, ולכן יש מקום לדונם כגידולי בית. הירושלמי[10] הסתפק האם מלאכות אסורות בשביעית בבית. להלכה נחלקו האחרונים האם בשביעית בזמן הזה שאיסורה מדרבנן - יש מקום להקל במקום הפסד[11] ואין איסורי שביעית חלים בבית או שמא מכיוון ששביעית עיקרה מהתורה - אין להקל[12].

    השאלה העומדת בפנינו היא האם היבול קדוש או לא. ונראה בפשטות שאם בית מותר בעבודה - אין הקדושה חלה בגידולים שבו, שכן כיצד יתכן שיתירו לעבוד בדבר שהפירות יהיו קדושים בקדושת שביעית[13]?  אולם שאלה זו איננה מכרעת שהרי מצאנו כעין זאת לעניין שביעית באדמת הפקר, שישנן דעות[14] שאמנם אין איסור עבודה במקומות אלו אולם קדושת שביעית חלה.  וכמו כן לעניין גדולי הקדש יש מקום לומר שאין איסור עבודה אולם הגידולים עצמם קדושים בקדושת שביעית. ואכן ישנה דעה[15] שבבית  אין איסור עבודה אבל ק"ש חלה על הגידולים. אמנם נראה שסברא זו אפשרית אם נסביר[16] שהספק של הירושלמי בבית הוא רק לעניין לא תעשה, אבל עשה של "ושבתה הארץ" חל בכל מקרה; אבל אם נסביר שהעשה של "ושבתה הארץ" חל רק במקום שאין לא תעשה, והספק של הירושלמי היה על כל דיני שביעית, אזי לשיטות המקילות[17] בבית בשביעית אין קדושת שביעית בגידולי חממה.

 

    ד. היתר מכירה

 

    הגידולים בגוש קטיף הם בשטח עולי מצרים, ולכן נראה שיש מקום להקל שם בהיתר מכירה, שהרי יש דעה[18] שאין איסור נתינת חניה לנכרי בגבולות עו"מ, מכיוון שקדושה ראשונה לא קדשה לעת"ל. אמנם יש מקום להקשות[19] על כך שאיסור נתינת חנייה בארץ איננו נובע מדיני הקדושה אלא אסור לנו להניח נכרים בארצנו בכל עניין, ולכן אפילו אם קדושה ראשונה לא קדשה  לעתיד לבוא – מ"מ זהו חלק מארץ ישראל ויש איסור נתינת חנייה. לכן נראה שאין להקל בגוש קטיף באיסור לא תחונם.

    מאידך במקומות אלו כל החקלאים הרי הם מיישבים את הארץ והאויבים קמים עלינו לכלותינו, והסיבות שהתירו הגר"י אלחנן, הגר"ש מוהליבר ור"י קוטנא זצ"ל וכל האחרונים שסמכו ידיהם על היתר המכירה, שהיו רוב מנין ובנין בין פוסקי הדור, קיימות גם במציאות זו של גוש קטיף, נראה שכולם יסכימו שהיתר המכירה תקף בגוש קטיף. יתר על כן מכיוון שהמגדלים הם יהודים יראי שמים א"כ היתר המכירה הנעשה על ידם איננו חלילה הערמה בלבד, אלא רצונם לקיים מצוות בוראם "ושבתה הארץ שבת לד'", לכן הם מתכוונים למכירה אמיתית כדי להינצל מאיסורי תורה.

 

    ה. קדושת שביעית לחומרא

 

    מרן הרב קוק זצ"ל לאחר היתר מכירה היה נוהג להחמיר ולנהוג קדושת שביעית בפירות, לרווחה דמילתא, (מבחינה דינית כל המכור לנכרי הרי הוא כשל הנכרי עצמו ואין צורך לנהוג בו קדושת שביעית[20]), וכדי להתיר את פעולת השווק והמסחר ודמי שביעית  היה עושה אוצר ב"ד[21] וכן נהגה הרבנות הראשית לאחר הקמת המדינה[22] - נשאלת השאלה האם יש מקום להדר בכך גם בגוש קטיף?

    נראה שבגוש קטיף שיש לגביו ספק האם יש קדושת שביעית בגידולים, שהרי המקום הוא חלק מגבולות עולי מצרים, וכן ספק מצד הגידול בבית, ובנוסף להיתר המכירה (שיש בו הרבה פחות חששות וערעורים) - אין צורך לנהוג קדושת שביעית.

    אולם אם יאמר אדם ברצוני לחוש לכל הדעות והחומרות, "דכל מה שאפשר לאהדורי בתר תקנתא טפי עדיף" וברצוני להדר אפילו בדבר המותר, כי אז יעשה את הקטיף בשליחות בי"ד והתשלום יהא בעבור הטרחה, עבודת הקטיף והשימוש בציוד שברשותו. המוכרים מצדם, אינם צריכים לשנות מדרך המסחר הרגילה, שהרי מעיקר הדין אין קדושה בפירות אלו, ויכולים למכור אותם כרגיל. הקונה הרוצה להחמיר על עצמו יחמיר, אולם לא מעיקר הדין.

 

    ו. סיכום

 

א. ירקות שנזרעו  בגוש קטיף בחממות ועשו בקרקעות היתר מכירה - אין בהם איסור ספיחין ולא קדושת שביעית.

ב. הרוצה לקדש עצמו במותר לו ינהג בפירות אלו קדושת שביעית.

ג. המוכרים יכולים למכור סחורה זו בדרך הרגילה.