באהלי שדה

 

    שתי גישות קוטביות יש ביחס לשמירת השמיטה בימנו: האחת גורסת כי יש לשמור את השמיטה על-פי כל הלכותיה וחומרותיה. האחרת סוברת כי לא נותר מן השמיטה אלא לחתום על שטר המכירה לגוי, ובזאת יצאנו ידי חובת שמירתה של שבת הארץ. בין שני קצוות אלו עומדת דרכה המורכבת של הציונות הדתית. מבקשת היא לשמור מכל משמר על שמירת השמיטה בצורה המהודרת ביותר, כך שתבטיח את מימוש כל הערכים הגדולים הגנוזים בה, ועם זאת מבקשת לשמור על קיום החקלאות היהודית בארץ, שהיא זו שתשמור את השמיטות הבאות. בין שני הקטבים נסללת הדרך הרואה את ההכרח להסתמך על היתר המכירה, תוך ביסוס הלכתי ורעיוני שלו, אך שואפת להתקדם משמיטה לשמיטה בדרך העולה אל שמירת השביעית במלואה, כהלכתה וכרוחה.

    זהו הקו המוביל את ספרו החדש של הרה"ג יעקב אריאל שליט"א: "באהלי שדה", הן בחלקו הראשון – הרעיוני, והן בחלקו השני – ההלכתי – המוריד את הרעיונות לשפת המציאות המורכבת.

    הספר – שבו מאמרים שנכתבו משמיטת תשכ"ה ועד שמיטת תשס"א, בעריכה מחודשת (240 עמודים) יצא לאור בהוצאת מכון התורה והארץ בכפר דרום, ומוקדש לעילוי נשמת חמיו של הרב , ר' יעקב יצחק מנדלסון, יושב אוהלים ואיש שדה, ממייסדי כפר הרא"ה, שנתבקש השנה לבית עולמו.