הרב יהודה הלוי עמיחי

 

קדושת שביעית בדבש

 

    האם יש קדושת שביעית בדבש? עיקר השאלה היא על פי דברי הגמ'' (בכורות ז ע"ב) שדבש דבורים מותר באכילה מכיוון שהדבורים מכניסות אותו לגופן ואין ממצות אותו מגופן. וא"כ הדבש בא מצוף הפרחים הקדושים בקדושת שביעית, וקדושתם להיכן הלכה? ובמה שונה דין הדבש מכל דבר הקדוש בקדושת שביעית שמעבדים אותו שעדיין קדושתו עליו? 

    במעדני ארץ (סי' ד אות ה ד"ה והנה) כתב על פי דברי הגמ' (ע"ז יד ע"א, שבת צ ע"א) "כל שיש לו עיקר יש לו שביעית, וכל שאין לו עיקר אין לו שביעית", א"כ דבש כיוון שאין לכוורת שורש בקרקע אין לה קדושת שביעית. אולם לא ברור מדבריו היכן הלכה לה קדושת שביעית שהייתה בעצים והועברה דרך הדבורים לכוורת.

    הגרצ"פ (גאון צבי, כרם ציון הלכות שביעית, עמ' נח) כתב ליישב שאלה זו שהדבורים אכלו את הפרחים, ונעשתה המצווה בפרחים, וכל דבר שנעשה בו מצוותו פקעה קדושתו, כמו דם קדשים לאחר זריקה.

    אולם גם הסבר זה צ"ע שכן מנ"ל שפקע קדושת שביעית מהפרחים בגלל אכילתם, בשלמא דם קדשים הרי נתקיימה המצווה וכעת מותר לזרים אולם בפירות שביעית אין איסור אכילה אלא קדושת שביעית בלבד וא"כ מדוע תפקע הקדושה? ועוד יש לעיין בדברי הגרצ"פ זצ"ל  שכל דבר שנעשה בו שימושו הרגיל אין קדושה יותר, א"כ בגד הנצבע בצבעי שביעית, לא יהיה בו קדושה, שהרי נעשתה בו מצוותו. ואילו הרש"ס  (פ"ט מ"א) כתב שיש בו קדושת שביעית אפילו לאחר צביעה, משמע שאפילו נעשתה בו מצוותו עדיין יש קדושה.

    נראה שהפטור של הדבש מקדושת שביעית נובע מכך שמציצת הדבורים את הצוף הוא בשלב הפרחים, לפני נפילת עלי כותרת. וקדושת שביעית חלה על הפירות משעת החנטה בלבד (ר"ה יג ע"א) וקודם לכן לא חלה קדושת שביעית, ולכן אין בדבש קדושת שביעית כלל.

    לדעת הרמב"ם (פ"ד ה"ט) החנטה היא עונת המעשרות שהיא שליש בישולו (הל' מעשר פ"ב ה"ג, הלכות מעש"ש פ"א ה"ב-ג). שלב זה הוא הרבה אחרי שלב הופעת הפרחים, ובוודאי לא לפני תחילת היווצרות הפרי (רמב"ם פ"ה הי"ז). דעת התוס' היא שהחנטה לאחר נפילת עלי הכותרת והופעת הפרי עצמו, וגם לפי שיטה זו הפרחים אין בהם קדושת שביעית. אמנם דעת המאירי (ריש ראש השנה) היא שקדושת שביעית חלה עם הופעת הפרחים, אולם דבר זה צ"ע, ובוודאי שאנו מכריעים כדעת הרמב"ם או התוס' שחנטה היא שלב  מסוים בהתפתחות הפרי; (עיין שו"ע סי' שלא סעי' קכה, משפט כהן סי' ג, חזו"א סי' ז ס"ק יב).

    העולה לנו שאין בפרחים שמוצצות הדבורים קדושת שביעית, ולכן גם בדבש אין קדושת שביעית, ואין מקום להחמיר בכך.