מאמרי אמונת עתיך - עלון מס' 44

לתוכן הגיליון

חשון-כסלו תשס"ב

 

הרב דורון ותקין

הארץ לעולם עומדת

 

הנותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה;

ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול ישלו;

וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים,

ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו;

(ישעיהו מ)

 

 

    במצוות השמיטה והיובל כותבת התורה טעם עיקרי "כי לי הארץ" (ויקרא כו כג). וכן אומרת הגמרא (סנהדרין  לט ע"א) "אתא ההוא תלמידא, אמר ליה  מאי טעמא דשביעתא? אמר ליה: אמר הקב"ה לישראל זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי היא". מכאן שבמוצאי השמיטה אנחנו יוצאים מחוזקים יותר, ביחס אל הארץ ובעלותנו הציבורית והפרטית עליה. שמירת השביעית פועלת עלינו את ההכרה שהארץ היא של בורא עולם, יותר ממה שאנחנו קיימנו אותה, ברצונו נטלה מהגויים ונתנה לנו. נכונים הדברים ביחס לשביעית שלנו - תשס"א, בה ניסו אויבינו לנשוך ולנגוס בבעלותנו - כביכול באדוני הארץ. סבלנות רוחנית ותושייה מעשית, מעמידים אותנו במוצאי השנה בעמדה חדשה ביחס אל הארץ, עמדה בטוחה יותר. ביטחוננו בצור ישענו והוא משגב בעדנו.

 

    המצב הקשה בו היינו ערב השמיטה והמצב היום ביחס אל חלקים שונים מארצנו בכלל, ובמיוחד היחס אל חבל עזה בפרט, מלמדים על השינוי שהתחולל בעם. המלחמה עוררה כוחות להתפרץ ממעמקים - מהנשמה. התפרצות בד"כ איננה מסודרת, וכשהיא מתחוללת אנחנו מקיזים דם, דם של יהודים, דם של צדיקים, דם של מסירות נפש ועמדה נוקשה. היא מותירה אותנו לעיתים פצועים ומוכים, כדברי הנביא ( יחזקאל  טז ו) "ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי, ואומר לך בדמיך חיי". הקזת הדם היא הדרך להתפרצות החיים החדשים, כך היא דרכו של עולם עם לידתם של חיים חדשים, המשכיות הדורות או התחדשות הכוחות הכלליים של האומה.

 

    שלמה המלך אומר במגילת קהלת "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת" (קהלת א ד). הפירוש הפשוט: הארץ -  מעשה בראשית של שמים וארץ, עומד לעולם כי דבר ה' עומד לעולם. דבר ה' עומד לעולם מול כל התחבולות והניסיונות לחבל ולהשכיחו מאחורי הבריאה.

    אבל יש מפרשים שהארץ הם  ישראל וצדיקים שמעשיהם עומדים לעולם, ומקיימים את העולם. הם השם שמים בבריאה, שנאמר "ואתם תהיו לי ארץ חפץ". במשמעות דומה מפרש הרס"ג (שם):

"דור הולך ודור בא, ימלוך מלך וימות, וימלוך אחר תחתיו והארץ  לעולם עומדת, אין ארץ אלא ישראל, שנאמר (מלאכי ג): "כי תהיו אתם ארץ חפץ", ונאמר (ירמיהו כב): "ארץ ארץ ארץ שמעו דבר ה' " כלומר יברחו אומות העולם וישראל עומדים לעולם".

    ראינו בשנות ההיסטוריה איך  מתקיימים דברי חכמים (הגדה של פסח): "והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד לכלותנו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם", מלך עומד ומלך נופל, ודבר אלוקינו יקום לעולם, ישראל וגאולתם עומדים לעולם.

 

    השמיטה וחיבת הארץ ומצוותיה על אף שנראים הם דלים וריקים, הרי הם זכר לקיום המצוות בזמנים אחרים בהם ישראל שרויים על אדמתם ותנאי החיוב של המצוות היו מהתורה. ואילו עתה עם חידוש שיבת ציון וקיבוץ גלויות, גאולת האדמות ובנין הארץ עדיין לא התמלאו התנאים במילואם. כדברי הרב קוק (אורות התחיה ה): "מצומקים נראים לנו עתה הדברים, צורה דלה יש להם עתה מבחוץ, ...אנחנו מערימים על שמירת השמיטה במכירה לנכרי את הקרקעות... ".

    כיום שאנחנו מתמודדים עם השמיטה בדרך של שעת הדחק ומנסים למצוא פתרונות טובים או טובים יותר, טוב וישר לעסוק להתבונן ולסכם לאחר השמיטה במבט לשמיטה הבאה. כמו שכותבים בעלוננו על השנה שחלפה הרב יהודה עמיחי, הרב חגי בר גיורא והרב אלעזר נאה מחד, ומאידך ההתמודדות המדעית והמעשית במאמרו של האגרונום מוטי שומרון. בד בבד מאמינים ויודעים שהשביעית כמו שהיא, היא אגורת כוחות חיים וצפיית ישועה, כדברי הרב קוק בהמשך דבריו "יביאו אותנו המצוות התלויות בארץ לידי  רוממות החיים שע"פ צורתם השלמה הן נקבעו", ובזכות שמירת השביעית נזכה לקיבוץ גלויות ושמירתה המלאה. לפיכך מאמרו של הרב אחיטוב עוסק בחידוש נתינת תרו"מ בעזרת בית האוצר, מאמריהם של הרב אוהב ציון והרב עמיחי שהם שו"ת מההתיישבות, ולענין שאילת גשמים מוקדמת במאמרו של הרב סוחובולסקי. עליהם נוסף מאמר על טעמי השביעית, להפטיר ולהשאיר את טעמה הרענן על פי המורה נבוכים שכתב הרב יהונתן בלס.

 

    בברכת הנותן ליעף כח וקוי ה' יחליפו כח והגויים המתנערים כנערים ייגעו וכשול יכשלו, נכנסים אנחנו לשבע שנים חדשות עד לשמיטה הבאה.

כתב העת "אמונת עתיך" מחליף גם הוא כח עם מערכת מחודשת ועורך חדש. תודתנו וברכותינו לרב יואל פרידמן על עריכת העלון מהשמיטה הקודמת עד עתה, במסירות והתמדה מדי חודשיים בקביעות. יזכהו ה' בברכת הנותן ליעף כח. למכון התורה והארץ וכפר דרום נאחל את דברי הנביא בשלמותם: "וקוי ה' יחליפו כח, יעלו אבר כנשרים..." ודברי הרב קוק (שם): "הננו מתמלאים רוח שירה רוממה בתעופת נשרים, לעומת האורה של הימים המאושרים המחכים לאומתנו על אדמתנו הברוכה".

 

    עם סיום העריכה שמענו שמועה רעה על רציחתו של שר וגדול, שומר פרצות בישראל השר רחבעם עמיקם זאבי הי"ד. ידועה מסירותו ואהבתו להתיישבות בכל חבלי הארץ, במיוחד אהבתו הגלויה ליישובי חבל קטיף וכפר דרום. ביום שישי האחרון (טרם רציחתו) היה בביקור ידידותי אצלנו, אחד מיני רבות  - סייר וראה את החדש ונרתם לעזור בכל הדרוש.

    למשפחת זאבי  היקרה, תנוחמו מן השמים, ובא לציון גואל.

 

    מכון התורה והארץ מקדיש עלון זה לעילוי נשמתו, המזהירה כזוהר הרקיע עם מקדשי שם ה' שנפלו על קדושת העם והארץ.

 

    נסיים בתפילה לגשמים בעתם וחורף טוב לחקלאות בארצנו.

 

בברכת התורה והארץ

דורון ותקין - עורך