הרב משה הרשטיק
"אדמה" - דוקודרמה סרט
"כאשר מכים קרקע במעדר ובקלשון קמה היא לתחייה . אבל אדמת ארץ ישראל שונה היא מכל ארצות. מחכה היא לבניה. האם כאשר ישובו הבנים ויכוה במעדר ובקלשון תקום היא לתחייה?"
כך נפתח סרט "אדמה" שזה עתה נסתיימה הפקתו על ידי מדרשת התורה והארץ.
הסרט הוא עיבוד קולנועי של סיפור אמיתי שהתרחש בעיקר בעיר צפת ובסביבותיה בין השנים תק"ע לת"ר עם תחילת עלית תלמידי הגאון מווילנה לארץ ישראל. הסרט מציג שתי דמויות: הרב ישראל משקלוב ור' ישראל בק, שפעלו אז לישוב הארץ בבניין התורה ובחידוש עבודת הקרקע למרות הקשיים והמחיר הבלתי ישוער ששילמו על כך. הם האמינו שבנין הארץ והפרחתה יביאו את הגאולה לעם ישראל והיו מוכנים אף למסור את נפשם על כך.
הסרט מנסה בדרך זו לגעת במהות הקשר של עם ישראל לארץ ישראל.
האדמה מוצגת בסרט כבת אנוש השותפה לכאבים כמו גם להצלחות של העמלים לגאול אותה מהשממה. וכך אומר, בסרט, הרב ישראל משקלוב לאותו מורה דרך, קטן אמונה, . : "באנו לארץ ישראל כי היא מחכה לנו היא רוצה שנבוא... שנחרוש... שנזרע... שנבנה".
ודאי שהאדמה היא אדמה ולא יותר.
"אבל ארץ ישראל היא נחלת ד' מיוחדת לשמו לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו המייחד שמו זרע אוהביו" (רמב"ן ויקרא, יח, כה).
העובדה שהקב"ה בחר להשרות את שכינתו בארץ ישראל מעלה את האדמה מסתם דומם למשהו רוחני. "ארץ אשר ד' אלוקיך דורש אותה, תמיד עיני ד' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" (דברים יא, יב). וכאשר ישראל מגיעים למקום הזה באים הם בעצם לבית ד' המחייב אותם להיות ראויים לכך.
מבחינה ויזואלית בחרנו לייצג את ייחודה של הארץ הזו על ידי האנשתה. דמות האדמה פוקחת את עיניה כאשר היא שומעת את קול צעדי העולים לארץ ישראל. מתחילה היא להזדקף כאשר ר' ישראל משקלוב מתחייב לבנות מחדש את בנין התורה בארץ ישראל: "אם שיינדל תבריא אתקע כאן יתד לדורות ולמען הדורות אכתוב ספר על המצוות התלויות בארץ"(הכוונה לספר "פאת השולחן"). וכאשר הרב ישראל משקלוב מתעכב בקיום הנדר, מחמת עול הנהגת הקהילה בצפת והתנכלות השלטון הטורקי, "סובלת" היא האדמה וכתוצאה מכך גם הרב ישראל משקלוב. רק לאחר שביתו בצפת קורס מגשמים עזים והוא ומשפחתו שהקים זה עתה, לאחר שאשתו הראשונה ורוב ילדיו נפטרו ממגפות, נצלים בנס - הוא מבין שעליו לקיים את הנדר בכל מחיר.
כך היא ההשגחה האלוקית על אדמת ארץ ישראל משפיעה ומושפעת מהתנהגות עם ישראל.
היא לא תנוח ולא תשקוט עד אשר בנין התורה בארץ ישראל יכלול גם בניין בתים נטיעת עצים והפרחת השממה בכל מרחבי ארץ ישראל. ר' ישראל בק שהדפיס את הספר "פאת השולחן" מבטא בסרט את הבניין הגשמי של הארץ. בהשגחה אלוקית נפלאה, לאחר מרד הדרוזים שהרסו את בית הדפוס שלו במהלך הדפסת הספר "פאת השולחן", זוכה ר' ישראל בק על ידי השליט המצרי איברהים פשה בחלקת קרקע על הר מירון ומקים שם חווה חקלאית. שם על הר מירון לאחר גלות ארוכה חודשה החקלאות בארץ ישראל.
בניין התורה המשלב את בנין הארץ התחדש אז. הם היו יחידים שמסרו את נפשם על כך. אך העניין האלוקי יחול בשלמות על עם ישראל רק כאשר כל העם יענה לקריאה של ד' לשוב לנחלת ד' ולבנות פה את בנין התורה והארץ. זה הפער בין היחידים בעלי מסירות הנפש לבין הרוב הנמצאים בגלות "המתוקה". הביקור של מונטיפיורי בחווה מציגה בסרט את הפער הזה. העזרה הכספית חשובה מאוד אך אלו "הנושמים" את אדמת ארץ ישראל יודעים שלא זו הנקודה המרכזית.
סופה של החווה היה הרס וחורבן אך לא חורבן האמונה. מאז שגלה עם ישראל מארצו מאמין הוא, עד היום, שיבוא היום והאידיאל התורה והארץ יבוא לידי גלוי באופן מלא.
בימים אלו כאשר אמרת חז"ל ארץ ישראל נקנית בייסורים הפכה למציאות חיים רגילה זה הזמן לברר את הקשר שלנו לארץ ולשאוב כוחות להמשך מדורות קודמים בבחינת "בינו שנות דור ודור".