יצחק ש' רקנטי

 

רגב נוסף באדמה*

 

    ליוויתי את משה במהלך השלבים שונים של כתיבת התסריט  ל"אדמה" הייתי עד ללבטיו, לרגעי השמחה שלו כאשר התקדם, או כאשר נפתח לו פתח בדמות רעיון חדש או אמירה חדשה ששם בפי גיבוריו, ולרגעי המבוכה שלו כאשר חש תקוע, כאשר לא ידע איך להביע רעיון כזה או אחר בשפה עלילתית.

    באלה וגם באלה אפיינו אותו שני קווי התנהגות : דבקות במטרה וצניעות נעימת הליכות. גם אם סייעתי לו במשהו להגשים את רצונו לביים סרט רעיוני – חינוכי בעל מאפיינים עלילתיים, למדתי חרבה מעבודתי המשותפת אתו.

    אך מעבר להתרשמות האישית, ממנה קשה להימנע, אני מבקש להביע כאן משאלה.

 

    את סרטו "אדמה" ביים משה כמשימת סיום בית הספר לקולנוע וטלוויזיה "מעלה" היו שאמרו, בבית הספר ומחוצה לו, ש"אדמה" אינו סרט עלילתי בעליל, ושאופיו החינוכי – רעיוני מכתיב לטפל בו טיפול אחר מן המקובל בבית הספר לקולנוע . לא זה המקום לדון בגבולות הנהוגים בבית הספר לקולנוע, אבל זו ההזדמנות להעיר משהו על הז'אנר.

 

    נכון שזהו סרט חינוכי,  הנועד לשמש כלי עזר לימודי ואמצעי חווייתי משלים, ולא רק להעשיר את צופיו. ככזה חייב הבמאי המופקד על עשייתו להיצמד למטרות החינוכיות שאותן הוא בא לשרת, ולא לסטות אל עבר המבדר, המשעשע, המסקרן כשלעצמו, ובוודאי שלא אל עבר האמירה האישית שלו.

    גם אני יודע כי כבר איננו רגילים לראות סרטים כאלה. הם אינם נראים לנו  בעיננו מעניינים דיים כדי לרתק אותנו אלך המסך, אבל אני מבקש לומר שאיננו יכולים בלעדיהם.

     מחד עלינו לומר שהתוכן חשוב בעיננו מן הצורה, ושבשמחה אנו פונים אל המקורות אל אמירותיהם של קודמינו, תוך השתדלות ללוש מהן דרכים חדשות להבנה לחוויה ולתחושה, תוך התלבטות ה 'אני' שבנו. הטלוויזיה והקולנוע  לטעמנו , אינם יכולים להיות כלים בידוריים ותו לא. מאידך אנו   מבקשים להעשיר ולגוון עוד ועוד את דרכי הלימוד שלנו ואת חווית תלמידנו. ניתן אמנם לוותר בכלל על עשיית סרטים, וחינוכיים בכלל זה, כמו שניתן לוותר על התקדמויות טכנולוגיות אחרות שיש בהן פוטנציאל של תועלת, אך דומה שאפשרות זו כבר מאחורינו.

    אם כך ואם כך עלינו לפתח את תחום עשיית הסרטים החינוכיים ולהשתכלל בו. סרטו של משה הרשטיק, " אדמה", הוא צעד נוסף בכיוון זה. הוא מעלה בפנינו מחדש על סדר  היום את האופציה של עשיית סרטים חינוכיים, רעיונות, עשויים כהלכה ו… מעניינים.

    קצב העריכה, רהיטות הצילום והטיפול המקצועי בפס הקול הם כלי ביטוי של תסריט מוצלח, שילובה בסרט של דמות האדמה, אדמת ארץ ישראל , הוא שילוב נכון לא רק חינוכית, אלה גם כגורם ייחודי של עניין ומקוריות.

    אני מקווה שמשה ימשיך בעשיית סרטים כאלה, ושדמויות כמשה ישתלבו בנוף התקשורת והקולנוע הישראליים.

 

 * מכתב שנשלח ע"י מר יצחק רקנטי (מנהל ביה"ס לתקשורת "מעלה" לשעבר) למשה הרשטיק (מדרשת התורה והארץ) במאי הסרט "אדמה" (בהוצאת מדרשת התורה והארץ).