הרב דורון ותקין

לקראת שנה חדשה

 

בתפילת שמנה עשרה, בברכת  העבודה אומרים: "רצה ה' אלוקינו בעמך ישראל ובתפילתם, והשב את העבודה לדביר ביתך, ואישי ישראל ותפילתם באהבה תקבל ברצון, ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך". ורבו הפירושים להבנת הכוונה, מהם אישי ישראל?

באופן פשוט הכוונה היא לקורבנות העתידיים שיקריבו לעתיד לבוא (אישים – קורבנות) בזמן שתושב העבודה, המשך לתחילת הברכה – והשב את העבודה. אבל הבנה זו קשה שאם מדובר בקורבנות, הרי הם עצמם העבודה, א"כ מדוע כפל הלשון?

לכן מפרשים (טוא"ח סי' קכ, ב"י והב"ח) שאנו מתפללים על התפילה, היינו תפילת ישראל שהיא במקום הקורבנות.  הכוונה לתפילות יום יום: ערבית שחרית ומנחה, "ותפילתם" הם שאר התפילות כמו מוספים ותפילות נוספות.

אולם הטור (שם) מביא פירוש נוסף בשם התוס' (מנחות קי ע"א): "ובמדרש יש מיכאל שר הגדול מקריב נשמתן של צדיקים על המזבח של מעלה, ועל זה תיקנו ואשי ישראל".

מפרש הב"י (שם ד"ה ובמדרש):

"הכי פירושו ואשי ישראל כלומר אנשי ישראל הנקרבים על ידי מיכאל או יהיה מלשון אשה ריח ניחוח, כלומר קרבנות ישראל דהיינו נפשותיהן שהן עצמן נקרבות על ידי מיכאל, גם תפילתם של ישראל הכל תקבל ברצון".

הב"י מפרש שאשי ישראל מתחבר להמשך התפילה, במשמעות של קורבנות ומסירות נפש. הירידה של הדוד לגינת הרעיה: "דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים", הדוד נכנס לערוגות הבשם - ללקוט שושנים, זו עבודה של ריצוי. כך רוצה - מרצה ה' את עמו יחד עם תפילתם להשבת שכינה לציון.

 

מזעזעות וקשות הן השמועות על אותם גיבורים, שנהרגים על קדושת ה' והארץ, שאין כל ברייה יכולה לעמוד במחיצתם. לאחרונה, מסירות הנפש עלתה והגביה  קומתה, כאשר זוגות  - אבות ואימהות – נאהבים ונעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו. כאשר כמה בני משפחה – אם וילדיה -התעלו יחדיו, בכלל שאר הנספים, במעשי רצח ונבלה. 

נוראה תהילות  היא דרכו של מלך מלכי המלכים מהביט בה, בשעה שהוא רוצה – מרצה את עמו ישראל. אדנות ואצילות נפלאה היא הכוונה של מצמיח ישועות, כוונת הריצוי האלוקי "רצה ה' אלוקינו בעמך ישראל", להאיר אור חדש על ציון.  במופלא ובנסתר לא נדרוש, נתפלל שנזכה כולנו מהרה לאורו.

 

השושנים הצחורות מכפרות על עם ישראל, בזה ננוחם – בנחמת ציון וירושלים, בחזרת השכינה לציון ברחמים. מתפילת העבודה והריצוי נמשיך לתפילת ההודיה: "מודים אנחנו לך ה' אלוקינו", על החסד שעשית עמנו ועם עמך ישראל, על נסיך שבכל יום עימנו, ועל נפלאותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים. ניסים רבים, קטנים וגדולים להם זכינו. 

 

נזכה בשנה הבאה עלינו לטובה שנהיה רק מודים ומברכים על הניסים.

 

נברך ונתפלל לשלום חילינו ומדינתנו, לכל העושים במלאכה ימים כלילות במשמר העם והארץ, מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים. לכל העוסקים בשליחות הציבורית להושיע את עמנו, לרומם קרן ישראל – ברכת שנה טובה, ברכת הצלחה וסייעתא דשמיא.

 

למתיישבי כפר דרום, מקום משכן בית מדרשנו, ברכה  והצלחה על הקליטה החדשה של משפחות רבות לישוב, וחנוכת  השכונה החדשה. שכונה היא שכינה שתשרה תמיד בישוב, כן תזכו להוסיף ומן השמים יוסיפו למלא כל משאלות לבכם לטובה.  ברכה מיוחדת למשפחת הרב אופיר כהן וב"ב, לשובם בשמחה ונחת למעונם החדש בכפר, יחד עם בתם שנולדה במזל טוב. יזכו לגדלה עם כל ילדיהם בנחת, בבריאות ובשמחה.

 

נכתב ונחתם – כל רבבות עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום!

 

בגיליון שלפנינו סיום שנה ותחילתה, חשבון נפש של אמת לעומת דמיון בימי הדין. מהי האמת שעלינו לאחוז בחשבונה של שנה, מה עיקרם וסגולתם של ישראל, והנחת הדמיון הכוזב של המראה החיצוני שמטשטש את עינינו, ומפריענו באהבת כל ישראל. בפרוס חג הסוכות נזכה כולנו לישב בסוכה אחת – תחת קורת גג אחד באחווה ושלום.

עוד בענייני חג הסוכות, שאלה על צמח מטפס, שגדל בעציץ שאינו נקוב במרפסת של בית קומות, האם יחשב מחובר או מנותק כדי לסכך בו בחג הסוכות, ותשובתו של הרב יואל פרידמן.

הרב יאיר גנז עוסק בשאלת החוזרים מעורכי המלחמה האם יכולים הם להתעקש ולהישאר במערכה, כמו כן הוספנו כמה תשובות קצרות ותגובות.

 

 

בברכת שנה טובה!

 

 

 

בית מכון התורה והארץ

מערכת אמונת עתיך