נר זיכרון

הרב יצחק עראמה הי"ד

 

הרב יצחק עראמה הי"ד נרצח ביום שישי ט"ו בטבת תשס"ג, בזמן שנסע עם בני משפחתו לשבת חתן של משפחת חברים ביישוב נצר חזני. גדלותו בתורה עם דמותו המופלאה בהנהגה, בחינוך ובהרבצת תורה הותירו חלל גדול, במשפחה ביישוב ובגוש קטיף.

הרב עראמה למד שנים רבות ב"כולל מג"ל", שהכשיר רבנים לחינוך והתיישבות, לפני כשש שנים התמנה לרב היישוב נצר חזני. בזמן קצר, יחסית, הצליח לרכוש את לב כל התושבים ולעמוד בראש היישוב מבחינה תורנית ותרבותית. לאחרונה, שימש גם כר"מ בישיבת "תורת החיים" בנווה דקלים.

 

שקידתו והתמדתו בתורה עלו יחד עם פסיקה הלכתית לשאלות שהופנו אליו, הרבצת תורה בשיעורים רבים לילדים, לנוער ולמבוגרים. הקשבתו ודאגתו לבעיות היישוב וחבריו, דאגה לכל צורכי היישוב כשבראש מעיניו הדאגה לנוער וחינוכו. לאחרונה לאחר רציחתו של הבחור איתמר יפת הי"ד, תמך ועודד את משפחתו ובני הנוער חבריו של איתמר. הרב למד ולימד עם חבורת הנערים ביישוב את ספר משלי לע"נ, לאחר סיום הלימוד יצא לאור הספר "קהילת איתמר" סיכומי השיעורים בספר קהלת.

 

 

הכנס השנתי למצוות התלויות בארץ

 

הכנס השנתי למצוות התלויות בארץ, של מכון התורה והארץ ואוניברסיטת בר-אילן, יתקיים לקראת יום השלושים להירצחו של הרב יצחק עראמה הי"ד (פרטים בסוף גיליון זה).

 

תורת ארץ ישראל, סוגיות יישוביות והלכתיות במצוות התלויות בארץ ראויות לעילוי נשמתו של הרב יצחק עראמה הי"ד. הרב עראמה עסק, למד ולימד את העם שבשדות את המצוות התלויות בארץ. חינך וחיזק את ההתיישבות והאהבה לארץ, ואת העיסוק בחקלאות כעניין אידיאלי.

.

" תהי נשמתו צרורה בצרור החיים"

 

 

 

 

מכתבי ניחומים

 

 

הרב יגאל קמינצקי

רב אזורי לחבל עזה

 

 

בס"ד עש"ק פרשת שמות תשס"ג

 

לרעי ואהובי בני משפחת עראמה

וחברי נצר חזני היקרים!

 

שבר גדול הושברנו כולנו ושבר בכפליים הושברתם אתם בנפול אבי המשפחה ורב הישוב הרב הצדיק והקדוש יצחק עראמה הי"ד. לנו אבד חבר ורע לדרך ולנשיאה בעול. עבורנו היה הרב סמל למסירות נפש על תורה מתוך דבקות וקנאות לאמת, מתוך ישרות ומתוך גדלות. לכם בני המשפחה אבד אבא גדול ואוהב, אבא מחבק ומחנך שהיה מקרין בתורתו ובאישיותו על כולכם, ולכם חברי המושב, אבד לא רק רב אלא רב שהוא גם אדם וגם חבר, גם אבא וגם מנהיג, שהצליח לגשר בין עולמות, ולהיות קשור וקשוב לבעיות של הפרט ושל הכלל, של המבוגר ושל הצעיר, בתחום התורני אמוני ובתחום המעשי הפרקטי ועוד.

נאמר בספר במדבר (כז, יח): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו". מפרש רש"י (שם): "אשר רוח בו: שיוכל להלוך  כנגד  רוחו של  כל  אחד ואחד". זכה הרב יצחק הי"ד להיות כיהושע, ולהלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, להבין ללבו של כל אחד ואחד, ומתוך כך גם לדבר בשפתו של כל אחד ואחד. הוא זכה לחבר עליונים ותחתונים ולהוריד את התורה הגדולה שלמד - בנגלה ובנסתר, ושאותה חי ונשם כל רגע ורגע - לחיי המעשה, אל השטח, אל הבית ואל הישוב. זכה הוא יחד אתכם, להפוך את נצר חזני למקום בו אור התורה מאיר בתוכו, ומתוכו מקרין למרחוק.

כולנו שואלים כיצד זה שהקב"ה לוקח מאתנו נשמות כל כך גדולות? אין לנו תשובה לשאלה זו. משה רבינו (עי' ברכות ז ע"א) שאל מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו, ולא נענה באופן מלא. הקב"ה אומר לנו (ישעיהו נה, ח): "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה' ", אך דבר אחד אנחנו יודעים, שמיתת צדיקים, ק"ו מסירות נפש של צדיקים על קדוש ה', מכפרת על הדור ומלמדת ומגלגלת עלינו זכויות ומרעיפה על עם ישראל טובה שקשה להעריכה.

וכך מצינו בשו"ע (או"ח סי' א סעי' ח): "יאמר עם הקרבנות [פרשת התמיד] פסוק "ושחט אותו, על ירך המזבח צפונה לפני ה'". מה הטעם? מובא בויקרא רבה פרשה ב יא: "ושחט את בן הבקר" וגו' ובאיל הוא אומר "צפונה לפני ה'", אמרו בשעה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו התקין הקב"ה ב' כבשים אחד של שחרית ואחד של ערבית וכל כך למה שבשעה שהיו ישראל מקריבין תמיד על גבי המזבח וקורין את המקרא הזה "צפונה לפני ה'" זוכר הקב"ה עקידת יצחק. מעידני עלי את השמים ואת הארץ בין גוי בין ישראל בין איש בין אשה בין עבד בין אמה קורין את המקרא הזה "צפונה לפני ה'" זוכר הקב"ה עקידת יצחק שנאמר "צפונה לפני ה'".

מה הקשר בין הצפון לבין יצחק? נאמר (ויקרא כו, מב): "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם  אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", מסביר רש"י (שם): "ולמה לא נאמרה זכירה ביצחק? אלא אפרו של יצחק נראה לפני, צבור ומונח על המזבח". כלומר, מתוך כל גדולי האומה, יצחק הוא היחידי הבלתי נשכח, שהרי אפרו צפון תדיר ע"ג המזבח לפני רבש"ע. זיכרון עקידתו מהפך את דינו של עם ישראל מחובה לזכות.

כן מצינו בגמ' (שבת פט ע"ב): "כי אתה אבינו, כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו, אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך. לעתיד לבא יאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם: בניך חטאו לי. אמר לפניו: רבונו של עולם - ימחו על קדושת שמך... אמר ליעקב: בניך חטאו. - אמר לפניו: רבונו של עולם, ימחו על קדושת שמך... אמר לו ליצחק: בניך חטאו לי. - אמר לפניו: רבונו של עולם, בני ולא בניך? בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע, קראת להם בני בכורי, עכשיו בני ולא בניך? ...אם אתה סובל את כולם - מוטב, ואם לאו - פלגא עלי ופלגא עליך. ואם תמצא לומר כולם עלי הרי הקרבתי את נפשי עליך. פתחו ואמרו ליצחק: אתה אבינו". כלומר, אבינו יצחק – בזכותך נצלנו. רק יצחק וכל ה"יצחקים" שבכל הדורות שזכו למסירות נפש על קדוש ה', רק הם שאפרם צבור ע"ג המזבח, יכולים להבטיח את קיומו של עם ישראל ולהפך את דיננו מחובה לזכות וממוות לחיים.

לך אושרת, ולכם הילדים קרן, מתתיה, מלאכי, רעיה, שירה ולבנת, אין נחומים במשור הפרטי, אך הקב"ה שהוא אבי יתומים ודיין אלמנות ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, בבנין אריאל ובגאולת ישראל ננוחם כולנו.

לך הרב יצחק הי"ד נאמר כדברי רש"י על הפסוק לעיל: "קח לך – אומר הקב"ה למשה להגיד ליהושע קחנו בדברים, אשריך שזכית להנהיג בניו של מקום". אשריך הרב יצחק שזכית להנהיג בניו של מקום, את קהילת נצר חזני בטוב טעם ודעת.

למד עלינו זכות בשמים כפי שאתה יודע, זעק לרבש"ע שיאמר די לצרותינו, ואתה נוח בשלום על משכבך הטהור. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים אכי"ר.

 

יגאל קמינצקי

בשם רבני הישובים

 

 

הרב גבריאל קדוש

רב היישוב גני טל

 

עקידת יצחק

לזכרו של הקדוש הרב יצחק עראמה הי"ד

 

ערב שבת קודש פרשת ויחי תשס"ג, סערת גשמים ורוחות בגוש קטיף. פמליא של מעלה מבקשת "עקידת יצחק" ללמד זכות על ישראל ולכפר עליהם בשעה קשה זו.

אך פמליא של מטה מסרבת לעקוד: מרביץ תורה ברבים וביחידים, מזכה הרבים, סומך נופלים, מחזק חברים ומעודד יתומים ואלמנות ושכולים, אותו - אי אפשר לעקוד. פמליא של מטה מסרבת להיפרד, פמליא של מטה מסרבת להאמין.

 

אז מכניסים לבית דין של מעלה טיעונים שנשגבים מבינת אדם והוכרע הדין. כדור בודד של בן עוולה פולח את ליבו הקדוש והטהור של הרב יצחק עארמה זצ"ל ונשמע הקול בפמליא של מטה: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא".

 

 ובפמליא של מעלה נשמע קולם של מלאכי השרת לפני הקב"ה שאומרים לפני הקדוש ברוך הוא: "רבונו של עולם הקדוש רבי יצחק בן ר' לוי ושמחה הי"ו בא", ועונה אב הרחמים "יבואו צדיקים ויצאו לקראתו" ואומרים לו: "יבא בשלום ינוחו על משכבותם".

 

וכולנו כאן בגוש קטיף ובנצר-חזני קוראים ואומרים: "אראלים ומצוקים אחזו בארון הקדש נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקדש" (כתובות קד ע"א)

 

מה נאמר ומה נדבר? כיצד נתרומם וכיצד נתעודד? אין לנו אלא להתבונן בדבריו הקדושים של הרב הקדוש הרב יצחק עארמה הי"ד, אשר היו ויהיו לנו לחיזוק ולעידוד.

 

במאמר לנוער ("אעלה בתמר" לזכרו של הק' איתמר יפת הי"ד, גליון טבת תשס"א) כותב הרב יצחק הי"ד על דברי חז"ל (יבמות סג ע"ב):

אל תצר צרת מחר - כי לא תדע מה ילד יום – "אין כוונת הפסוק שלא להתכונן ליום המחרת, אלא אין לתת לצער ולחששות להשתלט על כח העשייה, אין לתת לפחד לשתק את המחשבות הנכונות וההיערכות לקראת הבאות. יש להרבות בדיבורים של חיזוק, ובעשיה מבורכת…דיבורים של חולשה אינם טומנים בחובם תועלת חיובית".

 

מעבר לכך שאין לדבר דיבורים של חולשה אלא צריך לעמוד בקומה זקופה ואיתנה על דעתנו ולא להיכנע לתכתיבים מבחוץ. כך דבריו (גיליון "ארץ חמדה", פרשת וישלח תשנ"ד) ביחס לטעמה של מצוות גיד הנשה:

"רואים אנו כיצד השפיעה כניעתו של יעקב לפני עשו על מצב בני ישראל בכל משך הגלויות עד דורנו זה, והיא שגרמה לפגיעתו במאבקו עם שרו של עשו".

 

בהמשך הדברים מביא הרב עראמה הי"ד את דברי האר"י ז"ל:

"כי הנה ע"י היראה והכניעה שהראה יעקב לפני עשו באומרו כה אמר עבדך יעקב, והמלאכים ששלח לו, הנה על ידי זה ניתן רשות וכוח לשרו של עשו להאבק עמו ולפגוע בו ונפגם עי"ז ירך יעקב".

 

ממשיך הרב עראמה הי"ד:

 "ומעתה מובן מדוע התורה אסרה לנו אכילת "גיד הנשה" כי הוא מרמז על כניעת אביהם של ישראל לשונאיו, וזאת נצטוו בניו לחדול מכך ולדעת שאין להכנע ולהשען על חסדי קנה רצוץ, כי "ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה" (ירמיה פרק טז)… כי הכניעה מיוחדת לבהמה הנשלטת ע"י האדם "אתם קרויים אדם" ואין ליהודי להכנע לגוי…ובטוחים אנו בצור ישענו שמצב זה לא ימשך לאורך זמן. וכמו שמצינו באב שזרחה לו השמש לרפואתו ונושע מן הצער, כן תזרח לנו השמש של משיח צדקנו וירפאנו מצערנו ויגאלנו בב"א. "וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי ה' אָמַרְתִּי אֱ-לֹהַי אָתָּה'" (תהילים לא, טו).

 

דברי נחמה ועידוד שאבנו גם ממאמרו של הרב יצחק הי"ד ("ארץ חמדה" פרשת לך לך תשנ"ה):

"אנו בני בניו של "זרע אברהם אוהבי" בעמדנו בפתח הגאולה, מצווים לנקוט בשיפולי גלימת אבינו, בינו שנות ודור, כיצד עם ישראל עמד איתן מול כל הסבל הצער והכליון שניסו אומות העולם לכלותנו, ידענו גם ידענו כי "עַל כִּי אֵין אֱ-לֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה" (דברים לא, יז), אך מטרתן היתה: "וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱ-לֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ" (דברים ח, ה), ומתוך כך לזכור כי בזכות "כלות הנפש" - "לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלו" (תהילים כז, ד), "מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱ-לֹהִים" (תהילים מב, ג) שפיעמה בליבות עם ישראל לכל דורותיו הגענו עד הלום. ואור הגאולה הולך וגובר עד נכון היום…"חסד ומשפט אשירה" (תהילים קא, א). אם חסד- לך אשירה, ואם משפט- לך אשירה".

 

בטוחים אנו שהרב יצחק עראמה הי"ד חוזה כעת בנועם ה' ומבקר בהיכלות העליונים שעסק בהם ולימד את צאן מרעיתו ורואה הוא כעת פני אלוקים.

 

אנו מחוייבים ומצווים להמשיך את דרכו ולהתמיד באמונתנו ובמעשינו וכה דבריו ("אעלה בתמר", טבת תשס"א):

"כיהודים מאמינים, מאמינים אנו שיש מנהיג לבירה ואין העולם הפקר, אף אם מהצד החיצוני הדבר נראה כך. מאמינים אנו כי הקב"ה חושב טוב על בניו "כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם ה' מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה" (ירמיהו כט, יא) וכשנאמץ ללבנו את הדברים עד שיחדרו לפני ולפנים, ויהיו מעשינו ודיבורינו החיוביים מרובים, בעזה"י נתבשר בשורות טובות כדברי הנביא ירמיה (כט, יב) "וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי וּמְצָאתֶם כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל לְבַבְכֶם"

 

נתפלל כולנו לרבש"ע שיאמר די לצרותינו וירפא את המשפחה הי"ו ואת תושבי נצר חזני ואת כל עם ישראל כולו, ואנו תושבי גוש קטיף קמנו ונתעודד, נדע להמשיך את המפעל האלוקי של החזרת שכינה לציון בבניין הארץ ולימוד תורת ארץ ישראל ונזכה ל "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּון" (ישעיהו נב, ח) בביאת משיח צדקנו בב"א.