"אשריך ישראל מי כמוך" (דברים לג, כט)

"עם נושע בה'",

"בהעברת הירדן, שזכו בה לכנוס לארץ ישראל, כמו שנאמר (מלאכי ג, יב) ואשרו אתכם כל הגויים כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' ור"ל [=ורצונו לומר] ארץ חפץ, שחפץ בה ה' יתברך"¹

ושבחה מבואר בכל התורה ארץ חמדה טובה ורחבה כו'² כי הארץ אשר אתה בא שמה כו'³ כמו שנאמר - לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דבר ה' אל בית ישראל, הכל בא⁴. וכל תשוקתו של משה היה לכנוס בה, כמו שאמר - אינני עובר את הירדן ואתם עוברים וירשתם⁵.

"כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה"⁶

"אוירה טוב, יפה נוף, אקלים מזוג, משוש כל הארץ. הפך מה שאמרו המרגלים שהוציאו דיבה רעה. ומה היא הרעה? ארץ אוכלת יושביה⁷ - אוירה רעה"⁸.

וממגד ארץ ומלואה (דברים לג, טז)

"ארץ ומלואה - היא פירות ארץ ישראל שנאמר ומלא ברכת ה'"⁹.

"ירכיבהו על במתי ארץ" (דברים לב, יג)

"פירוש, הכניסם לארץ ישראל והמשילם על ארץ ישראל... ויאכל תנובות שדי - הם פירות ארץ ישראל המשובחים"¹⁰.

"דבר אחר... ירכבהו על במתי ארץ, זה התורה בכלל, כמו שאמרו¹¹ שאין תורה כתורת ארץ ישראל"¹².

"ירכבהו על במתי ארץ. פירוש ששכנם על ארץ ישראל שגבוה מכל הארצות. ויאכל תנובות שדי - שהאכילם פירות ארץ ישראל... וכל זה שבח ארץ ישראל שיהיו ענבים הרבה עד שהיין יהיה זב מהם בלא כתישה¹³.

"ואני תהילה לאל יתברך נוסע לארץ הקדושה שהכל מצפים לראותה, חמדת כל ישראל וחמדת השי"ת [= השם יתברך], כל העליונים והתחתונים תשוקתם אליה, ואני נוסע לשלום ברוך ה'"¹⁴.

תנו רבנן - לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה גויים ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוק וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוק שנאמר לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלוקים (ויקרא כה)¹⁵.

"ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר", (דברים לב, יב)

בדד ינחנו - בארץ ישראל כמו שאמרו כל הדר בארץ ישראל יש לו אלוק.
ואין עמו אל נכר - בחו"ל. כמו שנאמר, אשר ינהגך ה' שמה, (דברים כח, לז)
אפילו בחו"ל ינהגך ה'¹⁶

"כל מקום שגלו ישראל, גלתה שכינה עימהם",

"כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו (דברים לב, ט):
"כי חלק ד' עמו: מה שלקח ה' לחלקו, נתן לעמו"¹⁷.

"עמד וימודד ארץ ראה ויתר גויים, ויתפוצצו הררי עד, שחו גבעות עולם, הליכות עולם לו", (חבקוק ג, ו)

"משנבחר א"י לשמו ית' שם הילוך עולם מאז והלאה"¹⁸.

ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ כו' כי שניהם הן בייחוד ישראל וארץ ישראל, ישראל משבעים אומות וארץ ישראל מכל הארצות. וכמו שנקרא אלוקי ישראל כן נקרא אלוקי הארץ, וזהו מה שאמר לאברהם - אלוקי השמים ואלקי הארץ (בר' כד, ג), ואח"כ¹⁹ לא אמא אלא [אלוקי] הארץ - מפני שבשעה שלקח אותו, היה בחו"ל²⁰.

"כי ישראל לבדם נפשותיהם מן ארץ ישראל והם דבוקים בה"²¹.

וגילוי של תורה הוא בארץ כמו שאמרו, אווירא דא"י מחכים²², וגם הנבואה אינה שורה אלא בא"י, ולכן ברח יונה, כמו שאמרו - ראוי רבנו שתשרה עליו שכינה, אלא בבל גרמה לו²³ וכמו שנאמר - מלכה ושריה בגויים אין תורה, גם נביאיה לא מצאו חזון מה' (איכה ב, ט). אבל כשהיו ישראל בארץ היה גוי אחד. וכן לעתיד לבוא במהרה בימינו אמן יהי רצון. כמו שאמרו בזוהר, 'אימתי גוי אחד? בזמן שהן בארץ'²⁴. וכן התורה לא נתנה אלא לישראל בהר סיני, וזהו שכתוב כאן ' אלינו בחורב'²⁵.ובמקום אחר כתב הגר"א בקיצור על הפסוק "ושמתיה כמדבר" (הושע ב, ה) "זו נבואה, שאין שורה אלא בא"י"²⁶.

"כל המצווה אשר אנכי מצווך היום תשמרון לעשות בארץ... למען תחיון" (דברים ח, א)

כי עיקר קיום המצוות תלוי בארץ, רק עתה מחויב כל אדם לשנות ולידע עשיית המצוות אשר יצטרך לעשותם כשיבוא לארץ. ואם תאמר: מה לנו לחזור כל הימים, כאשר נבוא לארץ ישראל אז נחזור לעשות? על זה נאמר - למען תחיון. בזכות שתחזרו ותלמדו בחוץ לארץ²⁷

ד"א ואבדתם מהרה (ושמתם את דברי)²⁹ אע"פ שאני מגלה אתכם מן הארץ לחו"ל, היו מצוינים במצוות, שכשאתם חוזרים, לא יהיו לכם חדשים.
משל למלך שכעס על אשתו וחזרה בבית אביה. אמר לה: הוי מקושטת בתכשיטיך כשתחזרי לא יהיו עליך חדשים.
כך אמר להם הקב"ה לישראל: בני היו מצוינים במצוות, כשאתם חוזרים לא יהיו עליכם חדשים (הוא) שירמיהו אמר הציבי לך ציונים (ירמ' לא, כ). אלו המצוות שישראל מצוינים בהם³⁰.

"פן אפשיטנה ערומה" (הושע ב, ה):היינו מן המצוות, שהוא לבוש אל הנפש, כי בגולה אינן יכולין לקיים המצוות כתיקונן.
והצגתיה כיום הולדה (הושע שם), כמו שביום הלידה משכחין התורה כולה,
כן כובד הגלות משכחת את התורה.
ושמתיה כמדבר (הושע שם), היינו חסרון הנבואה, כי אין הנבואה שורה אלא בא"י בלבד³¹.

"ולכן נענשו אפילו נכרים מפני שלא שמרו את התורה בארץ, שנאמר - לא ידעו את משפט אלקי הארץ" (מ"ב יז, כ)³².

"כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו" (דברים לב, ט):כי בהנחל עליון לכל שר ושר אומה שלו בחר לחלקו את עמו, ולקח ארץ ישראל לנחלה שלו ונתנה לישראל כמו שאמרו: כל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוק³⁵, לפי שהוא תחת השרים, אבל ארץ ישראל אין שום ממשלה לשבעים שרים עליה. ולפיכך אפילו גויים הדרים בארץ ישראל צריכין לקיים כל המצוות, כמו שכתוב אצל הכותים - ואת משפט אלוקי הארץ וגו', וזהו: כי חלק ה' עמו: מה שלקח ה' לחלקו נתן לעמו³⁶.

"ואפילו הגויים הדרים בא"י צריכים לקיים כל המצוות, לפי שכל המצוות תלויים בארץ ישראל"³⁷,

"שישראל מצווה על כל התורה בחו"ל, ובארץ מצווה אפילו נכרי ולכן נענשו הכותים שלא ידעו את משפט אלוקי הארץ כמו שכתבנו"38⁸³.

מפני מה היו נענשים הגויים האלה אשר באו בשומרון ולא היו נענשים בארצם? כי ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות ולא תסבול הארץ התועבות ההם כמו שאמר הכתוב: אלוהי נכר הארץ, לפיכך אמר: ויורם את משפט אלוקי הארץ (מל' ב, יז, כז) ונאמר: כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם (ויק' יח, כח), וזה הכהן הבא להורות אלה הגויים בשומרון אם יאמר להם שלא יהיו עובדים ע"ג [עבודת גילולים] כלל, לא היו מאמינים כי הוא דבר שגדלו בו כל האומות מקדם והוא אצלם כמו מושכל ראשון, אך אמר להם שיהיו עובדים ובלבד שתהא כוונת האל בלבם... הורה אותם גם כן שישמרו מהתועבות הגדולות בטומאת הגוף כמשכב זכור ומשכב בהמה ומשכב הקרובות... והזהרתו שלא יעשו בארץ ההיא יותר משאר ארצות.

"ר' אליעזר סבר לה כר' ישמעאל דאמר כותים גירי אריות הם",

"מר סבר כותים גירי אמת הם ומר סבר כותים גירי אריות הן"³⁹.

"כמ"ש בפ"ד [= כמו שכתוב בפרק ד] דקידושין טו ע"א [צ"ל עו ע"א או עה ע"ב] וכן קי"ל דגירי אמת הן, בפ"ח דגיטין לעניין עדי גט ובפ"א דחולין לעניין שחיטה ובפ"ז דברכות וש"מ⁴¹

כי יחזקאל אמר בדרך חידה שהי' בחו"ל ובסוף הבית, וזכרי' מראות סתומים, ואין אתנו יודע עד מה עד יערה ר"מ [רוח ממרום] כי מעת שחרב הבית יצא רוחינו עטרת ראשינו ונשארנו גוף שלה בלא נפש ויציאה בח"ל הוא הקבר, והרימה מסובבת עלינו, ואין בידינו להציל מן האומות שאוכלי' בשרינו³⁴.

ומ"מ היו חבורות וישיבות גדולות עד שנרקב הבשר והעצמות נפזרו פיזור אחר פיזור, ומ"מ היו עדיין העצמות קיימין שהן הת"ח שבישראל, מעמידי הגוף⁴⁴.

אשר הגלה מירושלים - אומר כאן ג' פעמים -
אשר הגלה מירושלים...
אשר הגלתה...
אשר הגלה - להודיע חיבת א"י עליו,
שבכל פעם חזר לירושלים והיה נגלה ג' פעמים.
וז"ש [=וזהו שכתוב] בגמרא שגלה מעצמו, כלומר, מדעתו, שחזר לא"י,
משום כך נגלה פעם שנית, וכן פעם שלישית⁴⁶.

"יש מי שאומר דהא דכופין לעלות לא"י היינו בדאפשר בלא סכנה",

"הא לאו הכי, אפילו בזמן הזה כופין בין איש ובין אשה... והכל לפי העניין".

[א.] הכנה לצאת מחו"ל.
[ב.] הדרך אשר ילך.
[ג.] הביאה לארץ ישראל.

למען תחיון ורביתם - בשביל ההכנה לצאת, -
ובאתם - כנגד הדרך. -
וירישתם - כנגד הביאה"⁴⁸.

"השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"⁴⁹.

"ג' שבועות הללו למה?
אחת שלא יעלו ישראל בחומה
ואחת שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באו"ה
ואחת שהשביע הקב"ה את עובדי הכוכבים שלא ישתעבדו בהן ישראל יותר מידי"⁵⁰.

"שלא יגלו את הקץ,
של ירחקו [נ"א ידחקו] את הקץ,
ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים"¹⁵.

"השביע הקב"ה שלא יקרבו את הקץ בענותם את ישראל".

"השביע את המסטינים שלא יערערו עוד".

"משביע אני עליכם בנות ירושלים, המה הי"ב מלאכים הסובבים את ירושלים שלמעלה כמשרז"ל".

"אלא שמושבעין שלא יצאו מאליהם לבנות בית-המקדש שושנה דלעילא עד שיבוא".

"שמושבעים שלא יצאו מאליהם לבנות בית מקדש"?

שלא יעלו בחומה,
שלא ימרדו באומות העולם,
ושלא ירחקו את הקץ,

ג' שבועות השביע הקב"ה את האומות, שלא יקרבו את הקץ בענותם את ישראל⁵⁴

וי"א שמצוות ישיבת א"י מן התורה גם בזמן הזה... אמנם אינה מצווה כלליות לכל ישראל בגלות החל הזה אלא מצווה על כל יחיד ויחיד".

לתרץ מה שכתוב שלא יעלו בחומה, ואם היה מצווה על כל ישראל [א"כ] היה חיוב שיעלו כולם ולכן פי' בכה"ג באם שיש מונעים שלא יגרש אשתו בשביל זה כי אולי לא ימצא שם אשה או בדמים...⁵⁵