קריעת ים סוף: שתי מפות-דרכים

שמות יד

הרב אריה כרמל

תוכן המאמר: פרק א: תוספות ערכין טו, א ד"ה כשם פרק ב: ציור האיזור ומפת-הדרכים לפי הבנת התוספות פרק ג: האיזור ומפת-הדרכים לפי המציאות הידועה לנו מסקנות מילות מפתח: יציאת מצרים, ים סוף, גיאוגרפיה אצל חז"ל

הקו הזה ------- במפה מציין את המסלול שלדעת התוספות לא הלכו בו ישראל. התוספות בראשית דבריהם כותבים את הטעם, שאם "עברו הים לרחבו מצד זה לזה... היו ממהרים ללכת אל א"י." (שורה 8-7). הקטע של הגמרא שעליו בנויים דברי התוספות הוא זה:

וימרו על ים בים סוף (תהלים קו, ז) ...מלמד שהיו ישראל ממרים באותה שעה ואומרים: כשם שאנו עולים מצד זה כך מצרים עולים מצד אחר... מיד פלטן ליבשה, דכתיב וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים (שמות יד, ל).

אם עברו ישראל את הים מעבר לעבר, למה חששו הממרים? צריכים אנו לומר שחששו שגם המצרים הלכו במסלול זה, אלא שהם יצאו מן הים מצד אחר, ועוד מעט יבואו המצרים עליהם ויהרגום. הנחה זו חושב התוספות כבלתי סבירה, כי לפי מפת התוספות - מי שעובר את ים סוף מצד מערב לצד מזרח ימצא את עצמו קרוב באופן יחסי לא"י, כשבאים מן המזרח דרך עמון ומואב. אף שהממרים היו קטני אמנה, סובר התוספות שלא היו "כל כך קטני אמנה" שיחשבו שה' יעשה נסים כאלה בשביל המצרים, אויבי ה' (שורה 5-4). ראה אות א במפה וגם אות ח.

כאן רואים שהציור המלווה את התוספות בגמרות שלנו אינו מתאים לדברי התוספות. לפי הציור המודפס בגמרא באמת עברו ממערב למזרח כמעט בקו ישר, עברו את כל דרומה של ארץ ישראל והיו כבר קרובים להיכנס לא"י. זוהי הדרך שהתוספות קוראים "שעברו מעבר לעבר", והתוספות שוללים אותה מהטעם המפורש לעיל.

כדי להינצל מהקושיא הנ"ל סברו התוספות שכשיצאו ממצרים ונכנסו לים, לא עברו את הים מעבר לעבר "אלא רצועה אחת עברו בים לאורך הים" (שורה 9), "ואחר כך הלכו כחצי גורן עגולה ויצאו בצד צפוני שלהם" (שורה 20-19). אם כן מה חשבו "קטני האמנה"? הם סברו "שלא יעברו המצריים בים אלא יבואו מצד אחר" (שורה 15), היינו שילכו במדבר וישיגו אותם בצאתם מן הים. וכדי לפייס קטני אמנה אלו ציוה ה' לים לפלוט את המצרים מתים על שפת הים.

המסלול החצי-עגול מוכרח רק לפי הבנת התוספות שצורת ים-סוף היתה מלבנית, וגם שהחוף המזרחי היה קרוב (באופן יחסי) לא"י. אם חוף הים היה עקום, כמו בציור בגמרא, היו יכולים ללכת בתוך הים בקו ישר (כמו שכמעט מצוייר באותו ציור.)

למה הוצרכו ישראל להיכנס לתוך הים? "כי לא היו יכולין ללכת מכל צד אם לא יעברו בים, ומצרים היו להם מימינם ומשמאלם" (שורה 12-11). היינו, שהמצרים היו חוסמים בפניהם את כל הדרכים, ולא נשאר להם אלא לקפוץ אל הים. והיינו מה שאמרו במכילתא (על פרק יד פס' טו) "בני נתונים בצרה, הים סוגר, ושונא רודף" וגו'.

כאן, בצאת ישראל מן הים, נפל ספק בלב הממרים:

"כשם שאנו עולין מצד זה ובאנו למדבר, כך מצרים עולין מצד אחר מן המדבר וירדפו אחרינו וישיגו, כי סבורים שלא יעברו המצריים בים אלא יבואו מצד אחר" (שורה 15-14).

לא רצו התוספות לפרש שהממרים ידעו שהמצרים נכנסו עמהם בים, ושהספק שלהם היה שמא יצאו גם המצרים בעבר השני של הים, כי לדעת התוספות גם הממרים לא יחשבו אבסורד כזה - שה' יעשה כאלה ניסים לאויבים (כנ"ל 2).

"לפיכך עברו [ישראל את] הים [רק] רצועה אחת עד שפנו למדבר מצד אחר" (כצ"ל, ולא 'אחד'. שורה 15-13). היינו, בצאתם מן הים עדיין היו בצד המערבי של הים. הם המשיכו בחוף הזה עד שהגיעו לזוית, ואז פנו ימינה עד החוף הצפוני.

כאן, בהיותם בצפונו של ים סוף, היו - לפי הבנתם של תוספות - בדרומה של מצרים. והיינו מה שכתבו:

"והים מצד דרומית של ארץ מצרים, ממזרח למערב. ונסעו לחוף הים מצפון הים, שהוא דרומית של מצרים" (שורה 19-18).

כאן המשיכו במסלולם בחוף הצפוני של ים סוף, ולפי הבנת התוספות שם מצאו את מרה, ונמצאו בדרומה של אדום ובמזרחה של מצרים. והיינו "ויצאו בצד צפוני שלהם שהיא דרומית של ארץ אדום ומזרחית של ארץ מצרים. ואחר כך הלכו קצת ימים עד מרה, ואחר כך היו עדיין אצל הים" (שורה 21-20). וזהו מש"כ תוספות לעיל "פגעו עוד בים" (שורה 16), ושם הביאו גם את הפסוק (במדבר לג, ט-י) "ויסעו ממרה... ויחנו על ים סוף", וזה סימן שהיו נוסעים בחוף הים.

הבנת התוספות בענין המיקום ההדדי של ים סוף, מצרים, אדום וארץ ישראל היא פחות או יותר, באופן כללי, קרובה למציאות. וזהו:

"כשהוצרכו ליכנס לא"י לא הוצרכו לעבור הים, אלא סיבבו ארץ אדום וארץ מואב שהוא בדרומית של א"י ומזרחית של ארץ מצרים" (שורה 22-21). גם ידוע שאדום קרובה לים סוף, כמש"כ "אלות על שפת ים סוף בארץ אדום" (מלכים א, ט, כו).

וכן כתבו:

"שמצרים כמו כן [כמו הים] לרוח דרומית של א"י, קרוב לסוף דרומית לצד מערב. ונילוס מפסיק בין מצרים ובין א"י" (שורה 18-17).

הנה ראינו את שיטת התוספות לכל פרטיה, וראינו גם מה שהכריח את התוספות להגיע למסקנותיהם בענין מפת-הדרכים של קריעת ים סוף.