מאוצרות מוזיאון יהדות איטליה

דוד קסוטו

מבוע ל"ו



ארבע מנורות חנוכה

1. מנורת חנוכה מכובע נחושת של חיילים אוסטרו-הונגרים


לחץ על התמונה כדי לקבלה בהגדלה

מנורת החנוכה מורכבת מחזיתו של כובע נחושת של חייל מחיל הרמנים בצבא האוסטרו-הונגרי. התחתית הושטחה ונקבע בתחתיתה מגש קטן עם שמונה בזיכים.

הקסדה שייכת לצבאה של מריה טרזה מבית האבסבורג ובעלה פרנץ הראשון מבית לותרינגיה שהפך לימים קיסר הממלכה האוסטרו-הונגרית.
האוסטרים לחמו נגד הפרוסים בהנהגתו של פרידריך הגדול בשתי הזדמנויות:
1. מלחמת הירושה האוסטרית (1740-1748)
2. מלחמת שבע השנים (1763-1756)
יש הרואים ב"כובע" הזה אות להשתתפות היהודים באותן מלחמות, אם לא כלוחמים, הרי לפחות כמובילי הספקה לצבאות הלוחמים.
נראית לי יותר התיאוריה שהיהודים נהגו לפשוט על שדות הקרב ולקחת לעצמם כלים שנותרו שם אחרי הלחימה. לא פעם נמצאו חיילים הרוגים חבושים בכובעי נחושת ממורקים, ובדרך זאת הגיעו הכובעים לידי היהודים.
הצורה המושלשת של חזית הכובע הזכירה לאותם יהודים את הגב האופייני של מנורת החנוכה אף היא עשויה נחושת קלל, והתפתו ליצור מהכובעים הללו מנורות חנוכה.
היהודים שהשתייכו לעם שהביס את הצבא האוסטרו-הונגרי ראו בשימוש באותם הכובעים מעין סמל לניצחון על האויב האכזרי, אסוציאציה לניצחון עם ישראל על היוונים.
כך שסביר להניח שאת המנורות הללו יצרו דווקא יהודיו של פרידריך הגדול, או אחת המדינות שכרתו איתו ברית, ולא יהודי של האימפריה האוסטרו-הונגרית שיכול היה לראות בהפיכת קסדת הנחושת לכלי שימושי מעין זלזול בסמל פטריוטי.

2. מנורת כסף מפירנצה


לחץ על התמונה כדי לקבלה בהגדלה

מנורת חנוכה מיוחדת, כנראה מאזור טוסקנה או אמיליה, עטורה כולה בתפרחת קוציץ ועם שתי קונכיות קטנות ברום הגב המשולש. כנראה מסוף המאה הי"ח.
במרכזה סמל של משפחת התורם: בתוך מסגרת מסוגננת מופיעים שלושה ברושים נישאים על שלוש גבעות, כשמעליהם שלושה כוכבים; משני צידי הברושים האות א.
לדעת התורם האותיות הן של אבי השושלת במאה הי"ח- אברהם אשכנזי או באיטלקית Alberto todesco.
צורתה ועיטוריה העשירים מאוד אינם רגילים, ולמיטב ידיעתי לא נמצא למנורה אח ורע. במאה הי"ח רווח המנהג באיטליה אצל שועי ישראל לרכוש לעצמם סמלי משפחה. לרוב יש לסמלים הללו פירושים, במקרה דנן לא הצלחתי לרדת לעמקם של הסמלים.

3. מנורת בית הכנסת של קאסלי מונפראטו


לחץ על התמונה כדי לקבלה בהגדלה

מנורה יצוקה פליז בעלת מימדים גדולים במיוחד: 115 ס"מ גובה ו-80 ס"מ רוחב.
המנורה נוצרה ב-1830 והיא אופיינית לתקופה הנפוליונית.
על פדסטל קוביתי בעל חתך טרפזי הנשען על ארבעה טפרים (רגלי חיות) מתנשא אובליסק הנשען על ארבע גולות, האובליסק מעוטר בעלי קוציץ.
מן האובליסק יוצאות שמונה זרועות המולחמות אליו, ועשויות בכעין מוטות מפותלים ועל גביהם פרחי נחושת כשכותרות הפרחים מכילות בזיכי זכוכית המחזיקים את השמן.
במקום השמש ישנו חור המיועד כנראה לנר השעווה.
עובדה זאת מלמדת על המנהג האשכנזי שרווח בקאסאלי, שהרי אצל יהודי איטליה היה בזיך מיוחד לשמש, ואילו אצל יהודי אשכנז נהגו להדליק בנר ולבסוף להציג את הנר בראש המנורה.
מנורה מונומנטלית זאת יחודית בצורתה ושונה מכל מנורות החנוכה גדולות המימדים המוכרות לנו מגלויות שונות.
בפאה החזיתית של הבסיס כתובת המאפשרת לזהות את תאריך יצורה של המנורה ואת שם מי שתרם אותה לבית הכנסת. וזה לשונה:
נר חנוכה
היא ערוכה מאב ובנו
שראו לעשות את
החידוש בנפש זכה
ה'ה' הקצין כ'מ'ר' יחיאל
יוחנן סולם י'צ'ו' ובנו הקצין
מרדכי אלעזר י'צ'ו'
בשנת הת'ק'צ' לי"ע
4. מנורת חנוכה דמוית מבצר מאיטליה


לחץ על התמונה כדי לקבלה בהגדלה

מנורה זאת מציגה חזית של בניין מבוצר עם מגדל תצפית. הבניין בנוי באבנים רבועות מגליטיות הןן בגוף הבנין וכן גם במגדל התצפית. על מעקה המבנה והמגדל שיניות בצורת זנביונים האופיניים לימי הביניים. בניינים מעין אלו אנו מכירים מערים רבות באיטליה, כך בפירנצה ובסיינה בבניני השלטון העירוני ועוד דוגמאות רבות.
דוגמא לבניין מעין זה, כחיקוי לבניינים העתיקים, קיים גם בירושלים, בבית החולים האיטלקי(כיום משרד החינוך) במורד רחוב הנביאים, בניין שנבנה בידי האדריכל האיטלקי ברלוצי בעשור הראשון של המאה הי"ט.
מנורת החנוכה נוצקה בפליז בסוף המאה הט"ז או ראשית המאה הי"ז, אף שהבניין שהיא מתארת הוא מתקופה מוקדמת הרבה יותר.



מבצר באיטליה

בנין משרד החינוך בירושלים


שתי כתובות מאוסף מוזיאון יהדות איטליה בירושלים

לחץ על התמונה כדי לקבלה בהגדלה


כתובה, ליוורנו, תפ"ח 1728

כתובה, איטליה 1725