שיר5

לִחְיות פֵּרוּשׁו לָצֵאת מִן הָרֶחֶם, לְפַרְכֵּס וְלִצְרחַ,
לְהַאֲדִים, לִינק מִשְּׁדֵי-אֵם וְעֵינַיִם לִפְקחַ.
לִטְעם, לְהָרִיחַ, לְהַאֲזִין וְלָגַעַת,
לָחוּשׁ, לְשַׂחֵק וְלִרְצות לָדַעַת.

לִחְיות פֵּרוּשׁו לָתֵת יָדַיִם וּלְתַקְשֵׁר בָּעֵינַיִם,
עִתִּים לִפּל אַפַּיִם וְעִתִּים לְהַמְרִיא לַשָּׁמַיִם.
לְהִסְתַּקְרֵן, לִלְמד וְלִקְלט צְלִילִים,
לְהָבִין שֶׁבָּעולָם יֵשׁ אורות וּצְלָלִים.

לִחְיות פֵּרוּשׁו לְהִתְרועֵעַ, לְהִסְתּודֵד וּלְגַלּות חֶבְרָה,
לשׂושׂ, לִשְׂמחַ וּלְהָסִיר צַעַר וְעֶבְרָה.
לְהִשְׁתַּיֵּךְ, לְהִזְדַּהות, לִמְצא חֵן וְלֶאֱהב,
פְּעָמִים לְהִתְנַגֵּד וְעַל הָ"אֲנִי" לַחְשׁב.

לִחְיות פֵּרוּשׁו לְהַרְגִּישׁ, לְהִתְרַגֵּשׁ וְלִהְיות מֻרְגָּשׁ
לְהִתְלַבֵּט וּלְהַרְהֵר אַךְ לא לִהְיות נואָשׁ.
לִהְיות אופְּטִימִי, בַּעַל אֱמוּנָה וְתִקְוָה,
וּלְהִשָּׁעֵן עַל הַקְּלִישָׁאָה: "לְהַקְרִין אַהֲבָה".

לִחְיות פֵּרוּשׁו לִשְׁמר עַל הַזּוּגִיּוּת מִכָּל מִשְׁמָר,
לִלְמד מִן הֶעָבָר וּלְתַכְנֵן אֶת הַמָּחָר.
לִרְאות כָּל יֶלֶד וְצֶאֱצָא צומֵחַ,
לְהִתְחַדֵּשׁ, לְהִתְפַּתֵּחַ וְלִרְאות אֶת הַגַּן פּורֵחַ.

לִחְיות פֵּרוּשׁו לְהִתְאַמֵּץ, לַעֲבד וּבַמַּטָּרָה לִדְבּק,
לִשְׁמר עַל נִקָּיון, אִרְגּוּן, סֵדֶר וָחק.
לְהַכִּיר בַּשָּׁרָשִׁים וּבְרִבּונו שֶׁל עולָם,
לְהִתְפַּלֵּל לְמַעַנְךָ, לְמִשְׁפַּחְתְּךָ וּלְמַעַן כֻּלָּם.

לִחְיות פֵּרוּשׁו לְהַכִּיר בַּמִּגְבָּלות וּבַכִּשָּׁרון,
לְגַיֵּס כּוחות נֶפֶשׁ וְלִמְצא פִּתְרון.
לִיצר, לְהַמְצִיא וְלִהְיות מְקורִי,
לְהִתְרַחֵק מִשַּׁאֲנַנּוּת וּלְהִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי.

לִחְיות פֵּרוּשׁו לִבְחר בְּאפֶן אוטונומִי,
"וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים", גַּם אִם יֵשׁ קשִׁי אָנָטומִי.
לֵהָנות מֵהַחַיִּים, לִשְׂבּעַ שְׂמָחות וּמְסִבּות,
לְהִתְבַּדֵּחַ, לִשְׂחק וְלִמְצא לְכָךְ סִבּות.

לִחְיות פֵּרוּשׁו לְטַיֵּל בַּטֶּבַע וּלְהַקְשִׁיב לְבַעֲלֵי כְּנָפַיִם,
לִצְפּות בַּנּופִים וּבְמַעֲמַקֵּי הַמַּיִם.
לִרְאות מְנוּחָה כִּי טוב כִּי נָעֵמָה,
לֶעָמָל וְלַיַּגֵעַ כִּי חֲשׁוּבִים הֵמָּה.

לִחְיות פֵּרוּשׁו לִתְרם, לְהִתְנַדֵּב וְלִגְרם לַהֲנָעות,
לְהַתִּיר בִּסְבִיבָתְךָ טְבִיעַת אֶצְבָּעות.
לִרְכּשׁ וְלַעֲקב אַחַר טֶכְנולוגְיָה מִתְקַדֶּמֶת,
לְהָעִיר וּלְהַתְסִיס חֶבְרָה נִרְדֶּמֶת.

לִחְיות פֵּרוּשׁו לַחְקר פֵּשֶׁר הַחַיִּים וּמַשְׁמָעוּתָם,
כָּל עוד הַנְשָׁמָה מִתְנוסֶסֶת וְכחַ הַמּחַ לא תָּם.
לַעֲשׂות חֶשְׁבּון נֶפֶשׁ וּלְהִתְכּונֵן לְשֵׂיבָה טובָה,
וּלְהַבִּיט לְאָחור בְּסִפּוּק וּבְגַאֲוָה.

לִחְיות פֵּרוּשׁו לְהודות "שֶׁהֶחֱיָנוּ" עַד הֲלום,
לְהוסִיף וּלְנַסּות לְהַגְשִׁים אֶת הַחֲלום.
לְהַפְנִים אֶת הַמְּצִיאוּת בְּלִי לְהִתְבַּיֵּשׁ,
לָתֵת תּודָה וּבְרָכָה עַל כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ.

לִחְיות פֵּרוּשׁו לְהודות לָכֶם מְלא חָפְנַיִם,
וּלְהִתְרַגֵּשׁ מִשְׁמעַ מִכֶּם מְחִיאות כַּפַּיִם.

* אֵלִי! אֵלֶיךָ אֶשָּׂא כַּפַּיִם,
אֲנִי רוצֶה לִחְיות, אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.